"משל ונמשל לפרשת צו" שהביא המגיד מדובנא המבארים את הסיבה שישראל דווקא נצטוו בהקרבת הקורבנות ולא אומות העולם… רק מי שקיבל את התורה הוא רשאי להקריב קורבנות!… מתאים כ"רעיון לפרשת השבוע פרשת צו".

"פרשת צו דבר תורה" מדוע נתנה התורה זמן כל כך מועט למביא קורבן תודה, הרי שעליו לסיים את הבשר באותו היום, שכל מה שנשאר נקרא: ״פיגול״ ויש לשורפו?! תשובתו הנפלאה של הנצי״ב מוולוז׳ין בסיפרו ״העמק דבר״… לדעת לומר תודה ולפרסם את הטובה שה׳ עשה לנו ברבים כמו בקורבן תודה…

"סיפור לפרשת השבוע צו". כל מה שקשור בקרבנות דורש דיוק וזהירות כי קרבנות זה לשון הקרבה שמקרבים אותנו לקב"ה שיכפר לנו את עוונותינו ואין להקל ראש בתהליך הקרבנות שכולו קודש קודשים. סיפור על מידה כנגד מידה אצל הכהן גדול יששכר איש כפר ברקאי…