מה בין ברכה לקללה
זהו סיפור אמיתי
על אברך אחד שהייתה לו אזכרה/יארצייט לאביו המנוח, בשבוע של פרשת כי תבוא. הוא ניגש לבית הכנסת וביקש מהאחראי לאפשר לו עלייה לתורה בשבת זו.
לאחר שהגבאי בדק ברשומות המתפללים, התברר כי כל העליות תפוסות למעט זו של הקללות. כדרכו של אברך כשלא ידע מה לעשות הלך לשאול בעצת הרב. ניגש הוא לרבי חיים אריה ארלנגר המכונה: "הסטייפלר" זצ"ל.
לאחר שנימק את התלבטויותיו שאל אותו הצדיק: "אמור לי האם הנך מפחד לעלות"? השיב האברך: "לא! הרי נאמר כבר: שומר מצווה לא ידע דבר…" פסק לו הרב לעלות לתורה בעלייה של הקללות.
לאחר שהעלה את זכרו של אביו – הגיע מכתב מחו"ל בו נאמר לו כי דודו המנוח הוריש לו עסקים וקרקעות בשווי כולל של כחמישים מיליון דולר. הוא מיד שם פעמיו לחו"ל, שם שהה כ- חמש שנים וחזר כאחד הגבירים החשובים.
מיד כשנחת נסע במכונית הפאר שלו היישר לביתו של הרב ובשמחה קרא לעברו:
"הבט כבוד הרב! עליתי לקללות ושום דבר לא ארע לי… הפוך בדיוק – אני סוחר גדול ומצליח ועשיתי בשנים האחרונות הון נוסף כספי הירושה…"
הביט בו "הסטייפלר" ברחמים קם ממקומו בעצב ואמר:
" כל הקללות נתקיימו בך! האינך רואה?! הפכת מאברך לסתם איש עסקים – הפסדת את כל עולמך!!!…"
זו הסתכלות של רב… זוהי ההשקפה ביהדות…