סופו של עכן

תפיסת הרכוש הגנוב

יְהוֹשֻׁעַ שָׁלַח שְׁלִיחִים שֶׁיָּרוּצוּ וְיָבִיאוּ אֶת הַחֲפָצִים, לִפְנֵי שֶׁבְּנֵי שִׁבְטוֹ [שֵׁבֶט יְהוּדָה] יַעֲלִימוּ אוֹתָם וְיַכְחִישׁוּ אֶת הָעִנְיָן.

יְהוֹשֻׁעַ זָרַק אֶת הַחֲפָצִים הַלָּלוּ לִפְנֵי הָאָרוֹן וְאָמַר: "ה', בִּגְלַל אֵלּוּ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל?!".

עונשו של עכן

יְהוֹשֻׁעַ לָקַח אֶת עָכָן וְאֶת כָּל בְּהֵמוֹתָיו וּרְכוּשׁוֹ, בִּקֵּשׁ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא לִרְאוֹת אֵיךְ אֲבִיהֶם נֶעֱנַשׁ כְּדֵי לְזַעֲזְעַם, לָקַח אוֹתָם לָעֵמֶק וְאָמַר לוֹ: "עָכָן, אַתָּה הִשְׁחַתְתָּ מְאֹד אֶת יִשְׂרָאֵל, לָכֵן ה' יַשְׁחִית אוֹתְךָ הַיּוֹם!"

כָּל הָעָם רָגְמוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּהֵמוֹתָיו בָּאֲבָנִים כְּדִין מְחַלֵּל שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מִלְחֶמֶת יְרִיחוֹ הָיְתָה בְּשַׁבָּת וְהוּא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כְּשֶׁלָּקַח אֶת הַחֲפָצִים הַלָּלוּ.

אַחַר כָּךְ, שָׂרְפוּ אוֹתוֹ יָחַד עִם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהֵקִימוּ עַל קִבְרוֹ גָל אֲבָנִים גָּדוֹל. הַמָּקוֹם נִקְרָא: "עֵמֶק עָכוֹר" עַל שֵׁם הַמִּקְרֶה, וּבְכָךְ סָר כַּעֲסוֹ שֶׁל ה' מֵעַל יִשְׂרָאֵל.

 מבט והסבר אל תוך הפסוקים:

טז. וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל (לִפְנֵי הַחֹשֶׁן) לִשְׁבָטָיו (מוּל שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים) וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה (הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ כָהֲתָה):.

יז. וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה (עָשָׂה גּוֹרָל בֵּין כָּל מִשְׁפְּחוֹת הַשֵּׁבֶט) וַיִּלְכֹּד אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים (עָשָׂה גּוֹרָל בֵּין כָּל הַגְּבָרִים) וַיִּלָּכֵד (בַּגּוֹרָל) זַבְדִּי.

יח. וַיַּקְרֵב אֶת בֵּיתוֹ לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה.

יט. (עָכָן אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "מַה אַתָּה בָּא עָלַי בְּגוֹרָל? תָּמִיד חַיָּב לָצֵאת מִישֶׁהוּ?!..") וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי (אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָל כִּי בּוֹ תִּתְחַלֵּק הָאָרֶץ) שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה (תּוֹדֶה עַל מַעֲשֶׂיךָ) וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי.

כ. (כְּשֶׁרָאָה עָכָן שֶׁשִּׁבְטוֹ מִתְכּוֹנְנִים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, הֶעֱדִיף לָמוּת לְבַד וְלֹא לִגְרֹם לְמָוֶת שֶׁל אַלְפֵי יְהוּדִים) וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה (בֶּאֱמֶת) אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי (גַּם בַּחֲרָמִים אֲחֵרִים בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְגַם כָּעֵת).

כא. ואראה [וָאֵרֶא] בַשָּׁלָל (שֶׁל יְרִיחוֹ) אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה (טַלִּית אַחַת חֲשׁוּבָה, הַשַּׁיֶּכֶת לְמֶלֶךְ בָּבֶל) וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד (בְּדִיל זָהָב אָרוֹךְ) חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי  (הָאֹהֶל שֶׁלִּי) וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ.

כב. וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה (כְּדֵי שֶׁבְּנֵי שִׁבְטוֹ לֹא יַסְפִּיקוּ לָקַחַת אוֹתָם וּלְהַכְחִישׁ אֶת הַגּוֹרָל) וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ.

כג. וַיִּקָּחוּם מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי ה' (יְהוֹשֻׁעַ הִשְׁלִיךְ אוֹתָם לִפְנֵי הָאָרוֹן).

כד. וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו (כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ בְּמִיתָתוֹ וְיִזְדַּעֲזְעוּ) וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ (כְּדֵי לִשְׂרֹף אוֹתָם יָחַד אִתּוֹ) וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם (לָהָר, שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתָיו נִמְצָא) עֵמֶק עָכוֹר.

כה. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ (הִשְׁחַתְתָּ אוֹתָנוּ מְאֹד, וְלָכֵן) יַעְכֳּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן (בִּגְלַל שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת) וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם (אוֹתוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ) בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם (אֶת הַשּׁוֹר וְהַבְּהֵמָה) בָּאֲבָנִים.

כו. וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

סוף פרק ז'