פרק ב משנה טו
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.
באור המשנה
רבי טרפון אומר:
היום קצר – חיי האדם בעולם הזה קצרים הם. והמלאכה מרובה – יש הרבה מה ללמוד, שהתורה ארוכה מארץ מדה, ורחבה מיני ים. והפועלים עצלים – בני האדם מתעצלים מללמוד את התורה ומלקיים את המצוות, ומבלים את זמנם בתענוגים חולפים ובדברים בטלים. והשכר הרבה – מובטח שכר רב ללומדי התורה, כמו שכתוב: "כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה" (משלי ח, יא) וראוי וכדאי להם לבני האדם לשקוד על התורה. ובעל הבית דוחק – הקדוש ברוך הוא מצווה, מזרז ומזהיר את בני האדם שיעסקו בתורה כמו שכתוב: "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח).
מעשי אבות
רבי טרפון היה אחד מתלמידי רבן גמליאל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי, הוא למד בבית המדרש של חכמי יבנה והיה נחשב לאחד החכמים המובהקים ומראשי המדברים שבדור, אמרו עליו שהוא אביהם ורבם של כל עם ישראל (ירושלמי) וכן בגמרא אמרו שהוא דומה לגל של אגוזים – מה גל של אגוזים, כיון שנוטל אדם אחד מהם כולם מתקשקשים ובאים זה על זה, כך היה רבי טרפון דומה, בשעה שתלמיד חכם נכנס אצלו ואמר לו שנה לי! מביא לו מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות, כיון שיצא מלפניו היה יוצא מלא ברכה וטוב (גיטין סז. ואבות דרבי נתן פרק יח).
מעשה באמו של רבי טרפון שירדה לטייל לתוך חצרה בשבת, ונקרע שרוך נעלה והלך רבי טרפון והניח את שתי ידיו תחת כפות רגליה, כדי שלא תטנף את רגליה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה רבי טרפון. ונכנסו חכמים לבקרו, אמרה להם אמו: התפללו על בני טרפון שיהיה בריא, לפי שהוא נוהג בי כבוד יותר מדי, אמרו לה: מה הוא עושה לך? ספרה להם את כל המעשה, אמרו לה: אפילו הוא עושה כן אלף אלפים, עדיין לא הגיע לחצי הכבוד שציונו הבורא יתברך לעשות (ופירש הבן איש חי שחכמים אמרו לה כך כדי שהוא יאריך ימים, מכיון שעדיין לא סיים את תפקידו בעולם). (ירושלמי פאה פ"א ה"א).
ועוד במסכת קידושין (לא:) אמרו שכל פעם שהיתה אימו צריכה לעלות או לרדת מן המיטה, היה רבי טרפון מתכופף והיא היתה עולה ויורדת עליו. בא רבי טרפון לבית המדרש והשתבח בכך, אמרו לו: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, האם זרקה פעם בפניך ארנק מלא כסף לים ולא ביישת אותה? ובירושלמי מובא שרבי זעירא היה תמיד מצטער ואומר: הלוואי והיו לי אבא ואמא שאכבדם ואירש גן עדן, אך לאחר ששמע את דברי חכמים לרבי טרפון אמר: ברוך המקום שאין לי לא אב ולא אם שלא הייתי יכול לעשות כרבי טרפון (ירושלמי פאה פ"א, ה"א).
בגמרא במסכת נדרים (סב.) מובא מעשה ברבי טרפון שירד לפרדס שלו, ואכל ממנו תאנים, בא האריס ומצאו ולא הכיר את רבי טרפון, אמר האריס: זהו שגונב את הפירות בכל השנה, התחיל האריס לחבוט בו במקל, ואחר כך שם אותו בתוך שק ועמד להטביעו בנהר, ראה רבי טרפון את עצמו בסכנה, אמר לו לאריס: בחייך, לך ואמור בביתו של טרפון שיכינו לו תכריכים, כששמע כך האריס הוציאו ונשתטח לפניו והיה בוכה ותולש בשערו וצווח: רבי מחול לי, אמר לו: יבוא עלי, אם לא על כל מקל ומקל שחבטת בו הייתי מוחל לך על ראשון ראשון, אמרו חכמים בשם רבי חנניה בן גמליאל שכל ימיו של אותו צדיק, היה מצטער על דבר זה, ואומר: "אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה"! (המעשה מופיע גם בעמוד מה).
מובא עוד מעשה במסכת כלה על רבי טרפון שהיה עשיר גדול, פעם, מצאו רבי עקיבא אמר לו רבי, רצונך שאקח לך פרדס או כרם? אמר לו: הן, עמד רבי טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהב, נטלם רבי עקיבא, וחילק אותם לתלמידי חכמים עניים, לימים מצאו רבי טרפון אמר לו היכן הפרדס שלקחת לי, תפסו בידו והוליכו לבית המדרש, אמר לו, וכי אדם נותן את מעותיו בחינם, איפה הריווח של הכסף שנתתי לך? פתח לו רבי עקיבא את ספר תהילים וקרא לו את הפסוק: "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד" (תהלים קיב, ט), עמד רבי טרפון ונשקו על ראשו, ואמר לו רבי ואלופי, רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ, והוסיף לו ממון בעין יפה לחלק לתלמידי חכמים.
רבי טרפון מאוד אהב את רבי עקיבא ובכמה מקומות ראינו כיצד שיבח אותו, כגון במסכת קידושין (סו:) שאמר לו: עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מן החיים, ועוד אמר לו: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח, יא): "ותעלומה יוציא אור" – דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה (קידושין סו: אבות דרבי נתן ו).
פעם אחת נזדמן רבי יהודה הנשיא למקומו של רבי טרפון, אמר להם לאנשי המקום האם נשאר לו בן לאותו צדיק? אמרו לו: בן אין לו אבל נכד יש לו ועושה הוא מעשים שלא יעשו, הביאוהו לפניו, אמר לו רבי: אם תחזור בך אתן לך את בתי לאשה, חזר בו, יש אומרים: שנשאה וגרשה, ויש אומרים: שלא נשאה כלל כדי שלא יאמרו הבריות: בשביל בתו של רבי חזר בו (בבא מציעא פה.).
מעשה ברבי טרפון שישב ושנה לתלמידים ועברה כלה לפניו, ציווה עליה והכניסה לתוך ביתו ואמר לאימו ולאשתו: רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה (אבות דרבי נתן).
רבי טרפון היה כהן וזכה גם לעבוד בבית המקדש כפי שמובא בירושלמי. אמר רבי טרפון: עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי הכהן הגדול ושמעתיו אומר את השם המפורש ומבליעו בנעימת הכוהנים. ואמר רבי טרפון: פעם אחת שמעתי את השם המפורש ונפלתי על פני (ירושלמי יומא פ"ג, ה"ז).
ציונו של רבי טרפון נמצא על יד הכביש שבין צפת למירון, בגבול יער עין זיתים (ראה מפה שבסוף הספר).
הוא היה אומר
רבי טרפון אומר: אין אדם מת אלא מתוך הבטלה (אבות דרבי נתן יא).
אמר רבי טרפון: אקפח את בני (לשון שבועה) שאם יבואו לידי ספרי מינים, אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן, שאפילו אדם רודף אחריו להורגו, ונחש רץ להכישו, נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהן של אלו, שהללו מכירין וכופרין, והללו אין מכירין וכופרין, (שבת קטז.).
רבי טרפון אומר: אין מדליקין (נר של שבת) אלא בשמן זית בלבד (שבת כו.).
רבי טרפון היה אומר: אל תרחק עצמך ממידה שאין לך קצבה (ממידה טובה שטרחתה מרובה) וממלאכה שאין לה סוף. משל למה הדבר דומה? לאחד ששכרוהו ליטול מי הים ולהטילם ליבשה, הים אינו חסר והיבשה לא מתמלאת והיה מקצר בדעתו (קצרה רוחו בעמלו). אמר לו: ריקא, מפני מה אתה מקצר בדעתך? בכל יום טול שכרך דינר כלומר, לא עליך המלאכה לגמור אתה תעשה את שלך וטול את שכרך (אבות דרבי נתן כז).
אמר רבי טרפון: תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח, אם אומר לו: טול קיסם מבין שיניך – יאמר לו: טול קורה מבין עיניך! (ערכין טז:).