“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

בפרשת וירא פותחת התורה בתיאור מופלא של הכנסת האורחים של אברהם אבינו: אברהם אבינו, ביום השלישי למילתו ובעיצומו של חום היום, אינו מסתפק באירוח שגרתי; הוא רץ אל הבקר, שוחט שלושה פרים ומגיש לשונות בחרדל לעוברי אורח שנדמו בעיניו כערבים.
הלכות זמן הדלקת נרות שבת: זמן ההדלקה לכתחילה כעשרים דקות לפני השקיעה ומזמן פלג המנחה ודין המקדים קודם פלג המנחה, בירור מנהג ירושלים עיר הקודש בדברי הגר"ע עטיה והכף החיים והתרת המנהג של 40 דקות, זהירות מאיחור סמוך לשקיעה וחיוב הבעל להדליק כשמתאחרת, ודרכי התשובה והכפרה בלימוד תורה ובצדקה למי שטעה והדליק אחר השקיעה. מתוך חוברת שבת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדר דין שומע כעונה בקידוש, במגילה ובברכת המזון, דין השומע ברכה מחברו וענה אמן ואחר כך התחרט או רוצה לברך בעצמו, יציאה ידי חובה משמיעת ברכת חברו במקום ספק, ופסק רוב הפוסקים שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכה שיוצא בה ידי חובה מדין הפסק. מתוך חוברת סעודה בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"סיפורים על מעלת השבת" פרשת כי תשא. מה מיוחד כל כך ביום השבת עד שהקב"ה אומר: "כי אות היא ביני ובניכם" על ייחודיותה של השבת וסיפורים על "תבלין של שבת" ומה דורשת הנשמה היתרה…
"דבר תורה קצר ללג בעומר". מהו הסימן שהביא הטור: פל״ג ח״י?, מדוע ביום שיחול פורים יחול גם ל"ג בעומר?, "מה הקשר בין פורים ללג בעומר"?, "מה המשותף בין רבי עקיבא למשה רבנו ולרבי שמעון בר יוחאי"?, מה שאפשר להשיג בפורים ניתן גם להשיג ביום ל"ג בעומר…
ההבדל בין אות דגושה לרפויה המשנה משמעות, הבחנה בין "נו" של יחיד לרבים, ביטוי נכון של שם ה בחולם ומלרע, והבדל בין לא באל"ף ל-לו בוא"ו. מתוך חוברת בר מצווה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלה האם חובה לייחד שתי מפות שולחן נפרדות לארוחה בשרית ולארוחה חלבית בזמננו שמניחים את המאכלים בצלחות ובקערות, תוך הקפדה על ניקוי השולחן משיירי מאכלים. בנוסף, מתבארת החובה לייחד לתינוקות סינר נפרד לבשרי וסינר נפרד לחלבי, לצד ההיתר לכבס את הסינרים יחד במים רותחים עם חומרי ניקוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין בעל שיניים תותבות שאכל בשר: אף אם יוציא את השיניים התותבות מפיו, אינו רשאי לאכול חלב בתוך שש שעות מחמת טעמו של רש"י שנמשך טעם הבשר בפה. כמו כן מובאים דברי הכף החיים והאחרונים בשאלה האם צריך לייחד שיניים תותבות או סתימות נפרדות לבשר, לחלב ולפסח, וההכרעה למעשה שפשט המנהג שלא להחמיר בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני נימוקים הלכתיים נוספים להיתר מתן מאכלי חלב לקטן לאחר שעה מאכילת בשר במקום צורך: א. ראיית הבית יוסף (סימן רסט) מדין שתיית יין קידוש של בית הכנסת על ידי קטן, שכל דבר שיש מתירים בו לגדולים אינו נחשב איסור גמור לגבי קטנים. ב. הכלל ההלכתי שסתם צורכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהותר לו לאכול חלב לאחר שעה אחת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בפוסקים האחרונים בשאלה האם מותר לכתחילה לתת מעט חלב במים באופן שבטל בשישים על מנת לתיתם לאחר מכן בקדירה של בשר: הבאת דעות המתירים (המהרי"ט, כנסת הגדולה, חוות דעת והחיד"א) מול דעות האוסרים (נחלת צבי, צמח צדק, כף החיים וישכיל עבדי), ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר להחמיר כשמכוון לכך אך להתיר אם עירב למטרה אחרת ונשאר לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מאכלים שהוגשו לשולחן בארוחה בשרית או חלבית: א. פרוסות לחם שהונחו בארוחה בשרית אין לאוכלן בארוחה חלבית (אך כיכר לחם שלם מותר). ב. דין הדחה או גרירה בלחם ובמאכלים שנגעו בבשר או בגבינה (סימן צא וכף החיים). ג. סלטים שהוגשו בארוחה בשרית ולקחו מהם בכפית נקייה מותרים בארוחה חלבית, וחובת דרך ארץ להניח כפית הגשה מרכזית בכל סלט. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבע הלכות מעשיות במטבח ובשולחן: א. הנהגה נכונה לייחד שתי מלחיות נפרדות – אחת לבשר ואחת לחלב (הרמ"א וכף החיים). ב. היתר שימוש בקופסת תבלינים אחת לתבשילי בשר וחלב מאחר שאין היד סולדת בזיעה במקום הקופסה (סימן צב). ג. דין פלאפל שטופל במלקחיים בשריים (אין לאוכלו עם גבינה אך אין להמתין אחריו שש שעות). ד. היתר שימוש בסוכר שנפלו בו טיפות חלב ובכפית חלבית לתה וקפה בארוחה בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הפרדה בין אכילת דגים לאכילת בשר או עוף מחשש סכנה לחולי צרעת (מסכת פסחים ושולחן ערוך סימן קטז), וביאור גדרי סכנה זו בדברי הפוסקים (דברי מלכיאל, תורת חסד ורבי צדוק הכהן מלובלין). כמו כן מתבארת חובת קינוח הפה באכילה ושתייה ורחיצת או קינוח הידיים משומן בין דגים לבשר או להיפך על פי כף החיים, פרי תואר וזבחי צדק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר להתיר בדיעבד דגים ובשר שנאפו יחד בתנור מדין "ריחא מילתא היא" שבדיעבד מותר (כפסק הרמ"א והגר"א בסימן קטז) ומכוח צירוף שלושה ספקות להקל. בנוסף מתבאר כי מותר לכתחילה לצלות דגים ובשר יחד על רשת מנגל פתוחה כשאינם נוגעים זה בזה, הואיל והריח מתפזר באוויר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת ההבדל ההלכתי בין קניית פיצה שכבר נאפתה לבין הזמנתה מראש: אין להזמין מראש אפיית פיצה עם דגים וגבינה מאחר שהזמנה נחשבת כ"לכתחילה", כמבואר בשולחן ערוך (סימן קכב) שאסור לומר לגוי לבשל עבור ישראל בכליו אף שאינם בני יומם, ודברי הרשב"א, הר"ן, הרמ"א בתורת חטאת, התשב"ץ, הרדב"ז, כף החיים והפרי מגדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת המציאות הרווחת בזמננו בארץ ובחו"ל במכירת פיצות וטוסטים עם דגים וגבינה בהכשרים מהודרים לבני אשכנז ולרבים מבני ספרד, דברי היד יהודה לנדא וכף החיים (סימן קעג) שחשש הסכנה תלוי בטבע המקום והזמן, ועדות הרה"ג יוסף חיים יונה שליט"א (בספר שולחן יוסף) על הוראת מרן זצוק"ל לנכדו שלמד בישיבה להתיר אכילת דג עם גבינה שהוגשו בארוחת הערב. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הב"ח והרמ"א על מנהג אפיית חלות שבת וחג השבועות בשינוי צורה, וביאור ההלכה לגבי "עיסה מתוקה": מותר לערב חלב בעיסה שנילושה בסוכר או בדבש עד שנעשית מתוקה ממש כעוגה (כמבואר בשו"ת מהרי"ט, זבחי צדק וכף החיים), מאחר שאין דרך לאכול עוגה מתוקה עם בשר, וכמנהג הראשונים בארחות חיים בלישת חלות בדבש וחלב לילדים הנכנסים לתלמוד תורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות במאפים חלביים ובשריים: א. היתר מכירת סופגניות חלביות שעיסתן מתוקה (תוך הצבת שלט ברור לקונים כדי שלא יאכלו אותן תוך שש שעות לבשר). ב. היתר אפיית מאפים הממולאים בחתיכות גבינה, שוקולד חלבי או בשר הניכרים לעין (סמבוסק, פיתה עם בשר, לחמניות שוקולד). ג. מקור המנהג לאפות בורקס גבינה בצורת משולש (החיד"א, כף החיים, בן איש חי ומסכת בבא מציעא). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין צליית בשר וגבינה באש פתוחה אחת (שולחן ערוך וכף החיים שמעיקר הדין מותר כשהריח מתפזר אך אין להמליץ על כך למעשה), והלכות בישול קוסקוס באדים מעל סיר מרק בשר: האדים מבשלים את הקוסקוס ועושים אותו בשרי לאוסרו עם חלב, אך מותר לאכול חלב מיד לאחר הקוסקוס ללא המתנת שש שעות וללא קינוח והדחה כפי שהעלו פרי הארץ, החיד"א, כף החיים ורב פעלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ארבעה נושאים בהלכות תערובות: א. "טעימת ישראל" שטעם בלא יודעין מתבשיל שנפל בו איסור ואמר שאין בו טעם איסור – מועילה אף לבני אשכנז. ב. הוראתו החכמה של רבי שמואל סלנט למשפחה אשכנזית על ידי טעימת גוי ואחריו טעימת ספרדי (בשבח הגרי"ש אלישיב). ג. היתר בשר שנפל לחלב בכלי שני לאחר שטיפה. ד. דין חלב או גבינה שנפלו לסיר בשר בכלי ראשון. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דין סיר בשרי בן יומו שטעו ובישלו בו חלב. מעיקר הדין אם יש בתבשיל פי שישים כנגד כל נפח דפנות הסיר, התבשיל מותר, אך אם אין שישים התבשיל והסיר אסורים. כמו כן מובאים דברי מרן השלחן ערוך, הרמ"א והכף החיים לגבי בישול ירקות ודגים לכתחילה בסיר שאינו בן יומו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני סיר שבישל בו ביממה האחרונה מעט בשר וטעה ובישל בו חלב, וכן דין ספק בן יומו אם עברו 24 שעות או שעבר עליו לילה שלם. הדיון כולל את שיטת רוב הראשונים הסוברים שעבר לילה שלם נחשב שאינו בן יומו, ופסיקת ההלכה להקל רק בספק בן יומו שעבר עליו לילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי גזירות חכמים בפסיקת מרן הבית יוסף, הרב פעלים והבאר משה, ודין בישול בחמי טבריה המותר בבישול גוי כיוון שאינו אש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הוספת היתר לבטל בישולי גויים לכתחילה כיוון שאין איסורו מגופו, ודין הכשר כלים שהתבשלו בהם בישולי גויים הצריכים הגעלה כדת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ "הלכות ליום טוב" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה לימים הנוראים: מלאכות המותרות והאסורות ביום טוב: הדלקת האש ובישול, בישול מיום טוב ליום טוב ומיום טוב לחול, מוקצה לצורך אוכל נפש, רחיצה ביום טוב, מים שהתחממו מערב יום טוב, מחיאות כפיים וריקוד ביום טוב, רפואה ושעון שבת ביו"ט…
דיני יום טוב ועירוב תבשילין: חומרת מוקצה ביום טוב, ראוי למאכל בהמה, קליפות ופירות סיטונאיים, רחיצת הגוף במים חמים ביום טוב, מחיאת כפיים וריקוד ביום טוב, וכל פרטי והלכות עירוב תבשילין (זמן הנחתו, פת ותבשיל, הברכה, ודין שכח להניח). מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
התעלות בעשרת ימי תשובה: המאבק המחוכם ביצר הרע ומשל שלוש השפחות בשוק, כבוד האישה והדרכת מרן הגר"ע יוסף לשלום בית, גודל חובת לימוד ההלכה למעשה מעל לימוד הפלפול, דרשת שבת שובה והתכנסות הציבור, והסוד שכל יום בשבוע מתקן את כל ימות השנה. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ הלכות לחג הסוכות. קובץ הלכות לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה. חג הסוכות בתורה מניין?, לימוד הלכות חג הסוכות קודם החג, "האם אומרים ווידוי בימים שבין כיפור לסוכות?", הזהירות הנדרשת בימים שבין כיפור לסוכות ו"האם אומרים תיקון חצות בחודש תשרי ובחול המועד סוכות?"
מקבץ הלכות לליל חג הסוכות. קובץ הלכות ליל חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: הכניסה לסוכה, הקידוש וכוס של ברכה, הזימון וברכת המזון בחג הסוכות, לימוד משניות בסוכה…
מקבץ הלכות ודיני אכילה בסוכה בחג הסוכות. קובץ הלכות ודיני אכילה בסוכה לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: אכילת פת בלילה הראשון, זמן האכילה והקידוש בסוכה, מתי חייבים לאכול בסוכה?, מהו זמן הברכה "לישב בסוכה"?, דין אכל ושכח לברך "ליישב בסוכה", מה הדין אם אדם אוכל בעמידה בסוכה?, על אילו מאכלים יש חובה לברך "ליישב בסוכה"?, האם יש לברך בכניסה לסוכת חברים?, מה הדין לאחד שיצא באמצע הסעודה מחוץ לסוכה?, מהו ההבדל בין מצה לסוכה?, האם קטן חייב בסוכה?…
מקבץ הלכות כשרות האתרוג בארבעת המינים לחג הסוכות. קובץ הלכות כשרות האתרוג – ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: חלקי האתרוג, מהו הצבע שצריך להיות לאתרוג?, מה דין אתרוג המנומר?, מהו הגודל שצריך לאתרוג?, איזו צורה צריכה להיות לאתרוג?, דין חזיזית ועלים שבאתרוג, דין אם נשבר העוקץ או הפיתם של האתרוג, דין אתרוג שנסדק או נקלף, דין של אתרוג מורכב או ששרתה עליו רוח רעה, מהו האתרוג המהודר ביותר?, אתרוג של טבל או ערלה – פסול!…
מקבץ הלכות ודיני נטילת ארבעת המינים לחג הסוכות. קובץ הלכות נטילת ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: הידור וזמן מצוות נטילת ארבעת המינים, האם צריכים ליטול ארבעת המינים דווקא ליד הכותל המערבי?, האם נוטלין ארבעת המינים בשבת?, כיצד יש לאגוד את הלולב?, האם צריך לאגוד את ארבעת המינים קודם לחג?, האם מותר לטלטל את ארבעת המינים בחג? ומה הדין בשבת?, מה מברכים על ארבעת המינים? ומתי צריך לברך שהחיינו?, סדר הניענועים וקריאת ההלל, סדר ההקפות ומה הדין אם שכח לברך, האם עושים הקפות בשבת?, האם נשים חייבות בארבעת המינים? והאם חייבות לברך?, האם נשים חייבות בניענועים?
מקבץ הלכות ודיני מוצאי שמחת תורה. קובץ הלכות ודיני מוצאי שמחת תורה המובאים ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: מנהג "הקפות שניות", דין תושב חו"ל שנמצא בישראל בזמן שמחת תורה, ביעור האתרוג של שמיטה, סגולות מיוחדות עם ארבעת המינים לאחר החג…
"התפילות בימי החנוכה" מתוך חוברת 'חנוכה באגדה ובהלכה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "דיני הוספת ועל הניסים בחנוכה". "מה הדין אם שכח על הניסים בחנוכה". "דיוקים בנוסח אמירת 'ועל הנסים' בחנוכה". "דיני הלל בחנוכה". "האם נשים פטורות מקריאת ההלל בחנוכה?". דיני הלל לאבל בחנוכה". "סדר קריאת התורה בחנוכה". "דיני ראש חודש טבת שחל בשבת". "האם אומרים במה מדליקין בחנוכה?"…
"הלכות תענית עשרה בטבת". הלכות החייבים והפטורים מן התענית, ברית בתענית ומה הדין אם שכח ואכל מתוך חוברת בהלכה של הרב שלום דוד נקי שליט"א
"הלכות חֹדֶשׁ נִיסָן" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות ברכת האילנות" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"הלכות אכילה קודם ספירת העומר" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א
"רעיון קצר ללג בעומר". למה כמעט בכל קהילות ישראל נהגו לשיר את השיר שבדברי רבי עקיבא: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים ואומר, מקווה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל"?. מדוע נבחר שיר זה מכל דבריו של רבי עקיבא? ועוד דווקא ביום זה?, "מה הקשר בין טהרה ללג בעומר"?! ביאור נפלא על "הסגולה המיוחדת של ל"ג בעומר"…
"הלכות לליל שבועות". הלכות לחג השבועות מתוך חוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"הלכות בין המצרים". "הלכות ארבע תעניות" ו-"הלכות ימי בין המצרים" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. מדיני תפילת מנחה בתענית: זמן תפילת מנחה, רוב מנין, שאר תעניות, בין השמשות, טלית גדול, דין המאחרים לתפילה בתענית, מנין מאוחר, צדקה – אגרא דתעניתא,

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן