פרקי אבות- פרק ו משנה י

פרק ו משנה י

חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן:

תּוֹרָה – קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ – קִנְיָן אֶחָד,

אַבְרָהָם – קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל – קִנְיָן אֶחָד,

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – קִנְיָן אֶחָד.

תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן?

דִּכְתִיב: "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (משלי ח, כב).

שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן?

דִּכְתִיב: "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי,

אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" (ישעיה סו, א).

וְאוֹמֵר: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ

מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ" (תהלים קד, כד).

אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן?

דִּכְתִיב: "וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן

קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (בראשית יד, יט).

יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן?

דִּכְתִיב: "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז).

וְאוֹמֵר: "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה

וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם" (תהלים טז, ג).

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן?

דִּכְתִיב: "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות טו, יז).

וְאוֹמֵר: "וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ" (תהלים עח, יד).

באור המשנה

חמשה קנינים – מיוחדים, קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו – ונקראים "קניינים", כי משולים הם לערכים חשובים, שהאדם טורח לקנותם בדמים יקרים. ואלו הן: א. תורה – קנין אחד, ב. שמים וארץ – קנין אחד, ג. אברהם – קנין אחד, ד. ישראל – קנין אחד, ה. בית המקדש – קנין אחד.

• תורה קנין אחד, מנין? דכתיב – "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" – כך אומרת התורה: שהיתה קניינו של הקדוש ברוך הוא קודם שנברא העולם. וכן מובא במסכת אבות דרבי נתן (פרק לא): רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: תשע מאות ושבעים וארבע דורות קודם שנברא העולם היתה התורה כתובה ומונחת בחיקו של הקדוש ברוך הוא, ואומרת שירה עם מלאכי השרת. וכן מובא בזוהר הקדוש: חזי באוריתא וברי עלמא – הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם.
• שמים וארץ קנין אחד מנין? דכתיב: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי, אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי" – מכאן שקנין חשוב הם לו מאחר שבחר בהם להיות לו כביכול לכסא ולהדום (מדרש שמואל). ואומר: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך" – ואם הארץ שהיא הדום לרגליו נקראת קנין, כל שכן שגם השמים שהם הכסא נקראים קנין (מדרש שמואל).
• אברהם קנין אחד, מנין? דכתיב: "ויברכהו ויאמר, ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" – כלומר, שאברהם קונה שמים וארץ. וכמו שנאמר (בראשית ב, ד): "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" – אל תקרי "בהבראם, אלא "באברהם", שבזכות אברהם נבראו שמים וארץ (בראשית רבה יב). וכיון שהשמים והארץ הם קניינו של הקדוש ברוך הוא שנאמר: "מלאה הארץ קניניך", כל שכן אברהם שבזכותו נבראו שמים וארץ (מדרש שמואל).
• ישראל קנין אחד מנין? דכתיב: "עד יעבור עמך ה', עד יעבור עם זו קנית" – מכאן שישראל הם קניינו של הקדוש ברוך הוא. ואומר: "לקדושים אשר בארץ המה, ואדירי כל חפצי בם" – מכאן אנו למדים שאפילו בזמן שישראל לא יהיו צדיקים גמורים, בכל זאת הם נקראים קניינו של הקדוש ברוך הוא. וזה לא בזכות צדקתם אלא בזכות האבות הקדושים הקבורים בארץ ואדיר חפצו של ה' יתברך הוא בהם.
• בית המקדש קנין אחד מנין? דכתיב: "מקדש אדני כוננו ידיך" – מכאן אנו למדים שבית המקדש חשוב יותר מהשמים והארץ. לפי שהוא נברא בשתי ידיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "מקדש ה' כוננו ידיך". ואילו השמים והארץ נבראו רק ביד אחת של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיהו מח, יג). ומכיון שהשמים והארץ נקראים קניינו של הקדוש ברוך הוא, כל שכן שבית המקדש שחשוב מהם יותר ייקרא גם קניינו של הקדוש ברוך הוא.

ואומר: "ויביאם אל גבול קודשו הר זה קנתה ימינו" – מפסוק זה אנו למדים שגם כאשר בית המקדש חרב והר המוריה שומם, בכל זאת עדיין נקרא קניינו של הקדוש ברוך הוא.

מעשי אבות

למדנו במשנתנו שישראל הם אחד מקנייניו של הקדוש ברוך הוא בעולמו, כמו שנאמר: "עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית". וגדולה עד מאוד חיבתם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא כמו שנאמר במסכת חולין (צא:) – חביבים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממלאכי השרת. ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה.

ועוד הוכיח רבי מאיר שישראל גדולים ממלאכי השרת מהפסוק: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך" (תהלים צא, יא). מי גדול יותר השומר או הנשמר? ממה שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך" – הוי אומר ש"הנשמר". דהיינו, ישראל גדול מ"השומר" שהם המלאכים (בראשית רבה עח).

אמר רבי שמעון: גדולה חיבתם של ישראל, שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודה זרה, ובמקום טינופת ובמקום טומאה בשביל לגאול אותם, שנאמר (שמות ג, ח): "וארד להצילו מיד מצרים" (מדרש רבה שמות טו).

אמר אליהו הנביא: פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום. בא לפני אדם אחד והיה שואלני בדברי תורה. אמר לי: רבי, שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבם אהבה גדולה: תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם במעלה וחשיבות? אמרתי לו: דרכם של בני אדם שאומרים: תורה קודמת לכל, אבל אני אומר: ישראל קדושים קודמים (תנא דבי אליהו טו).

ועוד על מעלתם של ישראל מובא במדרש רבה. מה ראה הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה רבינו דוקא מתוך הסנה? אמר רבי יוחנן: מה הסנה הזה עושין אותו גדר לגינה, כך ישראל הם גדר לעולם בתורתם ובמעשיהם. דבר אחר: מה הסנה הזה גדל בגינה ובנהר, כך ישראל הם בעולם הזה ובעולם הבא. דבר אחר: מה הסנה הזה עושה קוצים ועושה ורדים, כך גם ישראל יש בהם צדיקים ויש בהם רשעים (מדרש רבה, שמות ב).

רבי שמעון בר יוחאי אומר: כתוב בנביא ישעיה (סה, כב): "כי כימי העץ ימי עמי". ואין עץ אלא תורה, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח). וכי מי נברא בשביל מי: התורה בשביל ישראל, או ישראל בשביל התורה? ודאי שהתורה נבראה בשביל ישראל. ומה התורה שנבראה בשביל ישראל הרי היא קיימת לעולמי עולמים, ישראל שנבראו בזכותם על אחת כמה וכמה! (קהלת רבה, א).

נאמר בשיר השירים (ו, יא): "אל גינת אגוז ירדתי" – מה אגוז זה אם נופל לתוך הטינופת אתה נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה. כך גם כל מה שישראל מתלכלכים בעוונות כל ימות השנה, בא יום הכיפורים ומכפר עליהם.

דבר אחר: מה אגוז זה אתה נוטל אחד מהכרי וכולם מדרדרים ומתגלגלים זה אחר זה, כך הם ישראל – לקה אחד מהם כולם מרגישים (שיר השירים רבה, ו).

עוד נאמר בשיר השירים (א, ג): "שמן תורק שמך" – מה השמן הזה מר מתחילתו וסופו מתוק, כך נאמר בישראל: "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד" (איוב ח, ז). מה השמן הזה אינו משתבח אלא על ידי כתישה, כך ישראל אינם עושים תשובה אלא על ידי ייסורים. מה השמן הזה אינו מתערב בשאר משקין, כך ישראל אינם מתערבים באומות העולם. מה השמן הזה מביא אורה לעולם כך ישראל הם אורה לעולם שנאמר: "והלכו גויים לאורך" (ישעיה ס, ג). מה השמן הזה עליון על כל המשקים, כך הם ישראל עליונים על כל האומות, שנאמר (דברים כח, א): "ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ" (שיר השירים רבה, ו).

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: "ושמתי את זרעך כעפר הארץ" (בראשית יג, טז) – מה עפר הארץ מסוף העולם ועד סופו, כך בניך יהיו מפוזרים מסוף העולם ועד סופו. ומה העפר עשוי דייש (דריכה ודריסה) לכל, אף בניך עשויים דייש לאומות העולם. ומה עפר מבלה כל כלי מתכות והוא קיים לעולם, כך ישראל – כל אומות העולם בטלים והם קיימים לעולם (בראשית רבה מא, ילקוט שמעוני לך לך).

עוד נאמר במסכת מגילה (טז.): אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהם יורדים – יורדים עד עפר, וכשהם עולים – עולים עד לכוכבים.

בחומש במדבר (כג, ט) נאמר על עם ישראל הפסוק הבא: "הן עם לבדד ישכן" – מהו "הן"? כל האותיות מזדווגות חוץ משתי אותיות הללו, כיצד? אות א' ואות ט' הרי י', אות ב' ואות ח' הרי י, אות ג' ואות ז' הרי י', אות ד' ואות ו' הרי י' – נמצא האות ה' לעצמה.

וכן האות נ' אין לה בן זוג: אות י' ואות צ' הרי ק', אות כ' ואת פ' הרי ק', אות ל' ואות ע' הרי ק', אות מ' ואות ס' הרי ק' – נמצא האות נ' לעצמה.

אמר הקדוש ברוך הוא: כשם ששתי אותיות הללו אינן יכולות להזדווג עם כל האותיות אלא לעצמן. כך ישראל אינם יכולים להידבק עם כל האומות אלא לעצמם מפרשים. שאפילו מלך גוזר עליהם לחלל את השבת ולבטל את המילה או לעבוד עבודה זרה, הם נהרגים ואין מתערבים בהם (שמות רבה, טו).

שלשה סימנים יש לבני ישראל ואלו הם: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים (יבמות עט:). אשרינו שזכינו להיות עם קדוש, עם הבחירה של ה' יתברך ויתעלה.