פרק א משנה ז
נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר:
הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע,
וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע,
וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.
באור המשנה
נתאי הארבלי אומר – היה רגיל תמיד לומר שלשה דברים ואלו הם: א. הרחק משכן רע – התרחק מלגור ליד שכן שהוא רע לפי שאתה עלול ללמוד ממעשיו הרעים, וכן ללקות עמו במפלתו דאוי לרשע ואוי לשכנו. ב. ואל תתחבר לרשע – אל תהיה חבר של אדם רשע ואפילו אם אתה לא עושה כמעשיו מכיון שבודאי תהיה מושפע ממנו כמו שכשאדם נכנס למקום שמעבדים עורות שיש שם ריח רע אפילו שלא נגע בכלום, מכל מקום גופו קלט ריח רע. כך מי שמתחבר לרשע בודאי שילמד ממעשיו הרעים (מדרש משלי). ג. ואל תתיאש מן הפורענות – אל תחשוב שכדאי להתחבר לאדם רשע כשאתה רואה שהוא עשיר ומצליח בעסקיו, הואיל וזה רק זמני ופתאום תבוא עליו הפורענות ויקבל את עונשו.
מעשי אבות
נתאי הארבלי היה מחכמי הזוגות, שימש בתור אב בית דין, ובן זוגו, יהושע בן פרחיה שימש כנשיא.
במשנתנו למדנו שיש לאדם להתרחק משכן רע ולא להתחבר לרשע וזאת כדי שלא ילמד ממעשיו הרעים, ובהקשר לכך מובא מעשה ברבי אלעזר בן ערך שכידוע היה מגדולי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי שאמר עליו שהוא "כמעיין המתגבר" והוא היה גר בעיר שכולם בה תלמידי חכמים, יום אחד ביקשה ממנו אשתו שילכו לגור בעיר "דיומסת" שיש בה גנות ופרדסים ונהרות, אך אין בה תלמידי חכמים והוא השתכנע והלך עמה לגור שם, לאחר כמה ימים הוא חש צער גדול על כך שאין לו עם מי לעסוק בתורה, וביקש מאשתו לחזור אל חבריו שבעירו הקודמת, אך אשתו לא הניחתו ואמרה לו, מי צריך למי, אתה צריך אותם או שהם צריכים אותך? אמר לה: הם צריכים אותי, אמרה לו, גבינה ועכברים מי דרכו לילך אצל מי? העכברים הולכים אצל הגבינה, כך גם פה שהם יבואו לכאן וילמדו איתך תורה, שמע לה וישב שם עד ששכח את כל תלמודו.
כשחזר לעירו הקודמת כיבדו אותו כולם וביקשו ממנו שיעלה לברך בתורה ובמקום לקרוא: "החודש הזה לכם" (שמות יב, ב) קרא בטעות: "החרש היה לבם", ונתבייש מאוד על כך, תלמידיו וחבריו שהבינו ששכח את תלמודו התפללו עליו והקב"ה ברחמיו הרבים שלח לו את אליהו הנביא שיזכיר לו בחזרה את כל תלמודו (שבת קמז:, מדרש רבה קהלת ז).
נאמר במשלי (יג, כ): "הולך את חכמים יחכם" – משל למי שנכנס לחנותו של בשם, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא וריחו וריח בגדיו מבושמים, ואין ריחו זז ממנו כל היום.
"ורעה כסילים ירוע" (שם) – משל לאחד שנכנס לחנותו של בורסקי (מעבד עורות) אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא וריחו וריח בגדיו מלוכלכים, ואין ריחו וריח בגדיו זז ממנו כל היום (פרקי דרבי אליעזר כה).
באבות דרבי נתן נאמר: אמר רבי עקיבא: המתדבק בעוברי עבירה, אף על פי שלא עשה כמעשיהם, הרי זה מקבל פורענות כיוצא בהם וכל המתדבק בעושי מצוה אף על פי שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא בהם (אבות דרבי נתן ל).
אמר אביי: אוי לרשע ואוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו (סוכה נו:).