תפיסת תפקיד המורה בדורות האחרונים
בעבר הנחת היסוד של מורה הייתה – העברת ידע!
ככל שהמורה בעל ידע גדול יותר – הרי שיכול הוא ללמד בכיתות הגבוהות יותר. מתוך הנחה שהידע בכיתה הגבוהה חייב להיות משמעותי יותר ממה שצבר התלמיד בכיתות הנמוכות.
בלשוננו בניית קומת ידע נוספת או העמקה ושיפור הידע הקיים, תוך הבניית ידע חדש ומעמיק יותר.
האם זה נכון גם לדור שלנו? – ממש לא!
לא פעם מורה שומע מתלמיד איזה וורט או מדרש חדש או חידוש שמעולם לא שמע…
היכולת בדור שלנו לצרוך ידע היא מגוונת ומיידית.
בלחיצת כפתור באינטרנט (- כפי שאת/ה עושה בדיוק כעת באתר "דבר תורה") ניתן לצרוך ידע בשפע רב.
הידע ממוקד וזמין גם בכף היד לכל שואל. הוא הרבה יותר רחב ומקיף ולרוב תמצא דברים שלא חשבת עליהם מאלפי אנשים שהעלו את מחשבותיהם או את הידע והניסיון שצברו.
לכל אלו יש להוסיף את הבינה המלאכותית שעונה לכל שואל בכל נושא.
לאור האמור, מהי אם כן תפיסת תפקיד המורה כיום?
התשובה היא:
תפיסת תפקיד המורה היא תיווך הידע וצריכת ידע אמינה ונכונה.
התלמיד חייב להבין שהדרך להעברת התורה מדור לדור היא מרב לתלמיד: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה".
עד לדורנו אנו.
כל שינוי או צריכה של ידע ממקור שלא הוסמך, תביא בעתיה שגיאה בהבנה עד כדי כפירה. כפי שראינו בהתדרדרות של הנצרות האיסלם ושבתאי צבי…
בעידן הבינה המלאכותית הדבר מורכב פי כמה. כל שאלה שנשאלת זוכה להתייחסות בהתאם למידע במרשתת.
מה שמצריך שבעתיים את הליווי של המחנך או המורה בכל צריכת המידע ונכונותו.
לא פעם התלמיד יכול לתת תחושה שהוא מבין יותר מהרב או המורה.
ראיתי גם מורים שנלחצו שהתלמיד מביא מידע חדש יום אחרי יום (פעמים תורני ופעמים מנושאים שברור להם שהמורה שאין למורה את הידע בהם…) וזה גרם להם לתסכול.
בסופו של דבר הדבר נובע של תפיסת התפקיד מיושנת – בה המורה מעביר ידע.
אם תפיסת התפקיד שלי כמורה תשתנה, הילד יבין שאמנם אולי הוא יודע יותר, אבל הוא חייב לוודא שהידע נכון וצורת החשיבה של המורה והתלמיד תשתנה בהתאם.