פרק ה משנה א
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר?
וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת?
אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים,
שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים,
שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.
באור המשנה
בעשרה מאמרות נברא העולם – תשע פעמים כתוב בפרשת בריאת העולם "ויאמר אלקים". ו"בראשית ברא אלקים" אף הוא מאמר, שנאמר: "בדבר ה' שמים נעשו" (תהלים לג, ו). מכאן שנברא העולם בעשרה מאמרות.
ומה תלמוד לומר? והלא במאמר אחד יכול להבראות? – מה זה בא ללמדנו שהעולם נברא על ידי הקדוש ברוך בעשרה מאמרות, והלא יכל הקדוש ברוך הוא לברוא אותו במאמר אחד?
אלא להפרע מן הרשעים, שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות – אלא הטעם שנברא העולם בעשרה מאמרות הוא כדי ללמדנו שראוי להפרע מן הרשעים, שעל ידי מעשיהם הרעים מכריעים את העולם כולו לכף חובה, ונמצא העולם שנברא בעשרה מאמרות אבד בגללם. וזה יותר חמור מלאבד עולם שנברא במאמר אחד. שאינו דומה המאבד מלאכה שנעשתה ביום אחד למלאכה שנעשתה בעשרה ימים. וליתן שכר טוב לצדיקים, שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות – שבזכות מעשיהם הטובים העולם קיים, ולכן ראוי ליתן להם שכר טוב.
מעשי אבות
בכ"ה באדר (3759 שנה לפנה"ס), החלה בריאת העולם. כלומר, יום א' לבריאה. כ"ו באדר היה היום השני לבריאה וכו'. בא' בניסן שהוא היום השישי, נבראו אדם וחוה – לדעת רבי יהושע. ולדעת רבי אליעזר בא' בתשרי (ראש השנה).
למדנו במשנתנו שבעשרה מאמרות נברא העולם. ובאמת מדרשים רבים נאמרו על ענין בריאת העולם. למה נברא העולם באות "ב"? מה "ב" זה סתום מצדדיו ופתוח מלפניו – כך אין לך רשות לדרוש מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא (בראשית רבה א).
מעשה שבא מין לרבי עקיבא ואמר לו: העולם הזה מי בראו? אמר לו: הקדוש ברוך הוא. אמר לו: הראני דבר ברור. כלומר, הבא לי ראיה ברורה לכך. אמר לו: למחר תבוא אלי. למחר בא אצלו. אמר לו רבי עקיבא: מה אתה לובש? אמר לו: בגד. אמר לו: ומי עשאו? אמר לו: האורג. אמר לו: איני מאמין לך, הראני דבר ברור! אמר לו: ומה אראך, אין אתה יודע שהאורג עשאו? אמר לו: ואין אתה יודע שהקב"ה ברא את עולמו? נפטר אותו המין.
אמרו לו תלמידיו: מהו הדבר הברור? אמר להם: בני, כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו (מדרש תמורה).
בעניין זה מובא מעשה עם רבי יהודה הלוי (מגדולי חכמי ספרד, חי לפני 865 שנה, משורר גדול, חיבר פיוטים וחרוזים בחכמה נפלאה, הוא נפטר בדרכו לארץ ישראל בשנת 4900 לבריאה) שחי בשכונתו של גוי, שאף הוא להבדיל היה משורר, וגוי זה טען ברוב סכלותו שהעולם נברא מאליו. ויכוחים רבים התנהלו בין רבי יהודה הלוי לבינו על הנושא הזה, אך לא עלה בידי רבי יהודה הלוי לשכנעו ולשנות את השקפתו.
באחד הימים חיבר המשורר הגוי שיר, וכשהגיע לשורות הסיום, לא ידע כיצד לסיימו. יצא אפוא לטייל בגינתו, הרהר בשיר שחיבר וחשב על סיום מוצלח. בדיוק באותה שעה, עבר רבי יהודה הלוי בסמוך לבית המשורר, ומבעד לחלון ראה את השיר הבלתי גמור מונח על השולחן, ומיד הוסיף בשולי הגליון שורות של סיום מוצלח ביותר. כששב הגוי מטיולו מצא להפתעתו את השיר כשהוא מושלם, אך לא ידע כמובן מי עשה זאת. בהתרגשות מרובה מיהר אל שכנו רבי יהודה, וסיפר לו את הדבר. מדוע אתה מתפלא? – צינן רבי יהודה את פליאתו הנרגשת – בודאי נעשה הדבר מאליו. לא יתכן כדבר הזה – אמר הגוי – שיר איננו יכול להיכתב מאליו.
השיב לו רבי יהודה הלוי תשובה נצחת, ובכן, שיר קטן אינו יכול לדעתך להיכתב מאליו, ואילו העולם כולו יתכן שייברא מאליו? נכלם הגוי, ולא היתה לו עוד ברירה אלא להודות בטעותו.
נאמר באבות דרבי נתן: בשבעה דברים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. אלו הם: בחכמה, בבינה, בדעת, בכח, בגבורה, בחסד וברחמים. וכשם שברא את עולמו בשבעה, כך ברא שבעה. אבות שלשה: אברהם, יצחק ויעקב. אמהות ארבע: שרה, רבקה, רחל ולאה (אבות דרבי נתן לז).
והרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו חי לפני 260 שנה. מקובל וחכם גדול בכל מקצועות התורה. מחבר ספר מסילת ישרים, דרך ה' ועוד) בספרו דרך ה' (פרק ב) כתב, שעיקר התכלית של הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם היה, על מנת להיטיב מטובו יתברך שמו לזולתו. כי הקב"ה שלם בתכלית השלימות ולא היתה לו שום צורך בבריאת העולם הזה. וכל מטרתו בבריאת העולם היתה אך ורק כדי להיטיב לבריותיו, על ידי כך שיקיימו את מצוות התורה בעולם הזה, וייזכו לטובה הצפונה לצדיקים בעולם הבא. והוא יתברך לא נתן לבני האדם ישירות את העולם הבא, כדי שלא יתביישו בקבלת השכר בחינם ללא עמל ויגיעה מצידם. כי מטבע נפשו של האדם להתבייש בקבלת שכר בחינם.