"הדמיון בין הקורבן לתפילה". מסדר היום בהלכה ובאגדה: מונולוג של יהודי פשוט המתחבט לגביי תפילתו. האדם עובר כל מיני מצבים בחיים – ובכל מצב ובכל סיטואציה – יש בתפילתו משהו חדש ושונה… כשם שאין טיפה אחת דומה לחברתה – כך אין תפילה אחת דומה לחברתה. כל תפילה יכולה להוביל את האדם בצעד נוסף בהכרת ה', כל תפילה יכולה לחדש ולחדד עומק נוסף בקשר שבין האדם לאלוקיו…

"למה צריכים נוסח תפילה אחיד לכולם"?! מדוע שלא כל אחד יתפלל על מה שהוא צריך? וכמה זמן שהוא רוצה?! ומתי שבא לו?!… סיפור הממחיש יותר מכל שהאדם בתפילה (בנוסח שתיקנו חז"ל) לא מבקש רק על צורכי עצמו, ולא רק על התחום הספציפי שמעסיק אותו, אלא מתחבר ומתאחד עם שאיפותיו ובקשותיו של עם ישראל כולו.