פורקן הנפש

"שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'" (איכה ב יט)

בנפתולי החיים

… הוא עזוב ונטוש, נבוך ואבוד – בתוך עולם מאיים. נתון בידו של הגורל. סערות החיים מטלטלות אותו בעוצמה מבהילה מצד אל צד. הוא מתהלך מפוחד, לא יודע איזו אבן תפיל אותו פתאום…

מי הוא זה ואיזהו? אתם ודאי מכירים אותו, יש הרבה כמוהו. איש ככל האנשים –  פסיק קטן בעולם, יצור אחד קטן מתוך מיליארדים.

נתון לכל מיני קשיים וצרות, בעיות ופורענויות המתרגשות לבוא לעולם… אינפלציה ומיתון, אבטלה ופיחות, אינתיפאדה ומשברים מדיניים, בעיות של בריאות ובעיות משפחה… בקיצור, לא חסר! עובר הרבה בחיים… מנסה איכשהו לשרוד…

אבל יש גם אנשים שונים ממנו!

אם ובנה התינוק יצאו יחדיו למסע. האם עברה טלטולים רבים – ביבשה, באוויר ובים. ערכה מסעות מפרכים, ונקלעה להרפתקאות שונות. והתינוק – היכן הוא היה בכל אלה? הוא היה רק במקום אחד: בחיקה של אמא!

"כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ – כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי!" (תהלים קלא ב) – כך אומר דוד המלך, כך חי האדם המאמין. אינני מתהלך בעולם כאובד ועזוב. סערות החיים אינם מטלטלים אותי מצד אל צד. "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי!" (תהלים כג ד). אני נתון בידיים שלך, אבא אוהב, ואני יודע שאתה הוא המדריך והמוביל אותי בכל נפתולי חיי.

הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ! 

תחושת התרפקות זו – חש היהודי בעת תפילתו. ככל שאדם משקיע את עצמו יותר ויותר בתפילה אמיתית, כך זוכה הוא לחוש כיצד סר ממנו 'עול החיים' הכבד, ומפנה את מקומו לתחושה של תלות מתוקה ומענגת באביו האוהב שבשמים. גם אם לא נפתרו עדיין כל הבעיות – הרי הן כבר מושלכות בידיו של הקב"ה –

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ!". (תהילים נה כג)

"גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו, וְהוּא יַעֲשֶׂה!" (תהלים לז ה)

תשליך, תפרוק; הסר מעליך את כובד המשא. "דאגה בלב איש – ישיחנה" – לפני הקב"ה. זוהי אכן התחושה לאחר תפילה אמיתית; אדם מרגיש שכבר פחות משנה איך וכיצד יתגלגלו העניינים הלאה, העיקר שהם כבר בידיים טובות, הקב"ה כבר יסדר לו הכל על הצד הטוב ביותר.

מה נעימים ומלטפים הם דבריו של בעל חובת התלמידים (דף קלט):

האם יש לך אוהב ורע כאביך שבשמים..?! ומי יבין את הגיון לבך, ומי ירפא את נפשך – כמוהו יתברך?! הקשב לדברי, הסתר את עצמך בחדר מיוחד, אם אפשר לך, ואם לאו – הסב פניך אל הקיר, וצייר במחשבתך שאתה עומד לפני כסא כבודו יתברך, ואתה שופך לפניו את ליבך בשיח לתפילה, כפי שעולה על ליבך בכל לשון שאתה שומע.

(מתוך מבוא לסדר היום בהלכה ובאגדה)

תפילה – פניה ישירה לריבון העולמים 

תפילה היא אמצעי לפניה ישירה להקב"ה ללא צורך במתורגמן או מליץ שיפרש או יתרגם את מה שאנו רוצים להגיד… אפשר לדבר עם ה' בכל דרך ובכל שפה ובלבד שזו תגיע מעומק הלב וביראת כבוד… דרך הנהגתו של ה'חזון איש' בפנייה להקב"ה והמלצתו של הרמח"ל לכל יהודי שרוצה לדבר עם הקב"ה…

כינור תלוי בלב כל אנוש, ונהנה הוא מנעימת זמירותיה.

ומה נפלא הדבר, כי ביכולת האדם להשיח דאגותיו לפני אדון עולם יתברך,

כאשר הוא משיח לרעהו, והמקום ברוך הוא מכנהו ילד שעשועים.

(ארחות איש לחזון אי"ש)

"מהם ראשי התיבות של תפילה"?

תפילה – פניה ישירה לריבון העולמים  = תפילה

אומר החפץ חיים: 

כשמישהו מרגיש ברע, ייחד לו פינה להתבודדות, ובעצמו – בדברים היוצאים מעומק הלב, ישיח עם השם יתברך במילים פשוטות, יבקש מהקדוש ברוך הוא חסד ורחמים. וריבון העולמים ודאי יאזין לבקשתו, מצפה הוא רק שנבוא אליו. (תנועת המוסר ח"ג)

ומעיד תלמידו על הנהגתו בקודש:

עיתים היו שומעים מאחורי הדלת של חדר התבודדותו, איך היה משוחח עם ה' בשפת אם פשוטה, כדבר איש אל רעהו, ומנהל איתו שיחות ארוכות. תמיד היה אומר, כי על האדם לגלות לפני ה' את כל ליבו במילים פשוטות וברורות, בלי כל ערמה והתחכמות, כמו בן השופך ליבו לפני אביו. בגישה כזו, הדברים הם טבעיים, אמיתיים, ונרגשים יותר, והשפעתם מרובה. (החפץ חיים חייו ופעלו)

כתב הרמח"ל (מסילת ישרים פרק י):

"מי שהוא בעל שכל נבון – במעט התבוננות ושימת לב יוכל לקבוע בלבו אמיתות הדבר, איך הוא בא ונושא ונותן עמו ממש יתברך, ולפניו הוא מתחנן, ומאיתו הוא מבקש, והוא יתברך שמו מאזין לו ומקשיב לדבריו, כאשר ידבר איש אל רעהו – ורעהו מקשיב ושומע אליו".

כתב החזון איש: 

"כי עבודה נאצלה בתפילה – לצייר כמו חי איך שהקדוש ברוך הוא שומע שיח שפתותינו ומאזין הגיון הלב". (אורחות אי"ש)

"כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו

כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". (דברים ד ז)