למצוא את הפוטנציאל
בכל ילד טמונים כישרונות שהקב"ה נתן רק לו
לכל הורה או מורה ישנם ציפיות מהתלמיד מתוך סטנדרטים – שהוא קבע או שבית הספר קבע לו.
התפיסה היא שאם ילד הגיע לתלמוד תורה או למוסד החינוכי, וקיבלו אותו, הוא חייב להיכנס לשבלונה – שבית הספר עיצב עבורו.
הייחודיות שלי בתור מחנך או מורה (ובטח בתור הורה) לזהות את הכישרונות שה' נתן לתלמיד ולהרים אותו לנקודה שה' ייעד לו.
משל למה הדבר דומה:
כל ילד נולד עם ארגז כלים המיוחד לו – ורק לו!
מי שיש לו ארגז כלים של אינסטלטור עם מפתחות גדולים – לא יוכל להתעסק בדברים עדינים כמו חשמל…
כמו כן, זה שיש באמתחתו ארגז כלים של חשמלאי – לא יוכל עם כלים כה עדינים לפתוח סתימות!!!
יתרה מזו, אילו האינסטלטור ינסה להשתמש בכליו לפתור בעיות חשמל – הוא יתחשמל!!!
כן הוא בעניין החינוכי:
מורה או הורה חייבים לאתר ולמצוא את ארגז הכלים שבנם נולד עימו!
התעלמות או רצון להכניס ילד לנישה שאיננה בארגז הכלים שלו תביא בעתיה אסון חינוכי…
ולא רק שלא יצליחו בעבודתם החינוכית להביא את הילד למימוש הפוטנציאל שלו, אלא יגרמו לתסכול.
בעוד מורה שיצליח לראות את השפע שנתן הקב"ה לתלמידו – את הייחודיות שהיא רק שלו והוא מצטיין בה,
הוא יאפיל עם הילד לפסגות שהוא לא חלם שהוא מסוגל להגיע אליהם…