“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הלכות פסח- כַּשְׁרוּת הַמִּצְרָכִים בְּפֶסַח

תקציר המאמר:

"הלכות כַּשְׁרוּת הַמִּצְרָכִים בְּפֶסַח" מתוך חוברת הלכה לפסח של הרב דוד שלום נקי שליט"א

כַּשְׁרוּת הַמִּצְרָכִים בְּפֶסַח

הַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת

כָּל מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן שֶׁקּוֹנִים לְפֶסַח, צָרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁרִים לְפֶסַח בְּהַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת. וְיַקְפִּיד בָּזֶה אֲפִלּוּ בְּמִצְרָכִים שֶׁאֵינָם מִמִּינֵי דָּגָן, כִּי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁבְּאֶחָד מִן הָרְכִיבִים יֶשְׁנָהּ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לָנוּ.

 

 אֹרֶז וקִטְנִיּוֹת

לֹא חָמֵץ

יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָאֹרֶז וְכָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּמוֹ חוּמוּס, שְׁעוּעִית, אֲפוּנָה, עֲדָשִׁים וְעוֹד, אֵינָם חָמֵץ כְּלָל וְעִקָּר, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר לְאָכְלָם בְּפֶסַח.

 

כַּמְבֹאָר בְּמִשְׁנָה מַסֶּכֶת פְּסָחִים (קיד ע"א) שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין בְּלֵיל פֶּסַח. וּבַּגְּמָרָא: אָמַר רַב הוּנָא שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין, כְּגוֹן סִילְקָא [תֶּרֶד] וְאֹרֶז. וְרָבָא הָיָה מְהַדֵּר כָּל שָׁנָה לֶאֱכֹל בְּלֵיל פֶּסַח דַּוְקָא סִילְקָא וְאֹרֶז, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי רַב הוּנָא. וְאָמַר רַב אָשֵׁי, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שֶׁחָלַק עַל חֲכָמִים וְאָמַר שֶׁהָאֹרֶז הוּא מִין דָּגָן. ע"כ.

 

אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ שְׂדוֹת הַחִטָּה וְהַקִּטְנִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים גַּרְעִינֵי חִטָּה לִשְׂדוֹת הַקִּטְנִיּוֹת וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְלֹא כֻּלָּם בְּקִיאִים הָיוּ לִבְרֹר אֶת הַקִּטְנִיּוֹת הֵיטֵב לְבַל תִּשָּׁאֵר שָׁם שׁוּם חִטָּה. לֹא פַּעַם קָרָה שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים בְּפֶסַח גַּרְגֵּר חִטָּה בַּתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. אִי לְכָךְ, בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ עַל עַצְמָם חֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְבָרְרָם כַּהֹגֶן. מִלְּבַד זֹאת, פְּעָמִים רִבּוֹת הָיוּ מְיַבְּאִים אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּשַׂקֵּי הַקֶּמַח, וְהָיָה נִדְבָּק קֶמַח בָּאֹרֶז, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם לְחָמֵץ גָּמוּר. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַמְשִׁיך בְּמִנְהָגָם, מִשּׁוּם "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". (פב)

 

כָּתַב הַטוּר (סימן תנג): יֵשׁ אוֹסְרִים לֶאֱכֹל אֹרֶז וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת בַּתַּבְשִׁיל, לְפִי שֶׁמִּינֵי חִטִּים מִתְעָרְבִים בָּהֶן, וְחֻמְרָה יְתֵרָה הִיא זוֹ, וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: גַּם רַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב, אוֹתָם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וּמִינֵי קִטְנִיּוֹת מְבֻשָּׁל בְּפֶסַח – מִנְהַג שְׁטוּת הוּא, זוּלָתִי אִם הֵם עוֹשִׂים לְהַחְמִיר עַל עַצְמָם, וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְאוּלַי לֹא רָאָה רַבֵּנוּ יְרוּחָם מַה שֶּׁכָּתַב הַסַמַ"ק, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֲסָרוּם מִשּׁוּם דְּדָגָן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְקִטְנִית מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, וְגָזְרוּ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל דָּגָן כְּמוֹ קִטְנִית. וְגַם יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים פַּת מִקִּטְנִית וְיָבוֹאוּ לִטְעוֹת וְיַעֲשׂוּ פַּת מִדָּגָן, אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָגָן כְּלָל, לֹא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת. וְגַם פְּעָמִים תְּבוּאָה מְעֹרֶבֶת בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ יָפֶה. וְרַבֵּנוּ מָנוֹחַ כָּתַב טַעַם בְּשֵׁם סֵפֶר הַמִּנְהָגוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת בַּמּוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", וְאֵין שִׂמְחָה בַּאֲכִילַת תַּבְשִׁיל קִטְנִיּוֹת. וְסִיֵּם הַבֵּית יוֹסֵף: "וְלֵית דְּחָשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ זוּלָתִי הָאַשְׁכְּנַזִּים". וְכָתַב הַגָּאוֹן יַעְבֵּ"ץ בְּסִפְרוֹ מֹר וּקְצִיעָה: "וּמְעִידַנִי עַל אַבָּא מָארִי הַגָּאוֹן חֲכַם צְבִי זַצַ"ל, שֶׁכַּמָּה צַעַר נִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק עַל מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים לְהִמָּנַע מֵאֲכִילַת אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְהָיָה אוֹמֵר, אִם הָיָה לִי כֹּחַ הָיִיתִי מְבַטֵּל לַמִּנְהָג הַגָּרוּעַ הַלָּז, שֶׁהִיא חֻמְרָה שֶׁמְּבִיאָה קֻלָּה, וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה מִכְשׁוֹל לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמֵץ גָּמוּר, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁאֵין מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְאֹרֶז מְצוּיִים לֶהָמוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, צְרִיכִים לֶאֱפוֹת מַצָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֵין נִזְהָרִים בָּעִסָּה כָּרָאוּי וְכוּ', וְגַם נִמְנָעִים מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב מִסִּבַּת חֻמְרָה שֶׁאֵין לָהּ טַעַם וְלֹא רֵיחַ, וְאַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וְנִפֵּץ חֻמְרוֹת אֵלּוּ אֶל הַסָּלַע". עי"ש.

 

מִנְהָגֵי חוּץ לָאָרֶץ

יֶשְׁנָן קְהִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת מִבְּנֵי סְפָרַד בְּחוּץ לָאָרֶץ, כְּמוֹ בְּחֵלֶק מֵעָרֵי מָרוֹקוֹ וְעוֹד, שֶׁנָּהֲגוּ בחֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּפֶסַח קִטְנִיּוֹת אוֹ חֵלֶק מִסּוּגֵי הַקִּטְנִיּוֹת. וְאָמְנָם, לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַמָּרָא דְאַתְרָא הוּא מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ רַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ זיע"א, אֲשֶׁר כָּל הַסְּפָרַדִּים וַעֲדוֹת הַמִּזְרָח לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל קִבְּלוּ הוֹרָאוֹתָיו, רַשָּׁאִים הֵם לְשַׁנּוֹת מִנְהָגָם וְלֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא הַתָּרָה. וְאִם הִמְשִׁיכוּ בְּחֻמְרָתָם לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְאַחַר מִכֵּן רוֹצִים לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם, יַעֲשׂוּ הַתָּרָה. וְאִם עָשׂוּ הַתָּרָה כַּנָּהוּג לַעֲשׂוֹת בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ בְּעֶרֶב כִּפּוּר, אֵינָם חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה עַל מִנְהָגָם זֶה, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ בִּמְפֹרָשׁ בַּהַתָּרָה, שֶׁכָּל מִנְהָג טוֹב שֶׁנִּנְהַג, הֲרֵי הוּא בְּלִי נֶדֶר (קנד. ה"ע ח ס. חזו"ע ארבע תעניות רסו). וּכְבָר הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן חָכָם צְבִי שֶׁהָיָה מֵרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז לִפְנֵי כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאָמַר: "הַלְוַאי וְהַמַּצָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּלֵיל הַסֵּדֶר תִּהְיֶה כְּשֵׁרָה לְלֹא שׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ, כְּמוֹ הָאֹרֶז וְהַקִּטְנִיּוֹת שֶׁאוֹכְלִים אַחֵינוּ הַסְּפָרַדִּים בְּפֶסַח". (פד, פו)

 

יָדוּעַ, כִּי כַּמָּה מִמִּנְהָגֵי בְּנֵי אַשְׁכְּנַז הֻנְהֲגוּ בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים בְּחוּץ לָאָרֶץ בִּקְהִלּוֹת בְּנֵי סְפָרַד, וּכְפִי שֶׁמְּעִידִים כַּמָּה גְּדוֹלִים, כְּדִלְהַלָּן: כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: וְנִתְפַּשֵּׁט מִנְהָג זֶה בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, עִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל מַקְנֵס, בִּשְׁנַת תער"ב, עַל יְדֵי אִישׁ צַדִּיק רַב וְעָצוּם כמוהר"ר זְאֵב הַיילְפְּרִין, שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, וְהִרְבִּיץ תּוֹרָה הַרְבֵּה בְּעָרֵי הַמַּעֲרָב, וְקָבַע מִנְהָג זֶה. וּבַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה עָשׂוּ כִּדְבָרַיו רַק בַּיְּשִׁיבָה, אַךְ שְׁאָר הַצִּבּוּר לֹא נָהֲגוּ כֵן, אֲבָל בַּשָּׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, כֻּלָּם נִגְרְרוּ אַחַר מָה שֶׁהִנְהִיג אוֹתוֹ רַב מֵאַשְׁכְּנַז, וְנָהֲגוּ כְּמוֹתוֹ. ע"כ. וּבְשׁוּ"ת חֲמוּדֵי דָּנִיּאֵל כָּתַב, חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז בִּקְּרוּ בְּכַמָּה אֲרָצוֹת שֶׁל בְּנֵי סְפָרַד, כְּמוֹ הֹדּוּ, בָּבֶל, פָּרַס, מַרוֹקוֹ וְעוֹד, וְלִמְּדוּ הֲלָכוֹת וְהִנְהִיגוּ כְּפִי הַמִּנְהָגִים שֶׁלָּהֶם, וְעַד הַיּוֹם בְּהֹדּוּ אֵינָם זָזִים מִסֵּפֶר קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ גַאנְצְפְרִיד, כְּפִי שֶׁרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ אוֹתָם. וְדַרְכָּם שֶׁל בְּנֵי סְפָרַד שֶׁהֵם נִכְנָעִים לְקַבֵּל וְנִכְפָפִים לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז, בִּפְרָט אַחַר שֶׁהֵקִימוּ שָׁם תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וִישִׁיבוֹת. ע"כ. וּבַהַקְדָּמָה לְסִדּוּר אֲבוֹתֵינוּ כָּתַב, וּבִשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים רָצוּ שְׁלִיחֵי חַבָּ"ד לְעַרְעֵר עַל מִנְהָג מְסֻיָּם בְּמַרוֹקוֹ וְהִצִּיעוּ סְדָרִים חֲדָשִׁים בְּעִנְיְנֵי הַכַּשְׁרוּיוֹת, וּמִיָּד נִקְרְאוּ לְסֵדֶר דָּחוּף עַל יְדֵי בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּקַזַּבְּלַנְקָה. וְאָמְרוּ לָהֶם אֲנַחְנוּ מְכַבְּדִים אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר בָּזֶה, וַאֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לָכֶם בְּכָל מָה שֶׁקָּשׁוּר לַהֲפָצַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲבָל אֵינְכֶם רַשַּׁאִים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לְהִתְעָרֵב בְּמִנְהֲגֵי הָאָרֶץ הַזּוֹ. ע"כ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּתְבוּ עוֹד מִגְּדוֹלֵי וּגְאוֹנֵי מַרוֹקוֹ רַבִּי רְפָאֵל עַבּוּ וְעוֹד. (ילקוט יוסף שבת א כרך ב תרפא)

 

צֵא וּרְאֵה מָה כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָאמָאן זצ"ל עַל חָכָם אֶחָד, שֶׁכָּתַב כִּי בְּצַפְרוֹ שֶׁבְּמַרוֹקוֹ נָהֲגוּ אִמּוֹתֵינוּ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת וְאַחַר כָּךְ לְבָרֵךְ. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְלֹא הִיא בִּכְלָל, אֶלָּא רַק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הַבָּנוֹת הַצְּעִירוֹת שֶׁהָיוּ לוֹמְדוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל חַבָּ"ד, אוֹ בְּטַאנְגִּ'יר בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל חַבָּ"ד, שָׁם לִמְּדוּ אוֹתָן לְבָרֵךְ אַחַר הַהַדְלָקָה כְּמִנְהָג הָאַשְׁכְּנַזִּים, אַךְ אֲנִי מַקְפִּיד עַל בְּנוֹתַי לְבָרֵךְ רַק לִפְנֵי הַהַדְלָקָה, וּכְדַעַת מָרָן מַלְכָּא ע"ה, וְכָךְ הָיָה מִנְהָג אִמּוֹתֵינוּ וְכוּ', וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, אָסוּר לוֹמַר שֶׁבְּעִירֵנוּ צַפְרוֹ הָיָה הַמִּנְהָג בָּזֶה כְּהָרַמָ"א, וְלֹא הִיא בִּכְלָל, אֶלָּא הָעִקָּר לַהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מָרָן בְּבֵית יוֹסֵף". ע"כ. (ילקוט יוסף שבת א כרך ב תרפד)

לְהַלָּן מִכְתָּב מְאֹד מְעַנְיֵן שֶׁשָּׁלַח לִפְנֵי כ-50 שָׁנָה, הָרַב הַגָּדוֹל, עֲנָק שֶׁבַּעֲנָקִים, הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָאנוֹ זַצַ"ל הָרַב הָרָאשִׁי וְרֹאשׁ אֲבוֹת בָּתֵּי הַדִּין בְּמַרוֹקוֹ, לְמָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצוק"ל. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ:

 

לִכְבוֹד יְדִידֵנוּ וְאוֹר עֵינֵינוּ הַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם, סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים הַרְהָ"ג כמהר"ר עוֹבַדְיָה יוֹסֵף (שְׁלִיטָ"א)

 

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילוֹ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיו. סִפְרוֹ יַבִּיעַ אֹמֶר חֵלֶק א' הִגִּיעַנִי, וּבְעַיְּנִי בּוֹ הִתְעַנַּגְתִּי מֵרֹב חֲרִיפוּתוֹ וּגְאוֹנוּתוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁעוֹד יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָהּ לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ.

 

וְזֹאת לְהוֹדִיעַ לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, כִּי כְּשֶׁבָּאוּ לְמַחֲנֵנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵאַחֶינוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים, הִתְחִילוּ לְלַמֵּד דִּינִים לַתַּלְמִידִים שֶׁלָּנוּ בַּסֵּפֶר קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה גַאנְצְפְרִיד זַצַ"ל, שֶׁהוּא עַל פִּי הוֹרָאוֹת הָרַמָ"א וְאַחֲרוֹנֵי רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז, וְלָכֵן עָלָה בְּדַעְתִּי לְחַבֵּר קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ עַל פִּי מָרָן וְרַבּוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים הַסְּפָרַדִּים שֶׁאֲנַחְנוּ נִגְרָרִים אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל לֹא הָיוּ לִי כַּמָּה מִסִּפְרֵי הָאַחֲרוֹנִים, וְאִנָּה ה' לְיָדִי סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ כַּף הַחַיִּים שֶׁחִבֵּר הָרַב הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל ר' יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זַצַ"ל, וְאָמַרְתִּי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', וּבְעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ לִקַּטְתִּי מִמֶּנּוּ בִּקְצָרָה כָּל חִדּוּשֵׁי דִּינִים הַנְּחוּצִים, וְכַאֲשֶׁר עֵינֵי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים, וּכְשֶׁבָּאתִי לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה נוֹדַע לִי כִּי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה הַשָּׂגוֹת וְהֶעָרוֹת עַל הַסֵּפֶר כַּף הַחַיִּים הַנַּ"ל, וְעוֹד כַּמָּה חִדּוּשֵׁי דִּינִים אֲחֵרִים, וּבְכֵן אִם יוֹאִיל מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לִשְׁלֹחַ אוֹתָם לִי, בְּלִי נֶדֶר אַעֲלֶה אוֹתָם בִּשְׁמוֹ, וְאֶעְדְּנֵם עֲטָרוֹת, בַּמַּהֲדוּרָא הַבָּאָה. וּלְרוּם כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. הַחוֹתֵם בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָאנוֹ ס"ט [מִלְּפָנִים הָרַב הָרָאשִׁי וְרַאֲבַ"ד בְּמַקְנֵאס וַאֲגַפֶּיהָ. מַרוֹקוֹ] (שו"ת יביע אומר ח"ו סימן מח. ועיין עוד בזה בחוברת השבת בהלכה ובאגדה, בענין מנהגי חוץ לארץ בברכת הדלקת נרות)

 

בֵּן נָשׂוּי

בָּחוּר סְפָרַדִּי שֶׁנָּהַג בְּבֵית הוֹרָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, וְכַיּוֹם נָשָׂא אִשָּׁה וְעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם הַתָּרָה כְּלָל. (פה)

 

מִנְהָגֵי הָאָב

אַבָּא הַמְצַוֶּה אֶת בְּנוֹ הַנָּשׂוּי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּחֻמְרוֹתָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, והַבֵּן אֵינוֹ חָפֵץ, אֵינוֹ חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, אַךְ יִזָּהֵר לְהַבְהִיר זֹאת לְאָבִיו בְּנַחַת וּנְעִימוּת, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם.

 

אַבָּא מִבְּנֵי סְפָרַד שֶׁנּוֹהֵג בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח אוֹ בִּשְׁאַר הֲלָכוֹת כְּדֵעָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁאֵינָהּ כְּפִסְקֵי מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, עַל הַבֵּן לְשַׁנּוֹת מֵאָבִיו וְלָלֶכֶת כְּפִסְקֵי מָרָן. וַאֲפִלּוּ אִם אָבִיו מְצַוֶּה אוֹתוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ כְּמִנְהָגָיו, יַבְהִיר הַבֵּן לְאָבִיו בְּכָבוֹד וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁבְּנֵי סְפָרַד קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם חָפֵץ הַבֵּן מֵרְצוֹנוֹ לְהַחְמִיר כְּמִנְהֲגֵי אָבִיו, רַשַּׁאי. אֲבָל לְהָקֵל נֶגֶד מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וּכְבָר כָּתַב הַגָּאוֹן הַחִידָ"א, שֶׁסְּפָרַדִּי שֶׁהֵקֵל כְּדֵעָה אַחֶרֶת נֶגֶד מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, צָרִיךְ תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה עַל זֶה.

כֵּן דַּעַת כָּל גְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים, וּמֵהֵם: מַהֲרָאנַ"ח, מַהֲרַ"ם גַּלַּאנְטִי, הֲלָכוֹת קְטַנּוֹת, מֲהֲרִי"ף, פָּרַח מַטֶּה אַהֲרֹן, מַהֲרָ"א יִצְחָקִי גַאֲבַ"ד חֶבְרוֹן, גִּנַּת וְרָדִים, נֶחְפָּה בַּכֶּסֶף, הַחִידָ"א, רַבִּי חַיִּים מוֹדָעִי בְּשׁוּ"ת חַיִּים לָעוֹלָם, הָרַאשְׁלָ"צ רַבִּי מָרְדְּכַי יוֹסֵף מְיוּחָס בְּשׁוּ"ת שַׁעַר הַמַּיִם. וְהַיַעְבֵּ"ץ כָּתַב, שֶׁאֵין לָנוּ לָזוּז מִפִּסְקֵי בַּעֲלֵי הַשֻּׁלְחַן עָרוּךְ שֶׁהֵם הֲלָכוֹת קְבוּעוֹת לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְהַפּוֹרֵשׁ מֵהֵם כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת מַטֶּה לֵוִי, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים שֶׁלֹּא לִנְטוֹת מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְפַשְּׁטָה הוֹרָאָתָם בְּכָל הָעוֹלָם, וְקִבְּלוּ דִּבְרֵיהֶם כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, כֹּה דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵהַגָּאוֹן שָׁב יַעֲקֹב, הַפְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְהַגַּאֲבַ"ד רַבִּי אַבְרָהָם אַבּוּשׁ. ע"כ. וכ"כ בְּשׁוּ"ת בֵּית אֶפְרַיִם, וּבְדִבְרֵי חַיִּים מִצַּאנְז וְעוֹד. וּבַסֵּפֶר שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ כָּתַב, כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי סְפָרַד קִבְּלוּ הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כָּךְ הַהֲלָכָה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָרַמָ"א וְאֶלֶף פּוֹסְקִים כְּמוֹתוֹ חוֹלְקִים עָלָיו, אָנוּ פּוֹסְקִים כְּמָרָן בֵּין לְהָקֵל וּבֵין לְהַחְמִיר. וְכֵן כָּתְבוּ בְּשׁוּ"ת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב, בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, מַהֲרִ"י אַלְגַּאזִי, רַבִּי אֱלִיהוּ יִשְׂרָאֵל, חַיִּים בְּיָד, רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס, עֵרֶךְ הַשֻּׁלְחָן, חִקְרֵי לֵב, מַהַרִי"ט אֶלְיָקִים, פֶּתַח הַדְּבִיר, כְּרַךְ שֶׁל רוֹמִי, רַבִּי שְׁלֹמֹה מֹשֶׁה סוּזִין, זִכְרוֹנוֹת אֱלִיהוּ מָנִּי, רַבִּי יַעֲקֹב שָׁאוּל אֶלְיָשָׁר וְעוֹד רַבִּים מֵהַפּוֹסְקִים, כֻּלָּם פֶּה אֶחָד, כִּי בְּנֵי סְפָרַד קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הוֹרָאוֹת מָרָן, וְאֵין לָזוּז מִפְּסָקָיו כְּלָל. וְהָרוֹצֶה לְהַחְמִיר, יַחְמִיר לְעַצְמוֹ, אֲבָל אֵין לְהוֹרוֹת כֵּן לַאֲחֵרִים. וְגַם בְּשׁוּ"ת רַב פְּעָלִים כָּתַב שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה אַחֲרוֹנִים חוֹלְקִים עַל מָרָן, אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים לָהֶם, כִּי אָנוּ מְחֻיָּבִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי הוֹרָאוֹת מָרָן מִכֹּחַ הַקַּבָּלָה. וּמָה שֶׁהָרַב זָצָ"ל חוֹלֵק בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כְּבַר בֵּאֲרוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהוּא מִפְּנֵי הַמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ בְּבַגְדָּאד, אוֹ מִכֵּיוָן שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ פִּסְקֵי מָרָן הֵם בְּגֶדֶר 'קַבָּלַת הוֹרָאוֹת מָרָן', אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּרָן הוּא 'מָרָא דְּאַתְרָא', אֵין לְהוֹרוֹת נֶגֶד דַּעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ זִיעָ"א. (ה"ע א יז. ילקו"י כיבוד אב ואם א שעח. ועיין עוד בהרחבה בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה")

 

אַשְׁכְּנַזִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לִסְפָרַדִּי

אִשָּׁה אַשְׁכְּנַזִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לִסְפָרַדִּי, רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְכֵן יְכוֹלָה לְהָקֵל בְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים שֶׁמְּקִלִּים בָּהֶם. וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּךְ עָדִיף שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים, מֵאֲשֶׁר תַּחְמִיר עַל עַצְמָהּ כְּמִנְהֲגֵי בֵּית אָבִיהָ, כִּי בָּזֶה שֶׁתִּתְנַהֵג בְּחֻמְרוֹת יֶתֶר עַל בַּעְלָהּ, גּוֹרֶמֶת לִמְנִיעַת הַשָּׁלוֹם בַּבַּיִת, שֶׁחָמוּר הוּא מְאֹד. וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות אישות פרק טו הלכה כ): "צִוּוּ חֲכָמִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל פִּיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׁר אוֹ מֶלֶךְ, מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וּמַרְחֶקֶת כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂנָא, וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים בְּזִוּוּגָן, וּבִדְרָכִים אֵלּוּ יִהְיֶה יִשּׁוּבָם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח". ע"כ. (פז)

 

הֲאִם מֻתָּר לְאַשְׁכְּנַזִּי לְבַשֵּׁל קִטְנִיּוֹת לִסְפָרַדִּי?

מֻתָּר לְאַשְׁכְּנַזִּי לְבַשֵּׁל לַחֲבֵרוֹ הַסְּפָרַדִּי אֹרֶז וּשְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח. וּכְמוֹ כֵן, רַשַּׁאי לְבַשֵּׁל אֹרֶז בְּיוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁחָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁהוּא אִסְרוּ חַג שֶׁל פֶּסַח, וְאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ וְלֹא כְּלוּם. (פו. רעק"א, חת"ס, שדי חמד, מנחת יצחק, הגרב"י זילבר, הגרי"ש אלישיב, מגילת ספר. חזו"ע שבת ג עמוד קי)

 

סְפָרַדִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לְאַשְׁכְּנַזִּי

אִשָּׁה סְפָרַדִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לְאַשְׁכְּנַזִּי, לֹא תְּבַשֵּׁל בְּבֵיתָם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אַךְ כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְבִקּוּר אֵצֶל הוֹרֶיהָ בֶּחָג, רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל שָׁם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת. (פח)

 

אוֹרֵחַ

אַשְׁכְּנַזִּי הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל סְפָרַדִּי, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל קִטְנִיּוֹת, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַּסִּירִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ. (פו)

 

בְּדִיקַת הָאֹרֶז

בִּהְיוֹת וְהַמְּצִיאוּת כַּיּוֹם שֶׁהָאֹרֶז נָקִי מִכָּל חֲשָׁשׁ חִטָּה, עַל כֵּן, דַּי לִבְדֹּק אֶת הָאֹרֶז פַּעַם אַחַת בִּתְשׂוּמֶת לֵב רַבָּה לְבַל תִּמָּצֵא בּוֹ חִטָּה. וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לִבְדֹּק לְיַד הַיְלָדִים כְּשֶׁהַלֶּחֶם בְּיָדָם, שֶׁמָּא יִפְּלוּ חָלִילָה פֵּרוּרִים. (כן הורה מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל רבנו יצחק יוסף שליט"א)

 

מֻתָּר לִבְדֹּק אֶת הָאֹרֶז בְּפֶסַח עַצְמוֹ.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן