פרק ד משנה יא
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְרַקְלִיט אֶחָד. וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר:
כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם.
באור המשנה
רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד – היינו, שרוכש לעצמו מלאך שממליץ טוב עליו, והעובר עבירה אחת, קונה לו קטיגור אחד – היינו, רוכש לעצמו מלאך רע שמקטרג עליו, (לשון "קטיגור" קורא תגר. וסניגור שהוא הפך קטיגור, פירושו – שונא תגר), תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות – כלומר, תשובה שאדם עושה על חטאו ומעשים טובים שעשה לפני חטאו הם כתריס בפני הפורענות. דהיינו, הם משמשים כמגן ומחסה בפני העונש.
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים – כל אסיפה של אנשים שמטרתם היא לשם שמים דהיינו, לשם מצוה או לברר איזה ענין לאמיתו מבלי שתהיינה למתכנסים פניות אישיות, סופה להתקיים – עתידה הכנסייה להשיג את מטרתה, ושאינה לשם שמים – אסיפה של אנשים שיש בהם מחשבה של גאות או להתכבד אחד על חבירו, אין סופה להתקיים – לא יהא קיום לתוצאותיה ומעשיה.
מעשי אבות
רבי אליעזר בן יעקב היה מתלמידיו האחרונים של רבי עקיבא, ממעשה שמסופר עליו בירושלמי (בסוף מסכת פאה) רואים אנו את ענוותנותו שפעם בא עיור לעירו של רבי אליעזר בן יעקב, וראה רבי אליעזר שאין מתיחסים אליו כל כך. מה עשה? ישב לו רבי אליעזר בן יעקב על ידו, אמרו בני עירו: אילולא שאדם גדול הוא עיור זה, לא היה יושב רבי אליעזר בן יעקב על ידו. נתנו לו פרנסתו בכבוד, אמר להם העיור: במה זכיתי לכך? אמרו לו: ראינו שרבי אליעזר בן יעקב ישב לצידך. וכששמע זאת העיור הלך אל רבי אליעזר בן יעקב ובירך אותו בברכה זו: אתה גמלת חסד עם מי שנראה ואינו רואה, זה שרואה ואינו נראה (היינו הקדוש ברוך הוא) יקבל פיוסך ויגמול לך חסד.
תלמיד אחר היה לו לרבי אליעזר בן יעקב שהיה שונה בלחש, לאחר שלש שנים שכח את תלמודו (עירובין נד.).
הוא היה אומר
רבי אליעזר בן יעקב אומר (הושע ב, א): "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר"– נמשלו ישראל כחול, מה החול הזה כשאתה עושה גומא בערב בשחרית אתה מוצא אותה שנתמלאה, כך ישראל אלפים שחסרו בימי דוד נתמלאו בימי שלמה (פסיקתא דרב כהנא יח, ב).
רבי אליעזר בן יעקב אומר (ירמיהו יז, יג): "מקוה ישראל ה' "– מה המקוה מטהר את הטמאים כך הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: כשאתה מתפלל, התפלל בבית הכנסת שבעירך, ואם אין אתה יכול להתפלל בבית הכנסת – התפלל בתוך שדך, ואם אין אתה יכול להתפלל בתוך שדך – התפלל בתוך ביתך, ואם אין אתה יכול להתפלל בתוך ביתך – התפלל על מיטתך, ואם אין אתה יכול להתפלל על מיטתך – הרהר בלבך, זהו שנאמר (תהלים ד, ה): "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" (מדרש שוחר טוב ד).
רבי אליעזר בן יעקב אומר: מהו שנאמר (ויקרא יט, כו): "לא תאכלו על הדם" – לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל – עליו הכתוב אומר: "ואותי השלכת אחרי גוך" (מלכים א יד, ט) – אל תקרא "גוך" אלא "גאך", אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה – קיבל עליו עול מלכות שמים! (ברכות י:).
רבי יוחנן הסנדלר היה גם מתלמידי רבי עקיבא ונקרא "הסנדלר" על שם מלאכתו, ויש אומרים שנקרא כן על שם עיר מולדתו אלכסנדריה של מצרים (ירושלמי חגיגה פ"ג, ה"א).
כשגזרה מלכות רומי הרשעה שלא ללמוד תורה, ואסרו את רבי עקיבא בבית האסורים על שלימד תורה ברבים, נשאלה לתלמידיו שאלה בבית המדרש: מה דין חליצה שנעשתה בינו לבינה בלא נוכחות שלשה אנשים? רצו חכמים לשאול שאלה זו מרבי עקיבא ולא יכלו, מה עשה רבי יוחנן הסנדלר? עשה עצמו כרוכל המכריז על סחורתו, עבר לפני בית האסורים היכן שרבי עקיבא היה אסור שם והכריז: מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורות? חלצה בינו לבינה, מהו? הציץ רבי עקיבא מחלון בית האסורים וענה? "יש לך כושין יש לך… כשר", ובכך ענה לו ברמז את התשובה שכשר הדבר (ירושלמי יבמות פ"יב, ה"ה).
מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכין לנציבין שבחוץ לארץ על מנת ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירא, כאשר הגיעו לצידון נזכרו בארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם, וקרעו בגדיהם וקראו את הפסוק הזה: "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים" (דברים יא, לא-לב) חזרו ובאו להם למקומם, אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה (ספרי פרשת ראה).
ציונו של רבי יוחנן הסנדלר נמצא במירון סמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי כארבע מאות מטרים במעלה הדרך, ומאחר שפרשן התורה רבי שלמה יצחקי (רש"י) מתייחס על פי עדותו על צאצאיו של רבי יוחנן הסנדלר, נהגו לעלות לקברו של רבי יוחנן בתאריך פטירתו של רש"י, שזה בכ"ט בתמוז, וללמוד שם מקרא ותלמוד עם פירוש רש"י.