מי רשאי להקריב קורבנות?
"וזאת תורת זבח השלמים"
במדרש מובא כי בשעה ששמעו אומות העולם את מצוות הקרבת הקורבנות באו אל בלעם ושאלו: מדוע ציווה הקב"ה לישראל שיביאו לו קורבנות, ולנו לא ציווה דבר?
השיב להם בלעם: התורה היא שלום, מי שקיבל את התורה שהן כתובין בה צריך להקריב קורבן! אתם מתחילה פסלתם אותה, ועכשיו אתם מבקשים להקריב קורבנות?!
את דברי המדרש הללו הנראים לכאורה תמוהים, מבאר המגיד מדובנא על פי משל:
עני אחד היה לו אח עשיר במדינת הים שהיה שולח לו מדי חודש כסף למחיה כך נהגו זמן רב.
פעם אחת הפסיק העשיר לשלוח את הכסף ועד מהרה נכנס העני לחובות כבדים מאד.
כעבור שנתיים הגיע להשתתף ביריד גדול שהתקיים בעירו של אחיו העני. לפני פתיחת היריד, קפץ העשיר אל בית אחיו ואמר לו: תעשה לי בבקשה חשבון כמה אתה צריך ואתן לך כי מעל שנתיים לא שלחתי לך כלום.
שמח העני שמחה גדולה ועד מהרה פתח את פינקסיו לאחיו, שם הראה לו את החובות הרבים שהצטפו להם יחד לסכום גדול. אתן לך את מלוא הסכום – אמר האח הטוב – אולם אבקש ממך אל נא תפריע לי במהלך היריד כי אני עסוק בעסקי מאוד על כן בתום היריד תגיע אלי ואתן לך את כל הכסף.
ולמחרת היום נפתח היריד והעשיר עמד בחנות ששכר ועמו מלאי גדול של בדי משי המתאימים לתיקון בדי משי יקרים. קונים רבים הצטופפו בחנותו, ואף קנו במיטב כספם.
אל המקום נזדמנה אשתו של האח העני וכאשר ראתה את העשיר עומד בינות הקונים הרבים ובידיו שטרי מזומנים לא התאפקה, מיהרה לבעלה וסיפרה לו את אשר ראו עיניה.
לך לאחיך – הפצירה – ובקש ממנו את הכסף כבר עכשיו!
אבל הלוא זאת ביקש ממני שאתן לו מנוחה בזמן היריד ורק לאחר מכן אפנה אליו. זאת עשה – יעצה אשתו בערמה – לך אל חנותו ועשה עצמך בוחן בדי משי ובתוך כדי כך הזכר לו את עניין הכסף…
הלך העני אל החנות והחל ממשש את בדי המשי היקרים. כאשר ראה אחיו את מעשהו הבין מיד את כוונתו על כן פנה אליו ואמר לו: מה לך שאתה ממשש את הבגדים? האם יש לך בביתך בגדי משי יקרים הטעונים תיקון? והרי אני יודע היטב שאין לך!…
כן הוא גם הנמשל:
אמר המגיד שנברא העולם התקיים על גמילות חסדים ומשקיבלו ישראל את התורה היה העולם עומד על התורה ועל גמילות חסדים, ולאחר שנצטוו בני ישראל בעבודת הקורבנות העולם עומד על שלושה דברים: תורה, עבודת הקורבנות ועל גמילות חסדים!
וזו הייתה טעותם של אומות העולם, שחשבו שהקרבת הקורבנות היא עניין בפני עצמו, על כן באו ושאלו מדוע לא נצטוו אף הם בהקרבת קורבנות?
על כך השיב להם בלעם שהקרבת קורבנות אינן אלא שלום דהיינו:
למעשה באו להשלים את מה שנחסר עד עכשיו ומשום כך רק מי שקיבל את התורה הוא רשאי להקריב קורבנות!…