“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

דבר תורה לחג הסוכות. דרשה המבארת את החשיבות של השמחה – וכיצד התירו חכמים אכילה משותפת עם עמי הארץ כדי לקרב את הלבבות
בירור גדר "בשר בהמה" האסור בבישול בחלב מן התורה: אף שהתורה נקטה בלשונה "גדי", האיסור כולל כל בשר בהמה טהורה לרבות פרה, שור, עגל, כבש, איל, כבשה, טלה, תיש ועז. החלק מביא את לימוד הגמרא במסכת חולין, דברי הרמב"ם וביאור הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל מדוע דיבר הכתוב דווקא בגדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור שני הטעמים המרכזיים להמתנת שש שעות בין בשר לחלב: טעמו של הרמב"ם משום בשר הנשאר בין השיניים ואינו סר בקינוח (אך לאחר שש שעות נפגם ונסרח), וטעמו של רש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם ושמנונית בפה עד שש שעות. להלכה נפסק כשני הטעמים, ולכן גם האוכל רוטב או שומן בשר ללא חתיכות בשר חייב להמתין שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין שיירי מאכל בין השיניים לאחר שש שעות: מעשה שהביא הבן איש חי לעניין פירור חמץ בין השיניים בליל פסח, ודברי מרן בחזון עובדיה שפירור הנשאר בשיניים לאחר שש שעות נסרח ובטל מעיקר הדין (אלא שיש לנקות שיניים בערב פסח קודם שעה רביעית). בנוסף מובאת הנהגה חשובה לבעלי פלאטה וגשר לצחצח שיניהם מיד לאחר אכילת בשר משום כבוד הבריות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי במקום צורך (כגון הממהר לשיעור תורה וכדומה) יש להקל ולאכול מאכלי חלב לאחר חמש שעות וחצי מאכילת הבשר. החלק מבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" (ולא כתב "או יותר" כפי שכתב בהלכות חנוכה), ומוכיח מכך וכמדברי המטה אפרים והחיד"א שאין חובה לצמצם שש שעות מלאות במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור שיעור ההקלה של "כמו שש שעות" בדברי הרמב"ם: השוואה לדברי הרמב"ם בהלכות תרומות לעניין צאת הכוכבים ("כמו שליש שעה" שהוא 18 דקות מתוך 20, דהיינו הפחתת עשירית מן הזמן), וכן לגדר "סמוך" בשולחן ערוך ששיעורו חצי שעה, ומכאן היסוד להקל בחמש שעות וחצי במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני נימוקים הלכתיים נוספים להיתר מתן מאכלי חלב לקטן לאחר שעה מאכילת בשר במקום צורך: א. ראיית הבית יוסף (סימן רסט) מדין שתיית יין קידוש של בית הכנסת על ידי קטן, שכל דבר שיש מתירים בו לגדולים אינו נחשב איסור גמור לגבי קטנים. ב. הכלל ההלכתי שסתם צורכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהותר לו לאכול חלב לאחר שעה אחת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאכל בשר ושכח שהוא בתוך שש שעות ובירך בטעות על מאכל חלבי: עליו לטעום מעט בלבד כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה (שאיסורה חמור מן התורה לדעת הגאונים והרמב"ם, ויש כאן גם ספק ספיקא), והשומע את ברכתו עונה אחריו "אמן". לעומת זאת, המברך בטעות על מאכל האסור מחמת עצמו (כגון עוף בחלב) אינו טועם כלל ואומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי מרן החיד"א (בשיורי ברכה) שדחה את סברת הגנת ורדים כאילו מרן השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב בבית יוסף, והעלה להלכה שאפילו השותה מרק צלול בשרי נהגו להחמיר להמתין אחריו שש שעות. לצד זאת מובאים דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים והערת קהלת יעקב אלבעלי עליהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן בשו"ת יחוה דעת כי דגים שהתבשלו או נאפו עם חלב או גבינה (כגון פיצה עם גבינה צהובה וטונה או אנשובי) מותרים באכילה בדיעבד אף לבני ספרד. מתוך כך מתבארים דיני אורח ספרדי בבית אשכנזי, ספרדי המארח אשכנזים בביתו, ובעל ספרדי שנשא אשה אשכנזייה שהכינה פיצה עם אנשובי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות פיצה עם גבינה ודגים: דין אשה ספרדייה הנשואה לאשכנזי, שליח של פיצרייה שטעה והביא מגש פיצה עם אנשובי (ומדוע אין חובה להודיע או לשלם תוספת), היתר קניית פיצה מוכנה עם אנשובי בחנות כשהוכנה כבר, והדרכה לזוג בעלי תשובה ספרדים שלא להחמיר על האשה במקום צער. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המציאות הרווחת בזמננו בארץ ובחו"ל במכירת פיצות וטוסטים עם דגים וגבינה בהכשרים מהודרים לבני אשכנז ולרבים מבני ספרד, דברי היד יהודה לנדא וכף החיים (סימן קעג) שחשש הסכנה תלוי בטבע המקום והזמן, ועדות הרה"ג יוסף חיים יונה שליט"א (בספר שולחן יוסף) על הוראת מרן זצוק"ל לנכדו שלמד בישיבה להתיר אכילת דג עם גבינה שהוגשו בארוחת הערב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מסכמות בדיני דגים בחלב: א. בעל תשובה אשכנזי שחזר בתשובה על ידי רב ספרדי ונוהג כספרדים רשאי להמשיך לאכול דגים בחלב. ב. בעלי תשובה ספרדים שהיו רגילים לאכול פיצה עם דגים שנים רבות ולא ניזוקו יש להקל להם להמשיך בכך. ג. פסק גדולי הדור (מרן זצוק"ל, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז והגר"מ מאזוז) שג'לטין דגים במעדני חלב ויוגורט מותר לכתחילה ללא חשש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הבני יששכר והשל"ה הקדוש כי אכילת תבשיל שהותר על פי כללי התורה בביטול איסור היא מצווה ובירור ניצוצות קדושה ("יאכלו ענווים וישבעו"). בנוסף מובאת שאלה בדיני ממונות ותערובות: חתיכת נבלה של ראובן שנפלה והתבטלה בשתי חתיכות כשרות של שמעון – האם שמעון משלם לראובן שווי חתיכה כשרה או שווי חתיכת נבלה בלבד (שו"ת יביע אומר חלק ד חו"מ סימן ד). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר קולות השופר: תקיעות דמיושב (תשר"ת, תש"ת, תר"ת) שלושים קולות, תקיעות דמעומד בחזרת הש"ץ, השלמת מאה קולות ומאה ואחד קולות, עמידה בשעת הברכות והתקיעות, דין התוקע כשהוא יושב מחמת חולשה, קולות כשרים ופסולים בשופר, ותקיעות לאחר התפילה. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מנהג הכפרות: מקור המנהג מתקופת הגאונים, תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, סדר הסיבוב ואמירת 'זה חליפתי זה תמורתי', הרהורי תשובה בעת ראיית השחיטה כארבע מיתות ב"ד, דיני שחיטה וכיסוי הדם בברכה, ופדיון כפרות במעות לצדקה. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ערכן הנצחי של המצוות וזיכוי הרבים: משל הסוחר הזריז והממולח, משל מיליוני הדולרים מול חיי הנצח של מאה ועשרים שנה, הדפסת חוברות הלכה וזיכוי הרבים המביאים מליצי יושר לעולם העליון, ומכתב מרטיט של מפיצת חוברות שהצילה נשמות רבות. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות בין אדם לחברו לקראת יום הכיפורים: אין יום הכיפורים מכפר על גזל וחבלות עד שיפייס חברו, חומרת הגזל המקטרג בראש, איסור חמור של פנייה לערכאות וגזל קרקעות וירושות, דיני מחילה בטעות, ואיסור לשון הרע ופגיעה בחברו. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מידת המחילה והסליחה: אזהרת חז"ל 'לא יהא המוחל אכזרי', מעלת המעביר על מידותיו, מחילה לרבו, מחילה להוריו על פגיעה בכבודם, מחילה בין בעל לאשתו בעין יפה ובנפש חפצה, כבוד הבעל לרעייתו, וסדר אמירת 'הריני מוחל וסולח' לפני כל נדרי. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חביב קודם במינים שברכתם שווה וההבחנה בין חביב בדרך כלל לחביב עתה, ביאור דברי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין פיצוח גרעינים בשבת והנהגת הגר"מ אליהו והמגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל, טעם הקדמת החביב בליקוטי הלכות, כיצד לנהוג בסדר הברכות בשולחן ט"ו בשבט ומנהג המועד לכל חי, ודין מי שטעה בסדר הקדימה. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תכלית תקנת סדר הקדימה כדי שהברכה תצא מהלב בחשק ובהתלהבות בדברי הגר"ש פינקוס והגר"י צדקה זצ"ל, וביאורו המאלף של בעל תרומת הדשן והראבי"ה על פי הירושלמי מדוע אפילו המקפיד על פת גויים או על חולין בטהרה בוצע על הפת הנקייה והמשובחת יותר משום חיבוב מצווה וכבוד הברכה. מתוך חוברת ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"הלכות מְכִירַת הֶחָמֵץ לְגוֹי" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות אִסּוּר הַשְׁהָיַת חָמֵץ" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות בִּעוּר חָמֵץ" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות מוצאי חג הפסח" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"מצוות ספירת העומר" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"דיני מיקום ספירת העומר בתפילה" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן