“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"דרשה לשבת בראשית" אין בהשגתנו מהי ערכה של מצווה או מהו ערך של שעת לימוד תורה, אם כן "מדוע אני צריך לקיים מצוות"?! "סיפור לפרשת בראשית" שמביא הרב ראובן קרלשטיין להבנת ערכן של מצוות בדרך של "משל ונמשל לשבת בראשית"…
"דבר תורה לפרשת לך לך". ההוכחה שחזרנו בתשובה – "משיב הרוח ומוריד הגשם" עצם העובדה שרק בימים הללו אנו מתחילים לשאול ולבקש גשמים היא האסמכתא לכך שחזרנו בתשובה האומנם?!. משל נפלא על הדרך שצריך האדם לצפות לגשם…
"פרשת לך לך דבר תורה". וכי "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" זה ניסיון?! לכאורה, אין בזה שום ניסיון. הקב"ה אומר לאברהם אבינו ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביו. אבל מבטיח לו תמורת זה – 'וכאן אי אתה זוכה לבנים'. שם תזכה לבנים, שם תזכה לממון, שם תזכה לפרסום. כשאתה שומע את זה אתה שואל את עצמך – מה הניסיון בזה?! הרי אדם מוכן לעשות הכול כדי לזכות לפרי-בטן?!
"דבר תורה לשבת ויצא" "רעיון נפלא מפרשת השבוע ויצא". "אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו" אין הכוונה לפי מה שעשית אלא לפי מה שהיית יכול לעשות. סיפור יפה המובא על ר' זושא מאניפולי הבא ללמדנו שכל אחד צריך למצות את ייעודו בעולם הזה…
"סיפור לשבת פרשת וישלח". מה מתפאר יעקב ששמר את כל תרי"ג מצוות? זה הרי חובה על כל יהודי?! אם כן, מהי המעלה שיש במה שאמר יעקב: "עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי"?… ביאור נפלא על פי "סיפור עם האדמור מאמשינוב"…
"דבר תורה לעשרה בטבת" הקשר לפרשת ויגש, מדוע מתענים בי' בטבת אפילו שחל בשבת? הרי לא מתענים בשבת על פורענות שהייתה, הדבר היחידי שניתן לצום עליו זה על העתיד? תשובתו הנפלאה של החתם סופר…
"פרשת השבוע וארא דבר תורה". הרמבם כתב לבנו במכתב: שפרעה הוא אזהרה לכולנו – האומנם?! ראו מה קרה לאדם שמונחה ע"י היצר שלו… מדוע אצל המן הרשע כתוב "ויאמר המן בליבו", אבל אצל חנה אימו של שמואל הנביא כתוב: "וחנה היא מדברת אל ליבה"?! שרשרת הפיקוד של המוח, הלב והכבד…
"דבר תורה פרשת בא". מהו הסוד לאלו הרוצים לחיות שנים רבות… אך יש לכל אחד תיקון שלשם כך הוא הגיע לכאן. באיזה אופן יכול מי שהשלים את תיקונו להמשיך לחיות? סודו של החתם סופר והספר 'פרדס יוסף' מפרשת בא…
"פרשת בא דברי תורה" מחלוקתם של הרמב"ם והאבן עזרא… "מדוע נענשו המצרים בארבה?" ומה הוא הנס שקיים ועומד עד היום ממכת הארבה לדעת הרמב"ן (מביא בשם רבנו חננאל)…
"סיפור עם מוסר השכל לפרשת בשלח". סיפור על הרמב"ם המבאר את הפסוק בפרשת השבוע: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" בעקבות שאלתו של מלך מצרים: "איך אוכל לדעת אם הנך רופא טוב? הרי אני אף פעם לא חולה, מי אמר שתדע לרפאני כשאהיה אי פעם חולה? ותשובתו המפליאה של הרמב"ם…
רעיון לפרשת השבוע להבנת המשמעות של המלחמה בעמלק היא לא רק קרב היסטורי, אלא מאבק מתמשך בכל דור – נגד רוע חיצוני ונגד הנטיות השליליות שבתוכנו.
"שבת משפטים דבר תורה". לשם מה כל הכבוד לעבד?! הרי אחרי הכל מדובר כאן בגנב על מה ולמה כל הכבוד הזה והרחמים הללו מגיעים לו?! סיפור על פסק שהגיע לרב משה פיינשטיין זצ"ל ותגובתו המיוחדת והנחרצת על בזיון תלמיד. מתאים ל- "דבר תורה לפרשת השבוע – משפטים"
"שיעור קצר לפרשת תרומה". ההסבר להפסקה בין פרשת יתרו לבין פרשת תרומה על ידי חציצה של פרשת משפטים ורק אחר כך הציווי על יתר כלי המשכן?!. "באיזה סידור התפילות לא מתקבלות?". "מה הדבר שמפריע בעבודת ה'?" תשובתו הנפלאה של בית הלוי…
התמדה ומסירות תמידית ללימוד התורה: "סיפור על הגאון מוילנא" היה ידוע בהתמדתו המופלאה. כל הימים היה יושב בחדר סגור ועומל בתורה בכל כוחו. "מעשה על התמדה בתורה" גם בעת סכנת נפשות של ממש וההצלה שבאה בשל המסירות ללימוד התורה..
"וורט קצר לשבת פקודי". מדוע ביקשו בני ישראל ממשה, דין וחשבון על התרומות למשכן, ואילו מאהרון לא ביקשו פירוט על התרומות לעגל הזהב?!תשובתו הנפלאה של הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל…
"פרשת ויקרא דבר תורה". "מדוע קורבן ראשית בא בחג השבועות. מהם שני הכלים שמשמים את היצר הרע שאינם לא יכולים לבוא על המזבח? מה מיוחד בקרבן ראשית שיכולים להביא ממנו שאור ודבש בשונה מיתר הקרבנות?! …
"דברי תורה לפרשת השבוע ויקרא". תשובות לשאלה של המדרש "מדוע לא מקריבים קרבנות מדגים?". שאלתו של הספר סוכת דוד על דברי המדרש וביאורו הנפלא: התרה מאפשרת להביא קורבן רק מאלו היוצרים קשר עם ילדיהם כבני האדם! תשובה נוספת של ספר 'ליקוטים מפרדס': דגים כיוון שאין להם שייכות לאדמה לא יכולים הם לכפר על האדם שנלקח מן האדמה…
"דבר תורה לפרשת תזריע". מובא במדרש שהאישה מזרעת בא מלאך לוקח את הטיפה עולה להקב"ה ושואל: "טיפה זו מה יהא נגזר עליה"? מיד הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה מה יהא בסופה אם זכר אם נקבה, אם חלש גיבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה… מה אכפת למלאך מה יהיה איתו תחכה ותראה?… ועוד למה ה' לא אומר אם הוא יהיה צדיק או רשע?!… ביאור נפלא של הספר 'אוהל שם'.
"פרשת מצורע דבר תורה". האם צרעת היא מחלה מדבקת?. הראיה לכך שהצרעת שבאה על ישראל איננה מדבקת. איך יכול חתן לקבל נגעים, הרי הגמרא אומרת, שאדם שמתחתן מוחלים לו על כל עוונותיו? ביאור נפלא של האמרי אמת מגור…
"דבר תורה לפרשת אמור". דיבור בבית הכנסת זה חילול שם ה'. בכלל קלון השכינה הוא המדבר בבית הכנסת דברי חולין! "מה כל כך חמור לדבר בבית הכנסת?" ולמה זה חילול ה'? "משל ונמשל לשבת אמור" המבארים שכשאדם בא לבית הכנסת ומדבר בו דברי חולין זו בושה גדולה למלך…
"שיחה לפרשת אמור". ספירת העומר: הדעות השונות לגביי ספירת ימים ושבועות. במה התייחדה ספירת העומר, שכל אחד צריך לספור לעצמו? ומה המיוחד במצווה הזאת, שאחד לא יכול להוציא את חברו?. למה סופרים רק ממחרת השבת, ולמה לא מתחילים לספור, מאותו יום שיצאו ממצרים?. מה "הקשר בין ספירת העומר לשבעה נקיים?". מעובד מ- "שיחתו של הרב ברוך רוזנבלום לפרשת אמור"
"דבר תורה לפרשת בהר". "מדוע אסור לאדם להמיר רע בטוב?". אם הוא תרם והוא חושב שיש משהו יותר טוב מה הבעיה שהוא יחליף?!. בנוסף אדם שתרם חפץ לבית המקדש ורוצה לפדותו בחזרה – עליו לשלם תוספת קנס של 20 אחוז מערך החפץ, בעוד שאם חברו יזכה בו הרי שישלם את המחיר הרגיל. היכן ההיגיון?!
"דרשה לפרשת בהר בחוקותי". הכסף זו המחלה החמורה ביותר – אין לך מחלה ממאירה יותר מהרדיפה של האדם אחרי הכסף! הקב"ה ידע שהכסף בנפשו של האדם, הוא ידע שזו התכונה של האדם – הוא ידע את גודל המחלה. לכן הוא גם נתן לה אמצעי הגנה ותרופות. מהי התרופה לתאוות הממון?
"סיפור עם מוסר השכל לפרשת קורח". כמה כוחות טמונים בכל אחד מאיתנו ובמקום להשפיע על הסובבים אותנו, להעשיר את ידיעותינו בתורה ובנביאים אנו בוחרים להיות כקורח ולנתב את הכוחות למחלוקת במקום להשתמש בהן לאחדות… הקב"ה נתן לך יכולות שאין לאחרים – תממש אותם לדברים טובים!
"סיפור לשולחן השבת – פרשת חוקת". פרה אדומה היא חוק שאיננו מובן מחד היא מטהרת את הטמאים אבל בד בבד מטמאה את הטהורים – הכהן שהתעסק בה… ביאור נפלא עם "סיפור על ר' יוסי בן פזי" המבאר זאת כדבעי…
"פרשת חוקת דבר תורה". מובא בעלון פניני הלוי – בית וגן לקח מפרה אדומה וסיפור מהגמרא על רבי יוסי בן פזי הממחיש זאת…
"פרשת מטות דבר תורה". ביאורו של ספר 'משך חכמה' בעניין מחלוקתם של הרמב"ם והרמב"ן במצב של מלחמה היא נגד 7 העמים או עמלק שנאמר בהם 'לא תחיה כל נשמה' האם להשאיר רוח רביעית או לא?…
"פרשת מסעי דבר תורה". ביאורים נפלאים של רש"י והרמב"ם במורה נבוכים להסביר את הסיבה שהתורה כתבה את המסעות הללו…
"סיפור לשולחן שבת פרשת עקב". סיפור מדהים על "מצווה פשוטה" שהצילה המלמד שאין לזלזל בשום מצווה ולו הקלה ביותר… ותשובתו של הרב פינקוס זצ"ל לשאלת הרמב"ם: אנו אומרים ר' "חנינא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". אם הקב"ה היה מחפש לזכות אותנו היה נותן לנו מצוות בודדות ולא כמות של 613 מצוות?!…
"פרשת עקב משל ונמשל". מדוע אָנוּ צְרִיכִין לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַגֵּר שֶׁהִנִּיחַ מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו וְהִנִּיחַ אֻמָּתוֹ וְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּבָא לוֹ אֶצְלֵנוּ?. משל ונמשל המבארים זאת בצורה יפה…
"פרשת ראה דבר תורה קצר". כיצד למד האדמו"ר ה'שר שלום' מבעלזא זצ"ל מכף היד את דיני הקדימה במתן צדקה?…
"רעיון לשבת פרשת שופטים". משל נפלא שמביא רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" להוכיח לחכם כי אל לו להישען אל בינתו ולחשוב כי הוא עמיד בפני פיתוי השוחד… "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" גם חכם כזה שהקב"ה מחשיבו לחכם בכוחו של השוחד לעוור את עיניו!…
"משל ונמשל לפרשת השבוע ניצבים" משל ונמשל נפלאים לפרשת ניצבים המבארים שלאותם אנשים האומרים שקשה להם להתאמץ ולקבל על עצמם לחזור בתשובה, למעשה, הם אינם מבינים שדווקא להם כדאי לעשות תשובה… עצה נפלאה למי שרוצה שנה טובה ומבורכת…
בירור יסודות מצוות עונה מן התורה: חובת הבעל לשמח את אשתו ביחסי אישות, זמני העונה לפי מקצועו וכוחו של האיש, חובת העונה בליל טבילה וקודם יציאה לדרך, וביאור שקיום היחסים הוא מצווה קדושה ומרוממת. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
גדרי צניעות וקדושה בשעת חיבור: איסור הסתכלות במקומות המכוסים, איסור תשמיש בפני אחרים או בעלי חיים, נוכחות ספרי קודש בחדר השינה וכיסוים במחיצה או בכלי בתוך כלי, והנהגות הרחיצה ונטילת ידיים לאחר העונה. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עצות זהב והנהגות מעשיות לחיזוק הקשר הזוגי: חובת הנתינה וההשקעה ההדדית, קביעת זמן לדו-שיח יומי, הליכה משותפת בערב, ושמירת חן האישה על בעלה במראה, בדיבור ובהליכות נעימות. מתוך חוברת טהרה באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"למה חייבים להתפלל?" ההקבלה בין ה"מזון הגשמי" הנצרך לאדם לבין ה"מזון הרוחני" הנצרך לנשמתו. בפירמידת המזון הרוחני של היהודי עומדות מצוות רבות, החיוניות לתפקודה התקין של הנשמה, ולשמירת הקשר הבריא והמלא עם בורא עולם. אין די להתפלל פעם בשבוע או פעם בחודש, התפילה צריכה ללוות את היהודי יום יום כשם שהוא חייב לאכול מדי יום…
גלו מה מייחד את המטבח היהודי מכל שאר מטבחי העולם, כיצד המזון משפיע ישירות על הנשמה שלנו, ואיך אכילה כשרה מרוממת ומחייה את השכל והרוח.מתוך חוברת כשרות המטבח באגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א
האם יש קשר בין כשרות המזון לאמונה וטהרת הלב? מאמר זה חושף כיצד אוכל כשר פותח את הלב לעבודת ה', ואיך ספקות באמונה עלולים לנבוע ממאכלים אסורים.מתוך חוברת כשרות המטבח באגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א
הסבר מעמיק לטעם שבגינו אסרה התורה את עצם הבישול של בשר בחלב בניגוד לשאר מאכלים אסורים כגון נבילה, טריפה וחזיר. מאחר שהבשר לבדו מותר והחלב לבדו מותר, עשתה התורה סייג לדבריה מחשש שמא האדם יטעם מן התבשיל בעת הבישול, ולצד זאת מובאות שבע דוגמאות מרכזיות שבהן התורה עצמה קבעה גדר וסייג לדבריה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי במקום צורך (כגון הממהר לשיעור תורה וכדומה) יש להקל ולאכול מאכלי חלב לאחר חמש שעות וחצי מאכילת הבשר. החלק מבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם שכתב "כמו שש שעות" (ולא כתב "או יותר" כפי שכתב בהלכות חנוכה), ומוכיח מכך וכמדברי המטה אפרים והחיד"א שאין חובה לצמצם שש שעות מלאות במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור שיעור ההקלה של "כמו שש שעות" בדברי הרמב"ם: השוואה לדברי הרמב"ם בהלכות תרומות לעניין צאת הכוכבים ("כמו שליש שעה" שהוא 18 דקות מתוך 20, דהיינו הפחתת עשירית מן הזמן), וכן לגדר "סמוך" בשולחן ערוך ששיעורו חצי שעה, ומכאן היסוד להקל בחמש שעות וחצי במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתן מאכלי חלב לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר: במקום צורך (כגון לארוחת ערב) מותר לתת לקטנים חלב לאחר שעה אחת, ויש נוהגים להוסיף שעה בכל שנה מגיל שש ועד חינוכם המלא לשש שעות שנה לפני גיל מצוות. החלק מבאר את יסוד ההיתר מדין "ספק ספיקא" בצירוף שיטת הרשב"א והר"ן בדין ספיית איסור דרבנן לקטן לצורכו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מי שאכל בשר ושכח שהוא בתוך שש שעות ובירך בטעות על מאכל חלבי: עליו לטעום מעט בלבד כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה (שאיסורה חמור מן התורה לדעת הגאונים והרמב"ם, ויש כאן גם ספק ספיקא), והשומע את ברכתו עונה אחריו "אמן". לעומת זאת, המברך בטעות על מאכל האסור מחמת עצמו (כגון עוף בחלב) אינו טועם כלל ואומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום כל הנימוקים ההלכתיים להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים ללא המתנת שש שעות, ובירור דין הטועם מאבקת המרק הבשרית עצמה ללא תערובת מים: מאחר שאין בה בשר בין השיניים ולא שמנונית בפה, ופנים חדשות באו לכאן שנעשתה אבקה שאינה ראויה לאכילה בפני עצמה, אין להחמיר להמתין אחריה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין השותה חלב ורוצה לאכול אחריו בשר: אינו צריך לרחוץ את ידיו (מאחר ששתה מכוס, כמבואר בחידושי הרש"ש והפרי חדש), אולם עליו להדיח את פיו במשקה וגם לקנח את פיו באכילת פת או פרי קודם אכילת הבשר, כפי שמבואר בדברי הרמב"ם, התשב"ץ קטן בשם מהר"ם מרוטנבורג, הארחות חיים, הכל בו ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות הפרדה בין אכילת דגים לאכילת בשר או עוף מחשש סכנה לחולי צרעת (מסכת פסחים ושולחן ערוך סימן קטז), וביאור גדרי סכנה זו בדברי הפוסקים (דברי מלכיאל, תורת חסד ורבי צדוק הכהן מלובלין). כמו כן מתבארת חובת קינוח הפה באכילה ושתייה ורחיצת או קינוח הידיים משומן בין דגים לבשר או להיפך על פי כף החיים, פרי תואר וזבחי צדק. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בשו"ת בית יהודה עייאש, שבות יעקב והחיד"א לעניין רחיצת ידיים בין עוף לדג, דברי הרמב"ם בהלכות דעות להקדים מאכל קל לכבד (דגים תחילה ואחר כך עוף ובשר), החובה להחליף צלחת וסכו"ם בין מנת דג למנת בשר (במיוחד באולמות אירועים), וההיתר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול על שולחן אחד זה דגים וזה בשר ללא היכר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אפיית דגים ובשר יחד בתא אחד בתנור: לכתחילה אין לאפותם יחד אלא אם כן אחד מהם מכוסה, אך בדיעבד שכבר אפו אותם יחד מותרים באכילה. החלק מבאר את סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רבא מפרזיקיא ומר בר רב אשי) ואת שלושת התירוצים בשו"ת באר שבע, חתם סופר ודברי מלכיאל מדוע פסקו הרמב"ם והרי"ף להקל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר להתיר בדיעבד דגים ובשר שנאפו יחד בתנור מדין "ריחא מילתא היא" שבדיעבד מותר (כפסק הרמ"א והגר"א בסימן קטז) ומכוח צירוף שלושה ספקות להקל. בנוסף מתבאר כי מותר לכתחילה לצלות דגים ובשר יחד על רשת מנגל פתוחה כשאינם נוגעים זה בזה, הואיל והריח מתפזר באוויר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביסוס ההלכה שמותר לקנות לכתחילה פיצה עם גבינה ואנשובי שכבר נאפתה בחנות: הבאת תשובת המהרי"ל לעניין פת שנאפתה עם צלי, והכרעת מרן הבית יוסף שחלק עליו ופסק כי מה שהותר בדיעבד הרי הוא היתר גמור ומותר לקנותו אף כשיש מאכל אחר, עם ראיות מהמשנה במסכת עבודה זרה, הרמב"ם ושו"ת הרשב"א לעניין קניית שמן ודבש מגויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכת "נותן טעם בר נותן טעם באוכלים": כשם שנ"ט בר נ"ט מותר בכלים, כך מותר גם בין מאכל למאכל (כדעת רש"י, הראבי"ה, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ושו"ת פני אריה). לכן תפוח אדמה או ביצה שהתבשלו עם בשר וחוממו לאחר מכן בתוך מרק ירקות פרווה או אורז – אינם הופכים את המרק או האורז לבשריים, ומותר לאכול את המרק או האורז עם גבינה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי "אין מבטלים איסור לכתחילה" (הרמב"ם ושולחן ערוך סימן צט): באיסור תורה (כגון בשר בהמה שנפל לחלב בפחות משישים) אסור להוסיף היתר כדי לבטלו, ואילו באיסור דרבנן (כגון עוף שנפל לחלב מעצמו) לבני ספרד מותר להוסיף חלב או מים עד שיהיה שישים. גם לבני אשכנז המחמירים בדרבנן כדעת הרמ"א, במקום הפסד מרובה או לכבוד שבת, יום טוב ואורחים מותר להוסיף ולבטל (רעק"א ויביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור השקפתי והלכתי יסודי: מאכל איסור שהתבטל ברוב או בשישים על פי כללי התורה הוא היתר גמור ואינו מטמטם את הלב כלל, כי "עבירה מטמטמת" וכאשר התורה התירה אין כאן עבירה (יומא לט ומהר"ל מפראג). אדרבה, התוספות יום טוב, מהר"ם מרוטנבורג, הרש"ל והרמב"ם בשו"ת פאר הדור מזהירים כי המחמיר לאסור דבר שהתבטל כהלכה קרוב לחשש מינות ומאבד ממון ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הדלקת אש על ידי עובד זר מנר נשמה שהדליק ישראל, ובירור דין מאכלים שונים: מדוע קליות, גרעינים, פיצוחים ופופקורן מותרים בבישול גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות תערובת יין ביין: יין נסך דאורייתא שאינו בטל אפילו באלף לפי הרמב"ם, לעומת סתם יינם של ישמעאלים הבטל בשישים, ואיסור ביטול לכתחילה בהגהות מיימוניות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות יין מפוסטר ומבושל: מדוע לא גזרו חכמים איסור יין נסך על יין מבושל אפילו במגע נוצרי, בירור סוגיית עבודה זרה (כט ע"ב), ותשובת הגאונים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעמד פסטור בכלי סגור שאינו מחסר ממידת היין, ותמיהת הרא"ש מדוע לא גזרו על יין מבושל משום בנותיהם כמו שגזרו על בישולי גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור טעם ההיתר ביין מבושל שאינו ראוי לניסוך, ופסק הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה שאין דרך עובדי עבודה זרה לנסך יין מבושל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין מראית העין ביין מבושל לפי ספר ערוגות הבושם, והלכה פסוקה שיין מבושל של גויים אסור בשתייה משום חתנות כסוגיית עבודה זרה (כט ע"ב). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
איסור שתיית יין ושכר במסיבה של גויים אפילו כשהיין מבושל וכשר למהדרין, הגדרת מסיבה בהלכה, ופסק הרמב"ם בדינים שאסרו משום חתנות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות שכר תבואה לפי הראבי"ה בשם ספר הישר שאינו אסור במסיבה, ופסק מרן הבית יוסף בסימן קיב לגבי הגדרת מסיבה כשיש רוב ישראל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
האם ראיית נוצרי פוסלת יין לפי מדרש תלפיות, דין יין מבושל המותר בראייה לכל הדעות, ופתיחת דין מחלל שבת בפרהסיה ומגעו ביין באירועים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוגיית הגמרא בעירובין (סט ע"ב) ובחולין (ה ע"א) שחילול שבת בפרהסיה דינו כעבודה זרה, ושחיטת מחלל שבת נבילה ויינו אסור במגע כגוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
טעם רש"י בחולין שהשבת שקולה כנגד כל התורה והמחלל שבת כופר בבורא ששבת במעשה בראשית, ובירור קושיית הפוסקים על דין מחלל שבת להכעיס. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
משל הדגל הנפלא להבנת חומרת השבת המעידה על שייכות לעם ישראל, ובירור דעת הרמב"ן והר"ן שהחמירו במחלל שבת ביין בלבד אך לא בשאר מאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הזהירות ממלצרים מחללי שבת בפרהסיה המוזגים יין באירועים, פסיקת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בדין הגבהת בקבוק, והנחיות מעשיות לבעלי שמחות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סוד עשיית מחלל שבת כגוי לטובתו כדי להרחיקו מאיסורי כרת חמורים, ובירור שיטות גדולי הפוסקים המלמדים זכות להקל במחללי שבת בזמננו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת בעל הערוך לנר בשו"ת בנין ציון החדשות, המבאר שמחללי שבת בזמננו מתפללים ומקדשים ואינם עושים להכעיס או מכפירה, ולכן אין דינם כגוי גמור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי מרן החיד"א בספרו מראית העין על החילוק המהותי בין חילול שבת מתוך תאווה לחילול מתוך כפירה, ומעמדו של עובד עבודה זרה בפועל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון מקיף בהגדרת 'תינוק שנשבה' על מחללי שבת בימינו: האם מי שגדל בחינוך חילוני נחשב כאנוס, ומה הדין כאשר הוא מכיר שומרי שבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יסוד הרמב"ם בהלכות ממרים (פרק ג) שבני התועים שנולדו בקרב הקראים דינם כתינוק שנשבה שלא חטא, ויש לנהוג עמם בנועם ולקרבם באהבה לתורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן החזון איש זצוק"ל (יורה דעה סימן א) שאף מי שרואה שומרי שבת נחשב כתינוק שנשבה, כיוון שלימוד המעשה מנעוריו מטעהו ואין לדמותו לכופר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה הקדושה שלא לדחות אבן אחר הנופל לפי הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי באחיעזר, וביאור הצורך לנהוג במתינות ובקירוב עם מחללי שבת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מעשה הגמרא במסכת עירובין באדם שיצא ברשות הרבים אך התבייש בפני רב הונא, וההגדרה ההלכתית שמי שבוש מלחלל בפני אדם גדול אינו מוגדר כמחלל בפרהסיה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות כיבוד אב מחלל שבת: פסק מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר שלא לבייש את האב בקידוש ולהשתמש ביין מפוסטר, והנהגת הרב מסדר הקידושין בחופה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"דברי חיזוק לראש השנה" "למה בראש השנה לא אומרים הלל?". "מדוע התורה לא מגלה לנו שראש השנה הוא יום הדין?". "מניין יודעים שראש השנה זה יום הדין שבו גורלות נקבעים?" "משל ונמשל ליום הדין". "מהי מהות החג של ראש השנה?"…
"דרשה קצרה לעשרת ימי תשובה". תשובת הרב ש"ך לשאלתו של ר' איצל'ה מפיטרבורגר: אם הבינוני לדברי הרמב"ם תלוי ועומד בעשרת ימי תשובה עד יום הכפורים, אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה מדוע נדרש ממנו לעשות תשובה?! שיעשה מצווה אחת ויכריע את הכף?!
"וורט לעשרת ימי תשובה" וורט נחמד המבאר מדוע חייב הבינוני לעשות תשובה על מנת להיחתם לחיים. הלא מספיק שיעשה מצווה אחת ויכריע את הכף המאוזנת שלו לטובה?! ביאור נפלא של הרב ברוך רוזנבלום מתוך דברי הרמב"ם…
מקבץ הלכות ודיני השינה בסוכה בחג הסוכות. קובץ הלכות לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: חיוב השינה בסוכה, שנת עראי והנרדם חוץ לסוכה, דין סוכה קטנה והמתהפך בשנתו בסוכה, דין המצטער בסוכה, מה הדין אם האישה קשה לה כשבעלה ישן בסוכה ולא ישן בבית?…
"מנהגי חנוכה" מתוך חוברת 'חנוכה באגדה ובהלכה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "כמה נרות חובה להדליק בחנוכה?". "כמה נרות חובה להדליק בחנוכה?". "מהם נרות ההידור?". "למה מדליקים שַׁמָּשׁ?". "מה ההבדל בין אשכנזים לספרדים בנרות חנוכה?". כיצד מקיימים בחנוכה את הפסוק: "זה אלי ואנוהו"?…
"דבר תורה לעשרה בטבת" הקשר לפרשת ויגש, מדוע מתענים בי' בטבת אפילו שחל בשבת? הרי לא מתענים בשבת על פורענות שהייתה, הדבר היחידי שניתן לצום עליו זה על העתיד? תשובתו הנפלאה של החתם סופר…
"סיפורים לחג הפסח". שני סיפורים קצרים לחיזוק לקראת חג הפסח על הצורך והחובה לתת "מעות חיטים" = "קמחא דפסחא" לעניים על מנת שיוכלו אף הם לקיים את מצוות הפסח כהלכתו… ואיך הצליח רבי מנדלי מליסק זצ"ל לדרבן את הקהילה עד שמיד התנדבו כולם לסייע למשפחות הנזקקות…
"סיפור לליל הסדר". סיפור המבאר שהמנהג בליל הסדר הוא חשוב מאין כמותו אך כשהוא בא בד בבד עם קיום מצוות הסדר… מנהגים בלבד ועוד על חשבון קיום מצוות הסדר הרי הם חסרי טעם ומפספסים את המטרה שלשמה הונהגו…
"שיחה לליל הסדר". "מהי עבודת ליל הסדר?". "מדוע לוקחים לליל הסדר דווקא יין אדום?!" איך אפשר לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר ולהיסב זכר לחרות, בעוד שאותו היין, הוא זכר לזה שפרעה שחט את ילדי ישראל ורחץ בדמם?! כל עבודת ליל הסדר, היא שנדע, שכל מה שהקב"ה עושה איתנו, זה כל לטובה!
"וורט קצר לשביעי של פסח". סיפור על הרמב"ם המבאר מיהו הרופא הטוב ביותר? האם זה שיודע לרפא חולים או זה שמסוגל להטמיע רפואה מונעת במטופליו…
"ביאור פרקי אבות פרק ד משנה ג". ביאור המשנה עם הרקע על התנאים המוזכרים בה. סיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל. כולל אמרות שכל תנא הזכיר בש"ס. מתוך ספר מעשי אבות של הרב ישראל חדד שליט"א
"סיפורים לחג השבועות". על כוחם של חכמי ישראל מתוך חוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"דבר תורה לטו באב". "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". מהות יום ט"ו באב והעצה לרוצה לזכות בכתרה של תורה המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. לזכות בכתרה של תורה…

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן