מי האיש שמעל בחרם, בניגוד לציווי ה'

יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ מֵרְכוּשׁ יְרִיחוֹ, וּכְעֹנֶשׁ – הוּבְסוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעָי – בְּכִבּוּשׁ יְרִיחוֹ הֻזְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא לָקַחַת מֵרְכוּשׁ הָעִיר כִּי הוּא מֻחְרָם וּמֻקְדָּשׁ לַה', אוּלָם הֵם לֹא שָׁמְרוּ מַסְפִּיק אִישׁ עַל אָחִיו, וְאִישׁ אֶחָד מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שֶׁשְּׁמוֹ 'עָכָן' לָקַח מֵהַחֵרֶם, וּבְכָךְ נִהְיָה עֲלֵיהֶם כַּעַס גָּדוֹל מֵה'.

יְהוֹשֻׁעַ לֹא יָדַע מֵהָעִנְיָן, וְשָׁלַח מְרַגְּלִים לִבְדּוֹק אֵיךְ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָעָי הַנִּמְצֵאת מִזְרָחִית לְבֵית אֵל. הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ: "חָבַל לְעָיֵף אֶת כָּל צְבָא יִשְׂרָאֵל, מַסְפִּיק לִשְׁלֹחַ אַלְפַּיִם אוֹ שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים חַיָּלִים, כִּי לוֹחֲמֵי הָאוֹיֵב מוּעָטִים".

יְהוֹשֻׁעַ שָׁלַח כִּשְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים חַיָּלִים, אוּלָם הֵם הוּבְסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם כִּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ.

חֲזַ"ל מְגַלִּים שֶׁרַק יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הַצַּדִּיק נֶהֱרַג שֶׁהָיָה שָׁקוּל כִּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ. עַם יִשְׂרָאֵל נִתְקְפוּ בְּפַחַד נּוֹרָא.

פרק ז'

א. וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם (כִּי לֹא שָׁמְרוּ זֶה עַל זֶה – שֶׁלֹּא יִקָּח מִישֶׁהוּ מֵרְכוּשׁ יְרִיחוֹ), וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם, וַיִּחַר אַף יְהוָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

ב. וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ (אֶל) הָעַי אֲשֶׁר עִם (לְיַד) בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם(מִמִּזְרַח)  לְבֵית אֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: "עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ", וַיַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיְרַגְּלוּ אֶת הָעָי.

ג. וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "אַל יַעַל(אֵין צֹרֶךְ שֶׁיַּעֲלוּ)  כָּל הָעָם: (אֶלָּא מַסְפִּיק שֶׁ)כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה".

ד. וַיַּעֲלוּ מִן הָעָם שָׁמָּה כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי.

ה. וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ (יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נֶהֱרַג – וְהוּא שָׁקוּל כְּ-36 אִישׁ) וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים (עַד שֶׁשָּׁבְרוּ אוֹתָם) וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד. וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם.

יְהוֹשֻׁעַ הִתְפַּלֵּל לַה' – יְהוֹשֻׁעַ וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וְהֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם. יְהוֹשֻׁעַ צָעַק לַה': "הָיָה עָדִיף שֶׁהָיִינוּ נִשְׁאָרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, וְלֹא עוֹבְרִים אוֹתוֹ לִפּוֹל בְּיַד הָעַמִּים. הֲרֵי עַכְשָׁו, כָּל הָעַמִּים יִשְׁמְעוּ שֶׁהֻבַסְנוּ וְיָבוֹאוּ לְהִלָּחֵם בָּנוּ, וְגַם שִׁמְךָ עָלוּל לְהִתְחַלֵּל, כִּי יַגִּידוּ שֶׁאֵין לְךָ יוֹתֵר כֹּחַ.."

ו. וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה'  עַד הָעֶרֶב, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם.

ז. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה! לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ? וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (רוֹצִים הָיִינוּ לִישֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי).

ח. בִּי (בְּבַקָּשָׁה) אֲדֹנָי, מָה אֹמַר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו.

ט. וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ (אֵיךְ שֶהֻבַסְנוּ) וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ (יַקִּיפוּ אוֹתָנוּ) וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ. וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל (שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וְעָלוּל לְהִתְחַלֵּל)?!"