“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"סיפור עם מוסר השכל לפרשת תצווה" על הנהגתו של רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל שכשסיפרו זאת לגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, הוא התפעל מן הפקחות, אך עוד יותר מן הצדקות שבמעשה…
"רעיון לפרשת השבוע שמיני" רעיון נפלא שמביא הצדיק רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל לבאר שרוצים להודות לה' עושים זאת על היין וראייתו מתוך הפסוקים בפרשת השבוע…
"דרשה לפרשת שלח-לך". לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת חַלָּה לְפָרָשַׁת עֲבוֹדָה זָרָה, לוֹמַר לָךְ, שֶׁכָּל הַמְקַיֵם מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ בִּטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ קִיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה. במה התייחדה מצוות חלה מתרומות ומעשרות?! בסך הכול מדובר על אישה שְלָשָה 1.666 ק"ג בצק, שמה קמח עם מים, מגלגלת לבצק, מפרישה חלה, אומרת – הרי זו חלה – ביטלה כל העבודה זרה, קיימה כל התרי"ג מצוות?! ביאור נפלא…
"הלכות ומנהגי חלאק'ה" מתוך הלכות לימי ספירת העומר של חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א
סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור גדר "בשר בהמה" האסור בבישול בחלב מן התורה: אף שהתורה נקטה בלשונה "גדי", האיסור כולל כל בשר בהמה טהורה לרבות פרה, שור, עגל, כבש, איל, כבשה, טלה, תיש ועז. החלק מביא את לימוד הגמרא במסכת חולין, דברי הרמב"ם וביאור הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל מדוע דיבר הכתוב דווקא בגדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית בין בשר חיה טהורה (כגון אייל, צבי וג'ירפה) ובשר עוף טהור עם חלב – שאיסור אכילתם הוא מדברי חכמים – לבין בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה האסור מן התורה. כמו כן מתבאר דין בישול בשר בהמה טמאה בחלב טהורה או להיפך, ודין בישול נבלות וטרפות של בהמה טהורה בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פירוט הלכות איסור הנאה בבשר וחלב שהתבשלו יחד, החובה להשליכם לאיבוד, והאיסור לתיתם לגוי או אף לבהמת הפקר, לעומת מקרה של ספק איסור הנאה שבו מקילים להאכיל לבעלי חיים של הפקר מדין ספק ספיקא. בנוסף, מבואר דין חלב אשה שהוא פרווה מעיקר הדין, גדרי מראית העין בבישולו עם בשר, ודינו אם נפל לתוך תבשיל בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין "כבוש כמבושל" בהלכות בשר בחלב: בשר ששהה בחלב קר במשך 24 שעות נאסר באכילה מדברי חכמים, אך אם שהה פחות מכך מותר באכילה לאחר שטיפה. החלק מפרט את ההיתר במקרה של "ספק כבוש" (מדין ספק דרבנן להקל ומדין ספק ספיקא אף לגבי בישולו), וכן את דינם של ירקות שנפלו לתוך חלב ושהו בו 24 שעות או מסופק כמה זמן שהו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלה האם חובה לייחד שתי מפות שולחן נפרדות לארוחה בשרית ולארוחה חלבית בזמננו שמניחים את המאכלים בצלחות ובקערות, תוך הקפדה על ניקוי השולחן משיירי מאכלים. בנוסף, מתבארת החובה לייחד לתינוקות סינר נפרד לבשרי וסינר נפרד לחלבי, לצד ההיתר לכבס את הסינרים יחד במים רותחים עם חומרי ניקוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אכילת בשר וחלב על שולחן אחד: האיסור לאכול בשר או עוף כאשר מונח חלב בצידו השני של השולחן מחשש שמא יטעה ויאכל ממנו, והאיסור לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד שמא יכבדו או ייקחו זה מזה. לצד זאת מבואר ההיתר לשאינם מכירים וכן למכירים היושבים במרחק שאינם מגיעים למאכל חברם בהושטת יד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני "היכר" המתיר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד אף בישיבה מקורבת: תנאי ההיכר (חפץ גבוה שאינו רגיל להיות על השולחן, כגון כיכר לחם שלם שלא אוכלים ממנו), דין קנקן שתייה שהונח לשם הפסק, ודין אכילה על מפות אישיות נפרדות (פלייסמנט) כאשר אין רגילות קבועה בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת הכלל ההלכתי שאין היכר מועיל לאדם אחד האוכל לבדו כשמונח בצד השולחן מאכל מהסוג השני, אלא אם כן הניח גם שומר שישגיח עליו ויזכיר לו כדעת הזבחי צדק. בנוסף מתבאר כי איסור שולחן אחד נאמר דווקא בבשר וחלב שכל אחד מהם היתר בפני עצמו, אבל מותר ליהודי לאכול מאכל היתר בשולחן אחד עם גוי האוכל מאכל איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המנהגים השונים בקרב בני אשכנז לעניין שיעור ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב (שש שעות, ארבע, שלוש או שעה אחת), והבאת דברי גדולי הפוסקים האשכנזים – הרמ"א, הט"ז, הרש"ל, שערי דורא, חכמת אדם, ערוך השולחן, דרכי תשובה והפרי מגדים – המדגישים כי המנהג הנכון והראוי לכל בן תורה הוא להמתין שש שעות מלאות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר: מותר לאכול בשר מיד לאחר גבינה, ובלבד שיקנח פיו בלעיסת פת או מאכל (למעט קמח, תמרים וירק הנדבקים בחניכיים), ידיח פיו במים או במשקה, וירחץ או יבדוק את ידיו משיירי גבינה. החלק מביא את פסק מרן השולחן ערוך (סימן פט) וביאור הבית יוסף, הש"ך והגר"א שאין קפידא מה להקדים – הקינוח או ההדחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני סיר שבישל בו ביממה האחרונה מעט בשר וטעה ובישל בו חלב, וכן דין ספק בן יומו אם עברו 24 שעות או שעבר עליו לילה שלם. הדיון כולל את שיטת רוב הראשונים הסוברים שעבר לילה שלם נחשב שאינו בן יומו, ופסיקת ההלכה להקל רק בספק בן יומו שעבר עליו לילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין המבשל לכתחילה במזיד בשר בסיר חלבי שאינו בן יומו או להיפך. אף שהטעם הבלוע פגום והתבשיל מותר בדיעבד, קנסו חכמים את המבשל במזיד ואסרו עליו ועל משפחתו את המאכל, כפי שמבואר בדברי הרשב"א והפוסקים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור עקרון הלכתי יסודי מתוך שו"ת רב פעלים: מדוע דפנות הסיר והחומר שממנו הוא עשוי אינם מצטרפים לחשבון המים והתבשיל כדי לבטל את האיסור בשישים, אף שהסיר עצמו בולע מן התבשיל, וההבדל המהותי שבין כוח ביטול במאכל לבין כוח ביטול בכלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתרונות הפוסקים להפיכת כלי בשר לכלי חלב: מנהג החתם סופר להכשיר לפסח ומפסח לחלב, מסירת הכלי במתנה, ופסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר המתיר לספרדים להגעיל ללא חשש כדעת מרן השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובות גדולי הפוסקים להתיר אבקת חלב נוכרי: פסק הגאון רבי יהושע בוימל הי"ד בשו"ת עמק הלכה, ודברי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר שהוכיחו כי גזירת חלב נוכרי לא גזרוה על מוצר יבש כזה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון מעמיק בדברי מרן החזון איש בספרו על יורה דעה: דיון באבקת חלב שהוחמצה ונעשית כגבינה, הסברתו על מהות הגזירה, והבירור המדויק מדוע אין בדברי החזון איש הכרח לאסור אבקת חלב רגילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישולי גויים שלא על האש: מעמד בישול בכלי חשמלי שאין גופי החימום שלו מתאדמים, בירור שיטת הרשב"א שאיסור בישולי גויים נאמר רק באש, וסברת המהרש"ם בדין חשמל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מקיף בדין ספק ספיקא בבישולי גויים בחשמל: דעת הזבחי צדק בעשיית ספק ספיקא באיסור דרבנן, שיטות גדולי הפוסקים בדין גופי חימום מתאדמים והשלכותיהם ההלכתיות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד גופי חימום מתאדמים בבישולי גויים: החילוק בין גדרי שבת הנלמדים ממלאכת המשכן לבישולי גויים, והכרעת רוב הפוסקים להחשיב גופי חימום אדומים כאש לעניין בישולי עכו"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול בכלי חשמלי שאין גופי החימום מתאדמים שאין בו איסור בישולי גויים, ובירור סברת המקילים אף בגופי חימום מתאדמים על פי שיטת הבית מאיר והשואל ומשיב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר אודות מהות החשמל ונר חנוכה, ודיון האם הדלקת כלי חשמלי נחשבת כיצירת אש או כחיבור כוח מוכן והשלכתה לבישולי עכו"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול במיקרוגל: תבשיל שבישל גוי בתנור מיקרוגל אין בו משום בישולי גויים, על פי יסוד הרשב"א שחכמים גזרו אך ורק על בישול באש ממש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר ייצור סוכר בבתי חרושת של גויים בקיטור וחום אווירי, ודימויו לתנור מיקרוגל הפועל על ידי חימום מולקולרי באוויר ללא מקור אש ישיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסקי פוסקי דורנו בשו"ת ויברך דוד ושו"ת להורות נתן המתירים בישול גוי במיקרוגל, וביאור ההבדל המהותי בין הגדרת מלאכת מבשל בשבת לגזירת בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול בכיריים אינדוקציה: מדוע אין בהן בישולי גויים לפי יסודות הגאונים, הראשונים והתוספות שאין לכנסת הגדולה או לחכמים לגזור גזירות שלא גזרו חז"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי גזירות חכמים בפסיקת מרן הבית יוסף, הרב פעלים והבאר משה, ודין בישול בחמי טבריה המותר בבישול גוי כיוון שאינו אש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תנור עם מפסק דלת אוטומטי: סגירת הדלת על ידי גוי לאחר הנחת ישראל, בירור סוגיית הגמרא בעבודה זרה בהנחת בשר על גבי גחלת וגרמת הבערה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות צליית שווארמה במסעדות כשרות: הצורך בהדלקה והנחה על ידי ישראל, הבעייתיות בשעות שאין לקוחות ושינוי גובה הלהבות על ידי פועל נוכרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חיתוך בשר השווארמה על ידי גוי המגלה את השכבה הפנימית לאש, והשוואתו לתשובת מרן הבן איש חי ברב פעלים לגבי גוי המהפך זלאבייה בשמן רותח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתקני שווארמה על גבי מסילה: דחיית סברת שב ואל תעשה, ופסיקת הראשל"צ הגר"א בקשי דורון ורבני דורנו שיש להקפיד שרק ישראל יחתוך את הבשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עובד זר ומשרת המבשל בבית יהודי סיעודי: מחלוקת הרשב"א והראשונים האם יש בישולי גויים בשפחות ועבדים בבית ישראל, וצירופי ההקלה למעשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הדלקת אש על ידי עובד זר מנר נשמה שהדליק ישראל, ובירור דין מאכלים שונים: מדוע קליות, גרעינים, פיצוחים ופופקורן מותרים בבישול גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות קטניות יבשות ומעמד פלאפל ותפוצ'יפס בבישולי גויים: פסיקת רבנו יוסף חיים בבן איש חי על מאכל הנאכל ללפת בו את הפת או הנמכר בשוק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דעת מרן הגר"ע יוסף ושו"ת מעין אומר לגבי איסור בישולי גויים בפלאפל, מנהג ירושלים העתיקה ובירור החילוק בין פלאפל למאכלי תפוחי אדמה אחרים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מנה חמה שהוכנה על ידי גוי באמצעות עירוי מכלי ראשון, ומעמד מאכלי קינוח ופרפרת לפי מחלוקת הריטב"א, הרדב"ז ופוסקי השלחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מיני מתיקה מבלילה רכה המטוגנים בשמן עמוק: בירור שיטת התשב"ץ שהביא מרן הבית יוסף, והספק אם דינם כפת פלטר או כבישולי גויים גמורים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין עוגות מאפייה של גויים וסופגניות המטוגנות בשמן עמוק: מדוע נפסק שדינן כפת גויים ולא כבישולי גויים, ואופני ההיתר כשמדליק ישראל את האש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות טחינה וחלווה משומשום הנאכל חי, ובירור דין דג מלוח, מעושן בקיטור וכבוש שאין בהם בישולי עכו"ם על פי יסוד הרשב"א שאינם בישול אש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כבשים שדרכם לתת לתוכם יין או חומץ, שתיית קפה ותה שהכין גוי והזהירות משתייה בבית קפה של גויים משום קירוב, והיתר שכר תבואה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות ספיקות בבישולי גויים: דין מאכל שהניח ישראל על האש והלך כשיש ספק אם הגוי הוציא או בישל, ובירור שיטת הרשב"א שאין לגוי הנאה בסילוקו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ביטול ברוב בבישולי גויים: תבשיל גוי שהתערב בהיתר ואינו ניכר, מדוע בטל ברוב בלבד ואינו צריך שישים לפי הרמב"ן והשו"ע באיסור שאין עיקרו מהתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הוספת היתר לבטל בישולי גויים לכתחילה כיוון שאין איסורו מגופו, ודין הכשר כלים שהתבשלו בהם בישולי גויים הצריכים הגעלה כדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרשב"א בחיוב הכשר כלים שנבלעו מבישולי גויים, דין טעה ובישל בכלי בן יומו שהתבשיל מותר באכילה בדיעבד, ופסיקת כף החיים בשיפוד של גוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בישול ישראל מחלל שבת בפרהסיה: מדוע אין בתבשילו איסור בישולי גויים, ובירור שיטת רבנו חיים בן עטר באור החיים שקדושת ישראל אינה פוקעת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל להקל בבישול מחלל שבת, ודין אמירה לגוי לבשל בשבת עבור חולה שאין בו סכנה שאין בו איסור בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חיוב ברכת הנהנין של חולה על תבשיל שבישל גוי בשבת, איסור אכילה לאדם בריא, ובירור שיטת הרא"ה הסובר שאין איסור בישולי גויים כלל במקום שהותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השוואת תבשיל חולה לפת פלטר שנקנתה בשעת הדחק לפי הרשב"א, פסיקת הרמ"א והאחרונים כדעת הרא"ה להקל, והכרעת השלחן ערוך לאסור לבריא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תבשיל חולה במוצאי שבת בבית גוי מול בית ישראל, פטור הכלי מהגעלה כיוון שהבישול הותר, ודין חימום מים ותבשיל שנאכל חי בשבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות יין נסך וסתם יינם: החילוק בין יין שנוסך לעבודה זרה האסור מהתורה לסתם יין של גויים שגזרו עליו חכמים משום חתנות ואיסור הנאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עצת בלעם הרשע בסוף פרשת בלק להכשיל את עם ישראל ביין נכריות ובנות מואב, וההשלכות החמורות של שתיית יין הגויים שהביאה לעבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עונש המגפה בעקבות בנות מואב ומעשהו של פינחס, והחרם החמור שהחרימו משה, אלעזר ופינחס בשופרות על יין הגויים כמבואר בפרקי דרבי אליעזר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שאלת מרן הבית יוסף מדוע גזרו תלמידי שמאי והלל על סתם יינם אם כבר החרים פינחס, ותירוץ הגאון רבי אברהם אליגרי בספרו לב שמח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד איסור יין נסך בספר יין המשומר למקובל האלוקי רבי נתן שפירא זצ"ל, המבאר את מעלת קדושת היין בישראל ואת פגיעת כוחות הטומאה ביינם של גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות איסור הנאה בסתם יינם כיין שנוסך לעבודה זרה לפי התוספות, ודין יין כשר של יהודי שנאסר בשתייה ובהנאה ברגע שנגע בו גוי לפי הרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית מסכת מגילה על הלשנת המן לאחשוורוש, שתיאר בדיוק רב את הקפדת ישראל שלא לשתות מכוס שנגע בה המלך משום איסור מגע עכו"ם ביין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמדה של גזירת דניאל בבבל שלא לשתות מפת בג המלך ומיינו, והסבר מדוע נהגו יראי ה' בפרס כדבריו עוד קודם גזירת בית שמאי והלל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי התוספות בעבודה זרה המדייקים בלשון המן על כוס שנפל לתוכה זבוב לעומת נגיעת המלך, והביאור ההלכתי לחומרת גזירת חתנות וקירוב הדעת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
זהירותו המופלגת של נחמיה בן חכליה בתפקידו כמשקה המלך ארתחשסתא שלא לטעום מיין המלך, ודברי רש"י בספר עזרא לגבי כינויו 'התרשתא'. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור כוונת רש"י בספר עזרא אודות יין נסך וסתם יינם, ודברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה שהזהיר שלא לשתות עם גויים מחשש קירוב לבבות והתבוללות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החילוק היסודי בין יין נוצרים האסור בהנאה כעובדי עבודה זרה ליין ישמעאלים האסור בשתייה בלבד, ודברי הרשב"א בדין גר תושב שאינו אוסר בהנאה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד הישמעאלים בהלכה: דעת הר"ן בסנהדרין לעומת תשובת הרמב"ם לרבי עובדיה גר צדק, המכריעה שהישמעאלים מייחדים את השם ואינם עובדי עבודה זרה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הזוהר הקדוש בפרשת שמיני על חומרת שותה יין נסך המתגלגל בחמור, זעקת מרן החיד"א בשיורי ברכה, ואזהרת מרן הבן איש חי בהקדמה לפרשת בלק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת שו"ת הרא"ש כיצד יכפר השותה יין נסך בשוגג בצומות ופדיון צדקה, ודברי הראב"ן על החומרה העצומה של יין נסך הפוגם בנפש וברוח. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ספק מגע ביין: היתר ספק בישמעאלי על פי רבי חיים ויטאל ומרן החיד"א כיוון שאין איסורו אלא בשתייה, לעומת ספק בנוצרי שהיין נאסר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש דרכי איסור היין על ידי גוי: נגיעה, נענוע ומזיגה, ודין גוי שאחז בבקבוק פתוח ונענעו שאוסר את היין לפי הרמב"ם ומרן השולחן ערוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הגבהה ויציקה: דין הגבהת בקבוק ללא שכשוך שמותר, ודין ישמעאלי שמזג יין לכוס שאוסר את הכוס אך היין שבבקבוק נשאר מותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית המשנה בעבודה זרה בעירוי מכלי אל כלי, והלכה פסוקה שאפילו גוי הלובש כפפות ומזג יין נאסר היין כיוון שמזיגתו נעשית בכוחו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תשלום דמי נזק כשגוי טימא יין בכוונה: סוגיית מסכת עבודה זרה (נט ע"ב) האם מותר ליהודי לקבל דמי נזקו אף שאסור למכור יין נסך לגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות נגיעה ביין להכעיס: שיטת האור זרוע שהיין מותר כי לא נתכוון לנסך, ותשובת תרומת הדשן בנכרים שלחשו זה עם זה ומצצו תירוש להכעיס. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הרמ"א לשתות מהיין בפני הגוי שנגע להכעיס כדי שלא ירגיל להזיק, מעשה רבנו יחיאל מרומא בתשובות הגאונים, ודברי שו"ת רב פעלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תערובת יין ביין: יין נסך דאורייתא שאינו בטל אפילו באלף לפי הרמב"ם, לעומת סתם יינם של ישמעאלים הבטל בשישים, ואיסור ביטול לכתחילה בהגהות מיימוניות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות יין מפוסטר ומבושל: מדוע לא גזרו חכמים איסור יין נסך על יין מבושל אפילו במגע נוצרי, בירור סוגיית עבודה זרה (כט ע"ב), ותשובת הגאונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד פסטור בכלי סגור שאינו מחסר ממידת היין, ותמיהת הרא"ש מדוע לא גזרו על יין מבושל משום בנותיהם כמו שגזרו על בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור טעם ההיתר ביין מבושל שאינו ראוי לניסוך, ופסק הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה שאין דרך עובדי עבודה זרה לנסך יין מבושל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מראית העין ביין מבושל לפי ספר ערוגות הבושם, והלכה פסוקה שיין מבושל של גויים אסור בשתייה משום חתנות כסוגיית עבודה זרה (כט ע"ב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור שתיית יין ושכר במסיבה של גויים אפילו כשהיין מבושל וכשר למהדרין, הגדרת מסיבה בהלכה, ופסק הרמב"ם בדינים שאסרו משום חתנות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שכר תבואה לפי הראבי"ה בשם ספר הישר שאינו אסור במסיבה, ופסק מרן הבית יוסף בסימן קיב לגבי הגדרת מסיבה כשיש רוב ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
האם ראיית נוצרי פוסלת יין לפי מדרש תלפיות, דין יין מבושל המותר בראייה לכל הדעות, ופתיחת דין מחלל שבת בפרהסיה ומגעו ביין באירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית הגמרא בעירובין (סט ע"ב) ובחולין (ה ע"א) שחילול שבת בפרהסיה דינו כעבודה זרה, ושחיטת מחלל שבת נבילה ויינו אסור במגע כגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
טעם רש"י בחולין שהשבת שקולה כנגד כל התורה והמחלל שבת כופר בבורא ששבת במעשה בראשית, ובירור קושיית הפוסקים על דין מחלל שבת להכעיס. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
משל הדגל הנפלא להבנת חומרת השבת המעידה על שייכות לעם ישראל, ובירור דעת הרמב"ן והר"ן שהחמירו במחלל שבת ביין בלבד אך לא בשאר מאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הזהירות ממלצרים מחללי שבת בפרהסיה המוזגים יין באירועים, פסיקת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בדין הגבהת בקבוק, והנחיות מעשיות לבעלי שמחות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד עשיית מחלל שבת כגוי לטובתו כדי להרחיקו מאיסורי כרת חמורים, ובירור שיטות גדולי הפוסקים המלמדים זכות להקל במחללי שבת בזמננו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת בעל הערוך לנר בשו"ת בנין ציון החדשות, המבאר שמחללי שבת בזמננו מתפללים ומקדשים ואינם עושים להכעיס או מכפירה, ולכן אין דינם כגוי גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן החיד"א בספרו מראית העין על החילוק המהותי בין חילול שבת מתוך תאווה לחילול מתוך כפירה, ומעמדו של עובד עבודה זרה בפועל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון מקיף בהגדרת 'תינוק שנשבה' על מחללי שבת בימינו: האם מי שגדל בחינוך חילוני נחשב כאנוס, ומה הדין כאשר הוא מכיר שומרי שבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרמב"ם בהלכות ממרים (פרק ג) שבני התועים שנולדו בקרב הקראים דינם כתינוק שנשבה שלא חטא, ויש לנהוג עמם בנועם ולקרבם באהבה לתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן החזון איש זצוק"ל (יורה דעה סימן א) שאף מי שרואה שומרי שבת נחשב כתינוק שנשבה, כיוון שלימוד המעשה מנעוריו מטעהו ואין לדמותו לכופר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה הקדושה שלא לדחות אבן אחר הנופל לפי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי באחיעזר, וביאור הצורך לנהוג במתינות ובקירוב עם מחללי שבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה הגמרא במסכת עירובין באדם שיצא ברשות הרבים אך התבייש בפני רב הונא, וההגדרה ההלכתית שמי שבוש מלחלל בפני אדם גדול אינו מוגדר כמחלל בפרהסיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כיבוד אב מחלל שבת: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר שלא לבייש את האב בקידוש ולהשתמש ביין מפוסטר, והנהגת הרב מסדר הקידושין בחופה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור מצוות טבילת כלי גויים בתורה בפרשת מלחמת מדיין, וטעם התלמוד הירושלמי שהטבילה נצרכת כדי להעלות את הכלי מטומאת הגוי לקדושת ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר הפעולות בכלים משומשים הנלקחים מן הגוי: חיוב הכשרתם בהגעלה או ליבון קודם לטבילה, וביאור שיטת הריטב"א שטבילה מועילה רק לכלי כשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת הפרסום ברבים של הלכות טבילת כלים לפי רבי אליעזר פאפו בספר חסד לאלפים, והגדרת כלי סעודה המשמשים להכנת מזון או לאכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית הגמרא בעבודה זרה (עה ע"ב) המבארת מדוע חובת הטבילה חלה רק על כלי סעודה ולא על כלי מלאכה, וביאור הלימוד מפסוקי פרשת מדיין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
קושיית הראשל"צ רבי משה בן חביב בגאון יעקב על טעם הטבילה בירושלמי, והתירוץ שמעלה מיוחדת עשו חכמים בכלי אכילה להבדילם מטומאת הגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעלת השולחן היהודי הנמשל למזבח המקדש, ודין אדם שקנה כלי סעודה כסכין וייחדו לחיתוך ניירות הפטור מטבילה לפי איסור והיתר הארוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות טבילת כוס של אליהו הנביא בליל הסדר: מנהג מזיגת הכוס לפי המשנה ברורה, ופסק הגאון רבי יצחק זילברשטיין בחשוקי חמד שיש להטבילו בברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מחלוקת הראשונים בדין טבילת כלי מתכות: דעת רוב הפוסקים שהיא מצוות עשה מן התורה, לעומת סברת הרמב"ן שהחיוב מדרבנן והמקרא אסמכתא. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור רש"י ותרגום יונתן שטבילת כלים היא גזירת הכתוב, וטעם חיוב כלי זכוכית, דורלקס ופיירקס מדברי חכמים כיוון שדומים למתכת שניתכת וחוזרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי אלומיניום: המנהג הנפוץ להטבילם ללא ברכה משום ספק ברכות, ופתיחת הבירור ההלכתי אודות מתכת מודרנית שלא הוזכרה בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בקונטרס 'יבקש דעת' של בעל תפארת ישראל המבאר את שבע המתכות הטבעיות שהיו ידועות מימי הבריאה, ותכונותיהן לעומת מתכות מודרניות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבירור המדעי-הלכתי בהפקת האלומיניום מתרכובת עפר בוקסיט על ידי פירוק כימי וחשמלי, והמסקנה שאינו נכלל בששת מיני המתכות שפירטה התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מהפכת התעופה בעקבות גילוי האלומיניום הקל, ובירור שיטת רבנו חיים בן עטר בפרי תואר האם יש סמכות לחכמים להוסיף גזירת טבילה על מתכת חדשה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי המדרש על מציאות הזכוכית מימי הבריאה, ותירוץ הפרי תואר מדוע פירטה התורה במדיין שש מתכות בלבד כדי למעט כל חומר ומתכת אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת הגאון רבי חנוך דוב פדואה בשו"ת חשב האפוד, והמשא ומתן עם הגאון מטשעבין שחשש שמא האלומיניום הוא סוג של ברזל ויש להטבילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מדעי מובהק המוכיח כי האלומיניום הוא יסוד כימי עצמאי ונפרד לחלוטין מן הברזל בכל תכונותיו, וממילא אין להחשיבו כמתכת ממתכות התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל בשו"ת אגרות משה לפטור כלי אלומיניום מטבילה, כיוון שאין כוח בידינו לגזור גזירות חדשות שלא היו בזמן חז"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הצדדים לחייב כלי אלומיניום בטבילה מדרבנן ככלי זכוכית כיוון שניתך וחוזר לכלי, ופסק הגאון רבי ישראל בעלסקי בשו"ת שולחן הלוי להטבילו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגות ירחון מוריה על פסק האגרות משה, והכרעת מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל שאין לחייב כלי אלומיניום בטבילה כיוון שאינו ממיני המתכות שנזכרו בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי נירוסטה: בירור תהליך ייצור הנירוסטה מרוב ברזל, וההלכה הפסוקה שכלי נירוסטה חייבים בטבילה בברכה כדין כלי ברזל המפורשים בתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי פלסטיק וניילון: מדוע אינם צריכים טבילה כלל כיוון שאינם ממתכות התורה ואינם דומים לזכוכית, ופסק מרן הגר"ע יוסף ביביע אומר שלא להחמיר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי חרס, עץ ואבן הפטורים מטבילה, ופתיחת דין כלים מצופים במתכת או זכוכית ומחלוקת כלי קוניא במסכת עבודה זרה (עה ע"ב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דעת הפוסקים הקדמונים (כנסת הגדולה והחיד"א) לפטור כלי פורצלן, חיוב כלי אמייל בטבילה בברכה, ומנהג טבילת כלי טפלון ללא ברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כלי אוצר וחביות שאינן מובאות לשולחן הפטורות מטבילה מן הדין, ותשובת שו"ת בית יהודה בצלוחיות המיועדות לאחסון בורסי בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן החיד"א בשיורי ברכה בדין כלי אחסון שמשתמשים בהם לסעודה, ופתיחת דיני קופסאות שימורים וצנצנות זכוכית הנקנות מלאות מן הגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור שיטת שו"ת חלקת יעקב הפוטר קופסאות שימורים מטבילה, מטעם שאין בדעת הקונה לרכוש כלי שאיסור טבילה חל עליו אלא לקנות את המאכל בלבד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשא ומתן הלמדני בסברת חלקת יעקב, והחיזוק הנפלא מסוגיית הגמרא בבבא מציעא שחזקה על אדם שאין בדעתו לזכות בדבר הגורם לו איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הטעם המרכזי לפטור קופסאות שימורים מטבילה: משנת מסכת כלים ופסק הרמב"ם שכלי שנועד לזריקה לאלתר אינו מקבל טומאה ואין עליו שם כלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת מנחת יצחק וספר גנת ורדים שקופסאות פח אינן ראויות לשימוש קבע, ובירור סוגיית עירובין שחפץ שנעשה רק להחזקת המאכל אינו כלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הגרב"צ אבא שאול בשו"ת אור לציון בפתיחת קופסאות שימורים, והחילוק בין קופסת פח שנעשית כלי ביד ישראל לצנצנת זכוכית עם מכסה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת שו"ת ציץ אליעזר שקופסאות שימורים אינן מיועדות לסעודה כדרך כל הכלים, ופסק המהרי"ל דיסקין לפטור מחיוב טבילה כלי הנקנה עם מאכל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן בעל משנה הלכות בחובת הזהירות שלא לחדש איסורים על הציבור בקופסאות שימורים, וביאור אזהרת הש"ך שלא לאסור את המותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שימוש חוזר בצנצנות זכוכית וקופסאות מתכת לאחר סיום תכולתן: מחלוקת הפוסקים האם חל עליהן חיוב טבילה, והסומך להקל יש לו על מה שיסמוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פטור בקבוקי זכוכית ממוחזרים הנוצרים במפעל ישראל כיוון שבטל שם כלי בהתכה, ופתיחת הלכות כלים חד פעמיים מאלומיניום הפטורים מטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הוכחת הפטור של כלים חד פעמיים מסוגיית מסכת שבת, ופסק מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה שיוצאים ידי חובת קידוש בכוס חד פעמית ואין צורך בטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עדותו האישית של הרה"ג שאלתיאל עמר שישב עם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, שפסק בפשיטות שתבניות וסירי אלומיניום חד פעמיים אינם צריכים טבילה כלל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי כלי סעודה החייבים בטבילה רק כשהם נוגעים במאכל עצמו, ופסק רבנו פרץ בהגהות הסמ"ק שחצובת הגז שעליה מונח הסיר פטורה מטבילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן הבית יוסף וביאור הגר"א שחצובה אינה נחשבת ככלי סעודה כיוון שאינה נוגעת במאכל עצמו, בדומה לחישוקי מתכת המחזקים כלי עץ. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סברת הגר"א שאין החצובה בולעת מן המאכל, ובירור ההלכה במי שקולה חצילים או לחם על החצובה שאינה מתחייבת בטבילה כיוון שרוב תשמישה לסירים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות סכין שייחדה למלאכה: פסק איסור והיתר הארוך שאסור לאכול בסכין סופרים ללא טבילה, וספק ערוך השולחן בכלי שיוצר מראש למלאכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות רשת המנגל החייבת בטבילה בברכה כיוון שהבשר מונח עליה ישירות, פטור הפח שעל הגז (בלעך), ופטור מחזיק כוסות מתכת שאינו נוגע במשקה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חיוב טבילה בברכה בכלים הנוגעים ישירות במאכל: כותש שום, סלייסר ומכסה הסיר, לעומת פותחן שימורים ומחלץ פקקים שאינם נוגעים באוכל ופטורים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פטור מתקן קנקומט וכד חלב ממתכת כיוון שהשקית חוצצת לפי שו"ת מנחת שלמה, פטור כלי חימום בקבוק תינוק, ודין מפצח אגוזים שטוב להטביל בלי ברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החילוק בין פותחן שאינו נוגע באוכל לכלי בישול ביצים, ופסק הגרש"ז אויערבאך במנחת שלמה שכלי לבישול ביצים ותפוחי אדמה בקליפתם חייב בברכה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק הגאון רבי שמאי גרוס בשו"ת שבט הקהתי שבישול בקליפה נחשב בישול גמור החייב בברכה, ועיון בשיטת שו"ת שבט הלוי לפטור מפצח אגוזים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני יום טוב ועירוב תבשילין: חומרת מוקצה ביום טוב, ראוי למאכל בהמה, קליפות ופירות סיטונאיים, רחיצת הגוף במים חמים ביום טוב, מחיאת כפיים וריקוד ביום טוב, וכל פרטי והלכות עירוב תבשילין (זמן הנחתו, פת ותבשיל, הברכה, ודין שכח להניח). מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ "הלכות והנהגות לעשרת ימי תשובה" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה לימים הנוראים: על ההנהגות טובות בימים שבין ראש השנה ליוה"כ, תפילה בציבור, צאת השבת, לימוד ההלכה, יום בשנה חשוב כשנה, "מנהג הכפרות" ומה עלינו לעשות בזמן ה"כפרות" – הזמן להרהורי תשובה…
הלכות מנהג הכפרות: מקור המנהג מתקופת הגאונים, תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, סדר הסיבוב ואמירת 'זה חליפתי זה תמורתי', הרהורי תשובה בעת ראיית השחיטה כארבע מיתות ב"ד, דיני שחיטה וכיסוי הדם בברכה, ופדיון כפרות במעות לצדקה. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בין אדם לחברו לקראת יום הכיפורים: אין יום הכיפורים מכפר על גזל וחבלות עד שיפייס חברו, חומרת הגזל המקטרג בראש, איסור חמור של פנייה לערכאות וגזל קרקעות וירושות, דיני מחילה בטעות, ואיסור לשון הרע ופגיעה בחברו. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיום יום הכיפורים: נטילת ידי הכהנים לברכת כהנים במוסף ונעילה, תפילת מנחה וקריאת פרשת עריות והפטרת יונה הנביא, תפילת נעילה בעת שקיעת החמה, דברי כיבושין וקבלת קבלה טובה, זעקת 'אתה הערב מפני מה לא הוכחת אותו?!', וסגולת הנעילה. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ הלכות ודיני נוי הסוכה. קובץ הלכות סוכה וקישוטיה לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: "האם צריך לקשט את הסוכה"?, "האם אפשר להשתמש בפרוכת לקישוט הסוכה"?, דין קישוט הסכך ותליית סדין לנוי, "מהו גובה הקישוטים בסוכה"?, הנאה מהקישוטים, הסכך והדפנות של הסוכה, "האם מותר להוציא קישוטים מהסוכה אם יורד גשם?" "האם מותר לקשט באתרוג שביעית?". מי צריך לקשט הבעל או האישה?
"הלכות מחצית השקל". כל השאלות: מתי נותנים?, כמה צריך לתת?, למי צריך לתת? והאם ניתן להביא חפץ בשווי או ממעשר כספים? מתוך חוברת בהלכה לפורים של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות ברכת האילנות" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות מְכִירַת הֶחָמֵץ לְגוֹי" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות אִסּוּר הַשְׁהָיַת חָמֵץ" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות לג בעומר" הלכות ליום ל"ג בעומר בקצרה חלק מההלכות והמנהגים של לג בעומר. "למה נוהגים להדליק מדורה בלג בעומר"?. מדוע יש כאלו שנוהגים לעלות לציון רשבי כמה ימים לאחר ההילולא?… וגם הלכות ל"ג בעומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"ביאור פרקי אבות פרק ב משנה יא". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"דרשה לחג השבועות". על הוויכוח בין משה רבנו למלאכים מתוך חוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"הוויכוח בין משה רבנו למלאכים". "מדרשי חז"ל לחג השבועות" מתוך חוברת בהלכה ובאגדה לשבועות של הרב שלום דוד נקי שליט"א. כשמשה רבנו ענה למלאכים שאין ראוי שהתורה תישאר אצלם, מאחר ואין להם שייכות בקיום מצוות התורה, כמו "כבד את אביך ואת אמך", לא תרצח וכו', וכי המלאכים לא ידעו זאת?! בוודאי שידעו! אם כן, מה חידש להם משה, שבגלל זה הסכימו שייקח את התורה? "משל ונמשל להבנת כוחם של חכמי ישראל".
"הלכות לחג השבועות". הלכות לחג השבועות מתוך חוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"הלכות בין המצרים". "הלכות ארבע תעניות" ו-"הלכות ימי בין המצרים" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. מדיני תפילת מנחה בתענית: זמן תפילת מנחה, רוב מנין, שאר תעניות, בין השמשות, טלית גדול, דין המאחרים לתפילה בתענית, מנין מאוחר, צדקה – אגרא דתעניתא,

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן