“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"פרשת שבוע ויצא משל ונמשל". לאחר שיעקב מציע את הצעתו לשכר בפני לבן, אומר מיד לבן: "וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ!" לכאורה קשה איך יתכן שלבן הרשע שהיה צר ורע עין יודה בכך שהשכר מועט?!… "משל ונמשל פרשת ויצא"
"דבר תורה לפרשת וישב" משל ןנמשל על ביאור רש"י ש"ויתנכלו" זה לשון של ערמומיות. ובמדרש רבה מובא, שתוכניתם הייתה לשסות בו את הכלבים. מה ערמומיות יש ב'לשסות כלבים'?! ותשובתו של הבן איש חי ב"סיפור מליצי לפרשת וישב"…
"דבר תורה לפרשת וישב" משל ןנמשל על ביאור רש"י ש"ויתנכלו" זה לשון של ערמומיות. ובמדרש רבה מובא, שתוכניתם הייתה לשסות בו את הכלבים. מה ערמומיות יש ב'לשסות כלבים'?! ותשובתו של הבן איש חי ב"סיפור מליצי לפרשת וישב"…
ביאור הבן איש חי וליקוטי מוהר"ן כיצד מאה ברכות בכל יום ביישוב הדעת הן מפתח קל ובטוח להשגת יראת שמים, דרכו של אברהם אבינו בקירוב הבריות לאמונה דרך ברכות הנהנין, ודברי המלאך גבריאל לנשמה על מאה המרגליות הקדושות בספר שולחן הטהור. מתוך חוברת סעודה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת אמירת דברי תורה על השולחן כדי שייחשב כאוכל משולחנו של מקום, דברי המלאך המגיד למרן הבית יוסף על הרהור במשניות בשעת האכילה, אמירת הלכה אחת כשממהר לפי הבן איש חי, מעלת זיכוי הרבים בהלכות בחדרי אוכל בעבודה ובמנייני מנחה, וגודל מעלת לימוד התורה בשבת קודש. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת נטילת מים אחרונים לאנשים ולנשים וטעמיה (מלח סדומית, כבוד הברכה ועל פי הסוד), דין שאר משקים ומי שאין לו מים בנסיעה, שיעור המים עד פרק שני או קשרי האצבעות, זהירות חז"ל מביטול תורה, הסרת המים מהשולחן, מופת הבבא סאלי זצ"ל, ואיסור אכילה ודיבור אחר מים אחרונים. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות זימון לנשים: זימון שלוש נשים לעצמן כרשות, אי-אמירת שם השם בעשר נשים, איסור צירוף גברים ונשים, וחובת עניית נשים לזימון של שלושה גברים, יחד עם מעלת כוס של ברכת המזון, מעשה בעל הדברי חיים מצאנז ורבי יהודה הנשיא על ארבעים זהובים, הכנת הכוס ואחיזתו, מזיגתו במים וטעימת המסובים. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"דבר תורה קצר לפרשת בא". המבאר מדוע דווקא במכת הארבה נאמר: "למעל תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים"? מה התייחדה זו מהאחרות?. ביאורים נפלאים של הכלי יקר, הבן איש חי ורבי לייב יששכר על ההתעללות של הקב"ה במצרים דווקא במכת הארבה…
"משל קצר לפרשת בשלח" ביאור לשאלה: מדוע בני ישראל אמרו שירה רק בים סוף ולא אמרו שירה בזמן שקיבלו המצרים את עשר המכות?!. ביאור נפלא של הבן איש חי בדרך של "משל ונמשל לשבת בשלח"
"משל ונמשל לשבת תצווה" שמביא הבן איש חי בספרו: "עוד יוסף חי" המבאר שעל האדם לקיים עוד ועוד מצוות, וביתר שלמות, ולא להיות מרוצה ושבע רצון ממעמדו ולהסתפק בדרגתו…
"פרשת תצווה סיפור". כיצד רומזת לנו התורה כי אדם הלוקה חטא לשון הרע הולך ופוחת מרגע לרגע?. סיפור שהביא בספר "מתוק האור" בשם ה"בן איש חי" להבין שגם אם תיתן למספר לשון הרע הכל… תמיד יהיה לו מה להגיד על זה ולהתלונן…
"דרשה קצרה לפרשת ויקרא". מדוע מביאים את הקורבנות דווקא מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן? שלשה טעמים נפלאים שמביא המדרש ומסקנתו הנפלאה של ה"בן איש חי" בביאור הפסוק: "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" והקשר לבניין בית המקדש לעתיד לבוא…
"משל ונמשל פרשת שמיני" שהביא הבן איש חי להסביר מדוע הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז פעם שנייה ומכריז ואומר: "כל מי שלא אכל בשר נבילות וטריפות, שקצים ורמשים יבא וייטול שכרו"!…
"פרשת בחוקותי דבר תורה". היצר הרע מנסה להחטיא אותנו בעבירה אחת בלבד – כיוון שיודע הוא שעבירה גוררת עבירה.. את השאר אתה תמשיך לבד. "דוגמאות מהתורה לעבירה גוררת עבירה". "סיפור על הבן איש חי" שהציל גנב מרדת שחת וחזר למוטב בזכות שמירה על האמת…
"וורט לפרשת בהעלותך". ביאורו הנפלא של הבן איש חי לשאלה לשם מה נוספו כאן האותיות ב' ו-ה' במילה "בהעלותך"?! וההוכחה מהברייתא שאנו אומרים בכל בוקר בתחילת התפילה – בקורבנות המבארת את סדר המערכה.
"וורט לפרשת קורח". התורה פותחת את הפרשה בפעולה שעשה קורח: "וַיִּקַּח קֹרַח" ומבאר ריש לקיש במסכת סנהדרין קט: שלקח מקח רע לעצמו… מהו ה'מקח רע' שלקח קורח?! ביאור נפלא של הבן איש חי המסביר את המאפיין של קורח שלצערנו, כל מעמדו היה מנותב לכבוד ושררה – הוא מכוון לעולם הזה ותו לא…
"פנינים לפרשת חוקת". ביאור נפלא של הבן איש חי האיך התבוננות בחוכמת החשבון יכולה להביא לאחדות ויראת שמים ולכולנו יפתחו שערי היראה, החכמה והקדושה…
"רעיון נפלא לשולחן השבת לפרשת מטות". "מדוע זכה בלעם הרשע לכבוד כל כך גדול?" האם בשל עוצמתו וכוחו? ואם כן הוא מדוע מת לבסוף במיתה שפלה: "ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב"?! ביאורו של ה"בן איש חי" בדרך של "משל ונמשל לפרשת מטות…
"פרשת שופטים סיפור". סיפור נפלא המלמד שבעצם כל דין שאדם דן כאן לעצמו כך ידונו אותו בשמים…
טעמי ומקורות סעודת בר המצווה מסעודת אברהם ביצחק, סעודת רשב"י לבנו אלעזר, שמחת מתן תורה וחופה, ועד הברכות והרושם לכל החיים. מתוך חוברת בר מצווה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"וורט קצר לשבע ברכות". המשמעות שהחתן שם טבעת על האצבע של הכלה. מה הרעיון אם היא ממילא מעבירה את הטבעת לקמיצה או לזרת?! ביאורו של הבן איש חי….
המשך בירור דין שיירי מאכל בין השיניים לאחר שש שעות: מעשה שהביא הבן איש חי לעניין פירור חמץ בין השיניים בליל פסח, ודברי מרן בחזון עובדיה שפירור הנשאר בשיניים לאחר שש שעות נסרח ובטל מעיקר הדין (אלא שיש לנקות שיניים בערב פסח קודם שעה רביעית). בנוסף מובאת הנהגה חשובה לבעלי פלאטה וגשר לצחצח שיניהם מיד לאחר אכילת בשר משום כבוד הבריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי מרן החיד"א (בשיורי ברכה) שדחה את סברת הגנת ורדים כאילו מרן השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב בבית יוסף, והעלה להלכה שאפילו השותה מרק צלול בשרי נהגו להחמיר להמתין אחריו שש שעות. לצד זאת מובאים דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים והערת קהלת יעקב אלבעלי עליהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניקור או צחצוח שיניים לבעלי נקבים בשיניים שאכלו גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מיד (דברי מלכיאל), סקירת מנהג בגדאד ומנהג ירושלים ומנהג האר"י ז"ל בדברי הבן איש חי, וכן דין האוכל חמאה רכה שגם הוא חייב בקינוח הפה במאכל והדחתו במים קודם אכילת בשר מחמת שמנונית החמאה (המאירי). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין אכילת דגים עם חמאה: מחלוקת גאוני בגדאד – הרב בן איש חי בשו"ת רב פעלים שהחמיר גם בחמאה, מול רבו הגאון רבי עובדיה סומך בשו"ת זבחי צדק שהתיר על פי הוראות מרן החיד"א ("מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף") ועדות חכמי בגדאד ואשכנז, ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר ויחוה דעת שהמקילים בדגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין בישול על גבי מכסה סיר החמין: תשובת הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ושו"ת הלכות קטנות שביצים המונחות על גבי מכסה קדירת חמין בשרית שפיה אטום מותרות באכילה עם חלב עצמו (וכל שכן שאין להמתין אחריהן שש שעות) מדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ואף לבני אשכנז יש להקל בכך מאחר שבזיעה דרך הכיסוי הטעם קלוש ביותר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות במאפים חלביים ובשריים: א. היתר מכירת סופגניות חלביות שעיסתן מתוקה (תוך הצבת שלט ברור לקונים כדי שלא יאכלו אותן תוך שש שעות לבשר). ב. היתר אפיית מאפים הממולאים בחתיכות גבינה, שוקולד חלבי או בשר הניכרים לעין (סמבוסק, פיתה עם בשר, לחמניות שוקולד). ג. מקור המנהג לאפות בורקס גבינה בצורת משולש (החיד"א, כף החיים, בן איש חי ומסכת בבא מציעא). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר "הפסד מרובה" (שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולכן אף אדם עשיר רשאי לתת את המאכל לחברו שעבורו זה הפסד מרובה), ובירור הלכתי במקרה שנפל עוף לסיר חלב בפחות משישים ורוצים להוסיף חלב או מים כדי לבטלו: רשאים להוסיף ולהרתיח באותו סיר עצמו מאחר שבהוספת השישים מתבטל גם הטעם הבלוע בדפנות הסיר (שולחן ערוך סימן צט ושו"ת רב פעלים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חישוב שיעור שישים באופן יחסי על פי פסק מרן בעל הבן איש חי בשו"ת רב פעלים: כאשר כף בלעה מתוך סיר בשר שבו המרק מרובה על הבשר, משערים רק כנגד החלק היחסי של הבשר שבלעה הכף מתוך התערובת, לצד הדוגמא המעשית באורז שבושל בחלב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור עקרון הלכתי יסודי מתוך שו"ת רב פעלים: מדוע דפנות הסיר והחומר שממנו הוא עשוי אינם מצטרפים לחשבון המים והתבשיל כדי לבטל את האיסור בשישים, אף שהסיר עצמו בולע מן התבשיל, וההבדל המהותי שבין כוח ביטול במאכל לבין כוח ביטול בכלי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה מופלא ברבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי שפגש אישה שקנתה חסה מרובה לפסח והוכיח לה כיצד עלה אחד רוחש תולעים, לצד מעשה שסיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל על שכן שקנה חסה רגילה למרור והתברר שבבדיקה במים נמצאו עשרות שרצים חיים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חובת ניפוי קמח בנפה ודין עוגה שנאפתה מקמח שלא נופה, דין מי שאכל פרי שאינו מוחזק בתולעים ונמצאה בו תולעת (אונס), ותשובת הגאון בעל שו"ת תורה לשמה (הבן איש חי) בשאלה האם האנוס באכילת תולעים צריך כפרה ותשובה על חטאו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים) שהאנוס באכילת שרץ אין לבו מטמטם כי מן השמים שומרים עליו, וביאור עמוק על פי נבואת ישעיהו מדוע ברא הקב"ה שרצים בעולם – כדי להרבות זכויות ושכר לישראל הנזהרים ממאכלות אסורות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין ישראל המתארח בבית הגוי ואפו עבורו פת, או תלמידי בתי ספר יהודים הלומדים אצל גויים ומחלקים להם לחם: תשובתו המקיפה של מרן הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (חלק ד סימן ז) האוסר פת זו מכל וכל כדין פת בעל הבית שאסרו חכמים כדי למנוע התבוללות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסודות איסור בישולי גויים: גזירת חכמים למנוע קירוב הדעת ונישואי תערובת (ספר אהל מועד לרבי שמואל ירונדי), זעקת הגרש"ז אוירבך שבידינו למנוע התבוללות בעם ישראל, ודברי רבנו יוסף חיים בבן איש חי על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
חומרת עוון לשון הרע ודרכי התיקון: משל שק הנוצות שפיזר האיש ברחבי העיר של הבן איש חי, לאווין ועשין שנרמסים בלשון הרע, מעשה הרוכל ורבי ינאי בסם החיים, החפץ חיים והמרק שחסר בו מלח, מילים כחיצים, וסגולת שמירת הלשון. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ "הלכות לליל ראש השנה" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה לימים הנוראים: הראויים להיות שליחי ציבור, אזהרות לשליח ציבור, דין ראש השנה שחל בשבת, קידוש וברכת שהחיינו, ראש השנה שחל במוצאי שבת, כרטיסי ברכה והסימנים לברכה
"חיזוק לעשרת ימי תשובה". כיצד ניתן והאם בכלל ניתן לכפר ו/או לשוב בתשובה על "חטאי הלשון" כגון: לשון הרע ורכילות? "מעשה עם הגאון רבנו יוסף חיים" מבבל זיע"א שניסה להמחיש את הדרך לאחד שרצה למצוא תשובה לחטאים מעין אלו…
דיני ההדלקה המסורתית בבית הכנסת בברכה: טעם התקנה, תנאי עשרה מתפללים, בחירת המדליק, מקום החנוכייה בדרום, וההדלקה בתפילת שחרית ללא ברכה. מתוך חוברת חנוכה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכיסופים והגעגועים לארץ ישראל בתפוצות הגולה סביב שולחן פירות ט"ו בשבט, ארץ ישראל כמקור השפע של כל העולם בדברי הפרי צדיק ומדרש תנחומא על שלמה המלך, סגולת התפילה ביום זה על עץ האתרוג בדברי הבני יששכר והבן איש חי, ושמחתם הקדושה של ישראל. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבעל שם טוב לעשות כל תיבה בברכה כצוהר מאיר לתיקון הנשמות המגולגלות בפירות, שכר מחזיקי תורה בישיבה של מעלה, המעשה המופלא שסיפר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל על מאסרו של הבן איש חי ותיקון הניצוצות בבית הסוהר, וחומרת איסור ברכה לבטלה והחובה ללמוד הלכות ברכות בדברי הריטב"א. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החיוב לחזר אחר פרי חדש כדי לברך שהחיינו על פי הירושלמי בקידושין, הבן איש חי והחיד"א, המעשה המופלא ביהודי העני בפרס שהתעשר מכדי הזהב בזכות שקנה תפוח יקר לברך עליו ארבע ברכות, מעשה האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא בליל ט"ו בשבט בגולה, ודין הבאת פירות חדשים בזה אחר זה להרבות בברכת שהחיינו. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנהגות ליל ויום ט"ו בשבט: מעלת דרשות הרבנים וראשי המשפחות בענייני דיומא (ודבר בעתו מה טוב), תיאור מרגש משולחן ט"ו בשבט בישיבה עם מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א וביקורו המפתיע של מרן מלכא הגר"ע יוסף זצ"ל בליל ט"ו בשבט תשנ"ה, ומנהגי היום בלימוד הלכות ערלה ומעשרות, נתינת 91 פרוטות לצדקה כמניין איל"ן, והתפילה על האתרוג. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"משל ונמשל קצרים לפורים" המבארים את הפסוק: "ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו" מה היה צריך המן לספר ולחדש לקרוביו? וכי לא שמעו את ששמעה העיר שושן כולה? ה"בן איש חי" מבאר זאת ע"י משל ונמשל…
"שביעי של פסח דבר תורה" משל ונמשל המבארים שרק בשביעי של פסח ניתן היה לומר שירה – ורק על שפת הים כשגופות המצריים נפלטו ליבשה…
"ביאור פרקי אבות פרק א משנה יח". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"ביאור פרקי אבות פרק ב משנה טו". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"ביאור פרקי אבות פרק ג משנה יד". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"ביאור פרקי אבות פרק ד משנה טו". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן