הלכות חֹדֶשׁ נִיסָן

לִמּוּד הִלְכוֹת הַפֶּסַח

שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קֹדֶם הַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְלָכֵן, רָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד אֶת הִלְכוֹת הַפֶּסַח מִיּוֹם פּוּרִים [י"ד באדר], שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁלֹשִׁים שֶׁקֹּדֶם הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה הַהֲלָכוֹת שְׁגוּרוֹת בְּפִיו, וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כְּהִלְכָתָן. (תוספות והרא"ש. א)

תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמּוֹסְרִים שִׁעוּרִים לָרַבִּים וּמַרְבִּיצִים תּוֹרָה לִקְהַל ה', צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיָמִים אֵלּוּ לְלַמֵּד אֶת הָעָם בְּעִקָּר בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: הַכְשָׁרַת הַכֵּלִים מֵחָמֵץ, כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן, אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, בְּדִיקַת חָמֵץ, בִּעוּר חָמֵץ, לֵיל הַסֵּדֶר וְעוֹד. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּקִיאִים הֵיטֵב בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ, וּכְמוֹ שֶׁצִּוָּה הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שמות יח כ): "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת, וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן". (א)

פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ

קָרְבַּן פֶּסַח

בְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, תִּקְּנוּ חֲזַ"ל כְּתוֹסֶפֶת לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁבְּכָל שַׁבָּת, לְהוֹצִיא עוֹד סֵפֶר תּוֹרָה וְלִקְרֹא בּוֹ "פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ", שֶׁהִיא בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת פָּרָשַׁת בֹּא, כִּי שָׁם צִוָּה הַקָּבָּ"ה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבוֹת שֶׂה לַבָּיִת". וְקוֹרְאִים קְרִיאָה זוֹ עַתָּה, כְּדֵי לְעוֹרֵר עַל הַדָּבָר בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁאוּלַי נִזְכֶּה כְּבָר בְּשָׁנָה זוֹ לְהַקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח, וְעַל יְדֵי הַקְּרִיאָה נדע הֵיאַךְ לְהִתְכּוֹנֵן לַחַג בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָן. (סימן תרפה סעיף ד)

הַפְטָרָה

בְּשַׁבָּת זוֹ מַפְטִירִים אֶת הַפְטָרָת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ. וְאִם טָעָה הַמַּפְטִיר וְקָרָא אֶת הַפְטָרָת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וְנִזְכַּר בְּאֶמְצַע הַהַפְטָרָה אוֹ בְּסִיּוּמָהּ, יַפְסִיק וְיַחֲזֹר לִקְרֹא אֶת הַפְטָרָת הַחֹדֶשׁ בְּלִי לְבָרֵךְ שׁוּב אֶת הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַהַפְטָרָה. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַהַפְטָרָה וּבֵרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, יִקְרָא עַתָּה אֶת הַפְטָרָת הַחֹדֶשׁ, אַךְ בְּלִי בְּרָכָה. (חזו"ע פורים כב)

שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ

רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, מוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים שִׁשָּׁה עוֹלִים בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי קוֹרֵא הָעוֹלֶה הַשְּׁבִיעִי בִּקְרִיאַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. בַּסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר בְּפָרָשַׁת הַחֹדֶשׁ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. וְאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחַר גְּמַר הַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה הָרִאשׁוֹן, מִכֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלוּ שִׁבְעָה עוֹלִים וְלֹא הִסְתַּיְּמָה חוֹבַת הָעוֹלִים שֶׁל הַיּוֹם. אַךְ לְאַחַר הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי, שֶׁעָלוּ כְּבָר שִׁבְעָה עוֹלִים, אוֹמְרִים קַדִּישׁ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הֶעֱלוּ שִׁבְעָה עוֹלִים בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁלְמָה חוֹבַת הַיּוֹם, יֹאמְרוּ קַדִּישׁ גַּם אַחַר הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְנִמְצָא שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁלֹשָׁה קַדִּישִׁים. (ט)

כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה – בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן בְּחַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, אוֹ שַׁבָּת שֶׁחָל בָּהּ: רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, מִנְהָג קָדוּם וְיָפֶה לוֹמַר הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר עִם הַקָּהָל, אֶת הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן בִּפְתִיחַת הַהֵיכָל, לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת שְׁלֹשֶׁת סִפְרֵי הַתּוֹרָה מֵהַהֵיכָל:

"מֵאֵין כָּמוֹךָ ה', גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה". "מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ". "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ". (ירמיה י פסוקים ו, ז, י). ואחר כך יאמרו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד". "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא". (הגר"ח פלאג'י, הלבוש ועוד)

הַפְטָרָה – בְּשַׁבָּת זוֹ שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, מַפְטִירִים הַפְטָרַת פָּרָשַׁת "הַחֹדֶשׁ", וְלֹא הַפְטָרַת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהִיא "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי". וְרַק בְּסִיוּם הַהַפְטָרָה יִקְרְאוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מֵהַפְטָרַת "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי". (חזו"ע פורים יט)

 הַנְהָגוֹת חֹדֶשׁ נִיסָן

יְמֵי שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל

אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, כֵּיוָן שֶׁהַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ יְמֵי שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל – בִּתְקוּפוֹת הֶעָבָר, הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד. שֶׁהֲרֵי כַּחֲצִי שָׁנָה לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִצְטַוּוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְחָנְכוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. וּשְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת מִיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן עַד י"ב בּוֹ, וְכָל נָשִׂיא הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. יוֹם י"ג בְּנִיסָן הָיָה 'אִסְרוּ חַג' שֶׁל הַנְּשִׂיאִים. י"ד בְּנִיסָן הוּא עֶרֶב פֶּסַח, וּלְאַחַר מִכֵּן שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח עַד כ"א נִיסָן. יוֹם כ"ב הוּא 'אִסְרוּ חַג' שֶׁל פֶּסַח. וּמִיּוֹם כ"ג עַד כ"ט, הֵם יְמֵי שִׂמְחָה עַל שֵׁם הֶעָתִיד, כִּי בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עָתִיד לְהִבָּנוֹת בְּט"ו בְּנִיסָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ראש השנה יא ע"א): "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל", וְשִׁבְעַת יְמֵי חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִדָּחוּ לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעָרֵב אֶת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עִם שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח. נִמְצָא שֶׁכָּל יְמֵי חֹדֶשׁ נִיסָן הֵם יָמִים טוֹבִים וּשְׂמֵחִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם וִדּוּי כְּלָל. (ב)

וְרָמְזוּ בָּזֶה אֶת הַפָּסוּק: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֲדָשִׁים", דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל חֹדֶשׁ נִיסָן, יֵּשׁ לוֹ דִּין רֹאשׁ חֹדֶשׁ, לְעִנְיָן שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ וִדּוּי וְתַחֲנוּנִים. (ח)

פָּרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים

מִנְהָג טוֹב לִקְרֹא מֵר"ח נִיסָן עַד י"ב בּוֹ פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם שׁבְּפָרָשַׁת נָשֹׂא, וּבְי"ג יִקְרָא אַרְבָּעָה פְּסוּקִים שֶׁבִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, כַּמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים. (ג)

תַּעֲנִית

מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית יָחִיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן [חוּץ מֵיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחַג הַפֶּסַח], כְּגוֹן עַל פְּטִירַת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, שֶׁפָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תקסח סעיף ח) שֶׁטּוֹב לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם זֶה. אוּלָם כַּיּוֹם, שֶׁהַדּוֹרוֹת נֶחְלְשׁוּ, וְאִם יִתְעַנֶּה יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיְּמַעֵט מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, עָדִיף שֶׁלֹּא יִתְעַנֶּה כְּלָל, וְיֵשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּזְכוּת הַתּוֹרָה תַּעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד מְאֹד אֶת הוֹרָיו הַנִּפְטָרִים יוֹתֵר מֵהַתַּעֲנִית. וּבִפְרָט אִם זוֹכִים לְאַרְגֵּן שִׁעוּר תּוֹרָה בָּרַבִּים לְעִלּוּי נִשְׁמָתָם שֶׁל הַהוֹרִים, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין עֲרֹךְ לָזֶה. (סימן תכט ס"ב. ה)

בְּנֵי אַשְׁכְּנַז נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית יָחִיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, אוּלָם לְמִנְהַגָם שֶׁהֶחָתָן מִתְעַנֶּה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ, מֵאַחַר וּבְאוֹתוֹ יוֹם נִמְחָלִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, יִתְעַנֶּה תַּעֲנִית זוֹ בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. [וְאַף שֶׁאֵין לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּכָל זֹאת כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן נִפְטְרוּ בּוֹ נָדָב וַאֲבִיהוּא, מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת]. (הרמ"א תכט ס"ב, תקעג. ז) וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁחָתָן נִמְחָלִים כָּל עֲווֹנוֹתָיו, הוּא בִּתְנַאי שֶׁמַּחְלִיט בֶּאֱמֶת לָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וּפוֹתֵחַ דַּף חָדָשׁ בְּחַיָּיו בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲבָל אִם מַמְשִׁיךְ הוּא בְּהַנְהָגוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו הַלֹּא טוֹבִים, אֵין עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִים.

הֶסְפֵּד

דִּינֵי הֶסְפֵּד בַּשְּׁלוֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי חַג הַפֶּסַח וּבְכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, יְבֹאֲרוּ לְהַלָּן (עמוד 256).

תִּקּוּן חֲצוֹת

בְּחֹדֶשׁ נִיסָן מְדַלְּגִים עַל 'תִּקּוּן רָחֵל' וְאוֹמְרִים רַק 'תִּקּוּן לֵאָה'. וּמִכָּל מָקוֹם בְּחַג הַפֶּסַח עַצְמוֹ אֵין אוֹמְרִים אַף תִּקּוּן לֵאָה. (בן איש חי, כף החיים ועוד)