אם רק תבקש – תקבל!

דירה חדשה במתנה מאבא

נספר סיפור.

מעשה שהיה, ואימתנו את פרטיו. אברך כולל התגורר בדירת חדר בבני ברק. נולד ילד, ועוד ילד. קנו מיטות נשלפות, ומיטות קומותיים. שטחו גם מזרנים. כשנולד הילד השמיני פסעו בלילה על מרבד של מזרנים. שלא לדבר על מקום להכנת שיעורים, ומי חשב על פינה פרטית או מגירה נפרדת בארון היחיד.

יש המעלים על נס את החלוצים שייבשו ביצות וגרו באוהלים. נעלה על נס את גבורת הממיתים עצמם באוהלה של תורה, ובוחרים בחיי עולם על פני חיי שעה. בזכותם העולם קיים, בזכותם קיימים אנו כאן, ככתוב (בראשית יח כו): "וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם".

הילד התשיעי עמד להיוולד, והאם שאלה: "היכן נמקם את מיטתו? האם נתקע וו בתקרה, ונשלשל ממנו עריסה תלויה?!"

צודקת, השאלה שאלה.

אמר לה: אפנה לאבא, אולי יאות להחליף לנו דירה".

צחקה: "אילו היה כסף לאביך, לא היינו מתגוררים כך עד עתה!"

אבל הוא התכוון לאבא אחר. נטל חופשת יום מן הכולל ונסע לירושלים. לפתוח את הלב בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו. נטל ספר תהילים, החל לשפוך נפשו במזמורי הנצח, ומעיין הדמעות נפתח. הדוחק, הצפיפות, התנאים הבלתי נסבלים, הכל צף ועלה וגדש וגלש, בדמעות שליש. וכך, מזמור אחר מזמור, שעה אחר שעה. לפתע הופרע, מישהו טפח על שכמו. אדם זר שאלו: "מה לך בוכה כל כך?"

ענה: "מאומה, זה ביני לבין קוני".

המשיך לומר תהילים בדמעות, והלה התערב בשנית: "אמור לי מה מציק לך. דאגה בלב איש – ישיחנה!"

סח לו על מה בא. אמר לו האיש: "בוא איתי". לקחו למכוניתו, נסע עימו למשרד תיווך ידוע, ושאל: "יש לכם דירה מוכנה בת חמישה חדרים?! נמצאה דירה מרווחת צמודת חצר. כתב המחאה על סך מאתיים ושישים אלף דולר, קיבל את המפתחות, והושיטן לאברך.

אמר הלה: "תודה לך, אדוני. אבל איני מכירך. לא אליך פניתי ולא ממך ביקשתי".

ענהו: "אתה אל הבורא פנית. אבל הוא שעורר את ליבי, ואני חש שאני שלוחו לעזרך!"

אבא החליף לו דירה… (מעיין  השבוע ג קעא)