“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"דבר תורה לפרשת בראשית". "כל המתפלל בליל שבת ואומר ויכולו… מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" נשאלת השאלה האם הקב"ה זקוק לשותפות איתנו?! מה הרווח שיש לבורא בשותפות איתנו?! מה ההשקעה הנדרשת? לומר "ויכולו השמים"?! "משל ונמשל לפרשת בראשית" המבארים זאת בדרך נפלאה…
"דבר תורה לשבת ויצא" "רעיון נפלא מפרשת השבוע ויצא". "אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו" אין הכוונה לפי מה שעשית אלא לפי מה שהיית יכול לעשות. סיפור יפה המובא על ר' זושא מאניפולי הבא ללמדנו שכל אחד צריך למצות את ייעודו בעולם הזה…
"פרשת השבוע וארא דבר תורה"משה ואהרן שקולים היו. שאלתו של ה"חוזה מלובלין": הכיצד ייתכן ששני אנשים יהיו בדיוק באותה הדרגה?! ותשובתו הנפלאה תוך השוואה לאברהם אבינו ולמאמר חז"ל: "גדול מה שנאמר במשה ואהרון, ממה שנאמר באברהם"…
"דבר תורה לפרשת השבוע מצורע". לשם מה צריך שתי ציפורים. הרי גם ככה משחררים אחת מהן?! שייקח ציפור אחת, וישחט אותה!. "מוות וחיים ביד הלשון" ביאור נפלא של האפיריון והמהרש"א…
סקירה הלכתית של שורש איסור בשר בחלב מן התורה, הנלמד משלוש הפעמים שבהן נכתב הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" לאיסור בישול, לאיסור אכילה ולאיסור הנאה. החלק מבאר את דרשת רבי ישמעאל במסכת חולין ומסביר מדוע האיסור מן התורה חל דווקא כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד, בעוד אכילתם יחד ללא בישול אסורה מדברי חכמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור גדר "בשר בהמה" האסור בבישול בחלב מן התורה: אף שהתורה נקטה בלשונה "גדי", האיסור כולל כל בשר בהמה טהורה לרבות פרה, שור, עגל, כבש, איל, כבשה, טלה, תיש ועז. החלק מביא את לימוד הגמרא במסכת חולין, דברי הרמב"ם וביאור הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל מדוע דיבר הכתוב דווקא בגדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית בין בשר חיה טהורה (כגון אייל, צבי וג'ירפה) ובשר עוף טהור עם חלב – שאיסור אכילתם הוא מדברי חכמים – לבין בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה האסור מן התורה. כמו כן מתבאר דין בישול בשר בהמה טמאה בחלב טהורה או להיפך, ודין בישול נבלות וטרפות של בהמה טהורה בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני אכילת בשר וחלב על שולחן אחד: האיסור לאכול בשר או עוף כאשר מונח חלב בצידו השני של השולחן מחשש שמא יטעה ויאכל ממנו, והאיסור לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד שמא יכבדו או ייקחו זה מזה. לצד זאת מבואר ההיתר לשאינם מכירים וכן למכירים היושבים במרחק שאינם מגיעים למאכל חברם בהושטת יד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי הראשונים – הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית הקצר (שכתב מפורש "ממתין כשש שעות"), הכל בו, והמאירי בחידושיו ובספרו "מגן אבות" (שכתב "שש שעות או קרוב לזה" ואף הזכיר שיעור חמש שעות לעיכול הבשר שבין השיניים) – המחזקים את ההוראה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב השאלה כיצד העוף שבאבקת מרק בטל בשישים והלוא קיימא לן ש"תבלין" העשוי לטעם אינו בטל אפילו באלף: הכלל שתבלין אינו בטל נאמר דווקא כשהתבלין אסור מחמת עצמו, ולא כשבלע דבר אחר, כפי שכתבו השערי דורא, רבנו יצחק בעל התוספות, הגאונים והאור זרוע ש"אין הנאסר יכול לאסור יותר מהאוסר אותו". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור או צחצוח שיניים לבעלי נקבים בשיניים שאכלו גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מיד (דברי מלכיאל), סקירת מנהג בגדאד ומנהג ירושלים ומנהג האר"י ז"ל בדברי הבן איש חי, וכן דין האוכל חמאה רכה שגם הוא חייב בקינוח הפה במאכל והדחתו במים קודם אכילת בשר מחמת שמנונית החמאה (המאירי). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן בשו"ת יחוה דעת כי דגים שהתבשלו או נאפו עם חלב או גבינה (כגון פיצה עם גבינה צהובה וטונה או אנשובי) מותרים באכילה בדיעבד אף לבני ספרד. מתוך כך מתבארים דיני אורח ספרדי בבית אשכנזי, ספרדי המארח אשכנזים בביתו, ובעל ספרדי שנשא אשה אשכנזייה שהכינה פיצה עם אנשובי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור מאמר חז"ל במסכת ברכות "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" על פי פירוש המהרש"א בחולין: ירא שמים שמחמיר על עצמו מספק זוכה ל"אשרי איש ירא את ה'" בעולם הבא, אבל תלמיד חכם המייגע את עצמו בספרי הפוסקים ובבית יוסף כדי לברר את ההלכה לאמיתה ולמצוא כוחא דהיתרא מבוסס – זוכה לשני עולמות: "אשריך בעולם הזה" שאוכל את המאכל, ו"טוב לך לעולם הבא" בעמל התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות המושג ההלכתי "חתיכה נעשית נבלה" (חנ"ן): ההבדל המהותי בין שאר איסורים (כגון תפוח אדמה שבלע מנבילה ודי בשישים כנגד הבלוע בו) לבין בשר שבלע חלב ונעשה כולו גוף איסור המחייב שישים כנגד כל משקלו, ומדוע החמירו חכמים בבשר וחלב יותר מכל האיסורים שבתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור סימני דגים טהורים מן התורה בפרשת שמיני ובדברי מרן השלחן ערוך: חובת מציאות סנפיר וקשקשת, והכלל היסודי שמסרו חז"ל איש מפי איש עד משה רבנו – שכל שיש לו קשקשת יש לו בהכרח סנפיר, ולכן די במציאת קשקשת אחת להכשירו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות מצוות שחיטה מן התורה: הפסוק בפרשת ראה "וזבחת מבקרך ומצאנך… כאשר צויתך", ההבחנה בין בהמה חיה ועוף הצריכים שחיטה לבין דגים וחגבים שאינם צריכים שחיטה, ומקור ההלכות שנמסרו למשה רבנו בעל פה מסיני. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"טו בשבט דבר תורה" הנביאים והמדרשים מתארים את עם ישראל בתיאורים של פירות: "עם ישראל והתאנה". "עם ישראל והגפן". איזה עץ רצה שיקחו ממנו כדי לתלות את המן הרשע?
"וורטים קצרים לפורים". רעיון נפלא על הדרך שבה בוחר רבי עקיבא לעורר את תלמידיו: יודעים אתם מפני מה מלכה אסתר על שבע ועשרים ומאה מדינה? ועוד רעיון של החידושי הרי"ם… בנוסף המן מן התורה מנין?, ומתרצת, שנאמר: המן העץ". ולכאורה, מה הקשר בין הדברים?! תירוצו של רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל…
"רעיון לליל הסדר" מה"תורת חיים". המבאר את הקשר בין חלומו של שר המשקים לגאולתם של עם ישראל ממצרים ואת ההתארגנות של יוסף לקראת השיחרור ממצרים ללא בעיות… ומה הקשר לארבע כוסות ששותים בליל הסדר…
"ביאור פרקי אבות פרק א משנה יז". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"ביאור פרקי אבות פרק ב משנה י". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"ביאור פרקי אבות פרק ו משנה י". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן