עכן מודה: "חטאתי"

ה' גִּלָּה לִיהוֹשֻׁעַ עַל הַמַּעַל, וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת הַחוֹטֵא – ה' אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "קוּם, לָמָה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ? עַם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ! עָבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה, גָּנְבוּ מֵרְכוּשׁ יְרִיחוֹ בַּסֵּתֶר כְּאִלּוּ אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם, וְהֶחְבִּיאוּ בֵּין כְּלֵיהֶם.

בִּגְלַל זֶה, לֹא אֶעֱזֹר לָהֶם יוֹתֵר לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵיהֶם. כָּל עוֹד שֶׁלֹּא יַשְׁמִידוּ אֶת הַחוֹטֵא מִתּוֹכָם – יַפְסִידוּ!

תֹּאמַר לָעָם שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְמָחָר, כָּל שֵׁבֶט יַעֲבוֹר לִפְנֵי הָחֹושֶׁן, וְהָאֶבֶן שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְשִׁבְטוֹ שֶׁל הַחוֹטֵא – תִּכְהֶה. אַחַר כָּךְ, תַּפִּיל גוֹרָלוֹת בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל אוֹתוֹ שֵׁבֶט, וְאַחַר כָּךְ בֵּין בָּתֵּי הָאָב וְאַחַר כָּךְ בֵּין הַגְּבָרִים – עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַחוֹטֵא, וּכְשֶׁתִּמְצָאֶנּוּ – תִשְׂרֹוף אוֹתוֹ וְאֶת כָּל רְכוּשׁוֹ בָּאֵשׁ.

י. וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ?!.

יא. חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ (בַּסֵּתֶר כְּאִלּוּ אֵינִי רוֹאֶה) וְגַם כִּחֲשׁוּ (וְלֹא בָּאוּ לְהוֹדוֹת מֵעַצְמָם) וְגַם שָׂמוּ (אֶת מַה שֶׁגָּנְבוּ) בִכְלֵיהֶם (לְשׁוֹמְרָם).

יב. וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם (אֶלָּא) עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם (יִבְרְחוּ מֵהֶם) כִּי הָיוּ (שֻׁתָּפִים) לְחֵרֶם לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם.

יג. קֻם קַדֵּשׁ (תָּכִין) אֶת הָעָם וְאָמַרְתָּ הִתְקַדְּשׁוּ (תִּהְיוּ מוּכָנִים) לְמָחָר כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ עַד הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם.

יד. וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר  (מוּל הָאָרוֹן) לְשִׁבְטֵיכֶם (כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט) וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר (הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ הַקְּבוּעָה בַּחֹשֶׁן תִּכְהֶה) יִלְכְּדֶנּוּ ה' (לֹא יָזוּז מִשָּׁם, אֶלָּא) יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת (תִּתְקַיֵּם הַגְרָלָה בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל אוֹתוֹ שֵׁבֶט) וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' תִּקְרַב לַבָּתִּים (תִּתְקַיֵּם הַגְרָלָה בֵּין בָּתֵּי הָאָב שֶׁל אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה) וְהַבַּיִת (בֵּית הָאָב) אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַגְּבָרִים.

טו. וְהָיָה (הָאִישׁ) הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל (הָרְכוּשׁ) אֲשֶׁר לוֹ כִּי עָבַר אֶת בְּרִית ה' וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

יְהוֹשֻׁעַ גִּילָה אֶת הַחוֹטֵא וְהֶעֱנִישׁוֹ – יְהוֹשֻׁעַ הֶעֱבִיר אֶת הַשְּׁבָטִים מוּל הָחֹשֶׁן, וְהָאֶבֶן שֶׁל שֵׁבֶט יְהוּדָה כָּהֲתָה.

הוּא הִפִּיל גוֹרָלוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעָכָן. עָכָן הִתְחִיל לְבַזּוֹת אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: "בְּגוֹרַל אַתָּה בָּא עָלַי? הֲרֵי גַּם אִם יַפִּילוּ גּוֹרָל בֵּינְךָ לְבֵין אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – אֶחָד מִכֶּם יֵצֵא אָשֵׁם!".

אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: "עָכָן חֲבִיבִי, אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָל, כִּי בּוֹ עֲתִידָה הָאָרֶץ לְהִתְחַלֵּק, תּוֹדֶה בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ וּתְסַפֵּר בְּדִיּוּק מֶה עָשִׂיתָ?"

עָכָן רָאָה שֶׁבְּנֵי שִׁבְטוֹ מִתְאַסְּפִים לְמִלְחָמָה מוּל אֲחֵיהֶם וְאָמַר: "מוּטָב שֶׁאָמוּת אֲנִי לְבַדִּי וְלֹא יֵהָרְגוּ אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל".

הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "חָטָאתִי וְלָקַחְתִּי מֵהַחֵרֶם, גַּם בַּמִּלְחָמוֹת הַקּוֹדְמוֹת שֶׁהָיוּ עִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְגַם כָּעֵת.

כְּשֶׁהָיִינוּ בִּירִיחוֹ רָאִיתִי גְּלִימָה מְשֻׁבַּחַת הַשַּׁיֶּכֶת לְמֶלֶךְ בָּבֶל, [שֶׁכֵּן כָּל מֶלֶךְ הָיָה בּוֹנֶה לוֹ אַרְמוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לְבַקֵּר – הָיָה לוֹבֵשׁ אֶת הַגְּלִימָה הַזּוֹ] רָאִיתִי גַּם מָאתַיִם שִׁקְלֵי כֶּסֶף, וּבְדִיל אָרוֹךְ שֶׁל זָהָב, לֹא הִתְאַפַּקְתִּי, לָקַחְתִּי אוֹתָם וְהֵם כָּרֶגַע מֻטְמָנִים בָּאֲדָמָה בְּתוֹךְ הָאֹהֶל שֶׁלִּי".