כוחה של תפילה
אומר רבנו בחיי (דברים יא יג): "וצריך אתה לדעת, כי כוח התפילה גדול אפילו לשנות הטבע, ולהינצל מן הסכנה, ולבטל הנגזר".
לשנות הטבע – מאין למדנו? מהאבות והאימהות הקדושים, אשר היו עקרים, ונפקדו על ידי תפילה.
אמרו חז"ל (יבמות סד א): מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים. ויש להבין, מדוע עשה אותם הקב"ה עקרים, הלוא די היה שלא היה נותן להם ילדים?! אלא שעשה אותם עקרים בטבעם, כדי ללמדנו ולהשריש בלבנו שהתפילה יכולה ממש לשנות את הטבע.
מכאן שגם אדם אשר הרופאים "ניבאו" לו קשות, כגון שחלילה לא יוכל להביא ילדים, או שלא יוכל להירפא ממחלתו וכדומה – אין לו בשל כך להתייאש חלילה מן התפילה, אלא ירבה רחמים ותחנונים לפני הקב"ה. וכולנו יודעים ושומעים סיפורים רבים של "ניסים רפואיים" שהתרחשו בכח האמונה והתפילה.
להינצל מן הסכנה – כמו שנאמר (תהלים קז יט): "וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם – מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם".
דווקא בעת של סכנה, מתחדדת אצל היהודי יותר ויותר ההכרה ש"אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים". אפילו אנשים שהצהירו על עצמם שהם "כופרים" – בעת צרה וסכנה, פרצה מליבם האמת הפנימית והם מצאו את עצמם זועקים אל ה' בכל לבם.
לבטל הנגזר – מאין למדנו? מחזקיה המלך.
חזקיה, מצאצאי דוד המלך, היה מלך צדיק. ואולם הוא צפה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים רשעים, ולכן לא רצה לשאת אשה ולהביא ילדים. ומפני שמנע את עצמו ממצוות "פריה ורביה", גזר עליו הקב"ה למות. הוא נפל למשכב, והנה מגיע אליו הנביא ישעיה בן אמוץ ואומר לו: "כּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ [תן צוואה למשפחתך], כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה".
חזקיה שומע נבואה קשה זו מפי נביא ה', אבל אינו נופל לייאוש. הוא אומר לישעיה: אני רוצה לתקן את חטאי. תן לי את בתך לאשה, ואולי הזכות שלי, יחד עם הזכות שלך, יועילו שלא יצאו ממני בנים רשעים. אמר לו ישעיה: "כבר נגזרה עליך הגזירה".
כבר נגזרה הגזירה! מה יותר מזה? הקב"ה בכבודו ובעצמו גזר. וכי אפשר לעשות משהו למול גזירת שמים?!
כן, חזקיהו ידע שכן. הוא פונה לישעיה בן אמוץ הנביא ואומר לו: "בן אמוץ, כַּלֵּה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".
מיד כאשר יצא ישעיה – "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה', וַיּאמַר: אָנָּה ה', זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל". (ישעיה לח)
ואכן תפילתו התקבלה, והצליחה לבטל את הגזירה! "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ לֵאמר, הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ, כּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה…"
"זו היא סודה של התפילה, היא הבוקעת ועולה, בוקעת ויורדת, ולוקחת מתנות לאדם.
וגדול כוח התפילה, כי מובטח הוא ודאי בטוב תוצאותיה". (אמרי דעת ח"א עמוד רחצ)