סעודת הבראה
מה אסור לאכול
א. סעודה ראשונה שלאחר הקבורה, ביום הקבורה, אסור לאבלים לאכול משל עצמם לחם או עוגות, תבשיל או פירות, אלא שכניהם וידידיהם מביאים להם פת וביצים קשות או תבשיל עדשים. ובמקומות רבים נהגו שאנשי החברא קדישא מכינים הסעודה עבור האבלים.
אין מי שייתן סעודת הבראה
ב. אם אין מי שייתן לאבלים סעודת הבראה זו, מותר להם לאכול משל עצמם ואינם חייבים לצער עצמם ולצום.
אם בעל יכול להברות את אשתו
ג. הבעל אינו רשאי להברות את אשתו (לתת לה סעודת הבראה), לכן יעשו זאת השכנים וכד'.
מי שקבר מתו לפני צאת הכוכבים
ד. מכיוון שסעודת הבראה היא הסעודה הראשונה הניתנת לאבלים באותו יום של הקבורה, לכן לא יחולו דיני סעודת הבראה על מי שקבר מתו ביום לפני צאת הכוכבים, ורוצה לאכול רק בלילה לאחר צאת הכוכבים, שבזה מותר לאכול משלו, כי זהו יום חדש ולא יום הקבורה.
מה מותר משל עצמו
ה. שתיה קלה קפה או תה מותר משל עצמו, ואינו צריך שאחרים יביאו לו זאת.
מי מברה את מי
ו. לא יברו (יגישו סעודת הבראה) אנשים את הנשים, או להפך, אלא אנשים יביאו לאנשים ונשים לנשים, ואם האבלים הם גם אנשים וגם נשים, אין בזה הקפדה, ורק ישמרו על כללי הצניעות.
סדר סעודת הבראה
ז. סעודת ההבראה צריכה להיות לכתחילה בפת ולכן על האבלים שרוצים לאכול ליטול ידיהם ולסעוד בפת. ואם אין אפשרות, יעשו בעוגות, ואם אין אפשרות, יעשו בתבשיל בלבד. [הגרמ"א בצרור החיים: יש נוהגים לכתחילה בעוגות וביצים קשות בלבד]. (רבים מיוצאי מרוקו נהגו להגיש פת וביצה זיתים מהקופסא ולא מבושלים ואראק. הר"ד מויאל).
מה מביאים בסעודת הבראה
ח. נהגו להביא בסעודת ההבראה חוץ מפת, ביצים שלוקות קלופות, או תבשיל עדשים. בחול המועד מברים בעוגות וקפה ובפורים בבשר ויין.
האם מותר בשר בסעודה זו
ט. בסעודה זו ואילך מותר האבל מן הדין בבשר ויין, והרוצה להמנע מבשר ויין בימי האבל, לא יחמיר בזה בסעודות שבת.
יצטרף עם האבלים מי שאינו אבל
י. טוב שיסעד עם האבלים גם מי שאינו אבל, ויבצע הוא, ויתן פרוסת הפת בידי האבלים (לגברים) והוא גם יעשה זימון.
צירוף כל בני משפחות האבלים
יא. יש נוהגים לצרף לסעודה זו את כל בני משפחותיהם של האבלים ויטלו ידיהם, אך אינם חייבים להצטרף.
להדר אחר הזימון
יב. נכון להדר אחר הזימון בסעודת הבראה שאם יש שני אבלים ישתדלו שיאכל עמהם עוד אחד ויעשה זימון.
אם כל המסובים אבלים
יג. מותר לזמן גם אם כל המסובים אבלים, וגם לאבל עצמו מותר לעשות זימון, גם אם יש שם מי שאינו אבל.
אם האבל מצטרף לזימון
יד. האבלים מצטרפים לזימון של שלושה ושל עשרה.
שינוי נוסח ברכת המזון בכל השבעה
טו. לאבלים יש נוסח מיוחד של זימון וברכת המזון לכל ימי השבעה, השינוי הוא בברכה שלישית ורביעית (חוץ משבת שאם אוכלים עמהם אחרים שאינם אבלים, מברכים כרגיל). [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: גם אבל שאוכל יחידי יאמר נוסח ברכת המזון לאבלים].
צידוק הדין בברכה רביעית, הרחמן
טז. בברכה רביעית כשמוסיפים הנוסח המיוחד לאבלים, יכוין אז האבל להצדיק עליו את הדין ולקדש שם שמים, ואין אומרים "הרחמן".
גם הסועדים עם האבלים יברכו כמותם
יז. בכל זה הוא הדין גם לאלו שאינם אבלים, שסועדים יחד עם האבלים ביום חול, שאומרים נוסח ברכת המזון כמו שאומרים האבלים.
"נוסח הזימון בבית האבל"
יח. בזימון מוסיפים: נברך (בעשרה: אלהינו) מנחם אבלים שאכלנו משלו. ועונים: ברוך (בעשרה: אלהינו) מנחם אבלים שאכלנו משלו ובטובו חיִינו.
" נוסח ברכת המזון בבית האבל"
יט. בברכת המזון, ברכה ראשונה ושניה אומרים כרגיל, ובברכה שלישית מוסיפים לאחר "במהרה בימינו": נחם יי א-להינו את אבלי ציון, ואת אבלי ירושלים, ואת האבלים המתאבלים באבל הזה, נחמֵם מאבלָם, ושמחם מיגונם, כאמור כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנוכי אנחמכם, ובירושלים תנוחמו, ברוך אתה יי מנחם ציון בבניין ירושלים: בלחש: אמן [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: בחיינו תיבנה עיר ציון ותיכון העבודה בירושלים:].
ואומרים ברכה רביעית כך:
ברוך אתה יי, א-להינו מלך העולם, לעד הא-ל אבינו, מלכנו, אדירנו, גואלנו, קדושנו, קדוש יעקב, המלך החי, הטוב והמטיב, אל אמת, שופט בצדק, לוקח נפשות, שליט בעולמו לעשות כרצונו, ואנחנו עמו ועבדיו, ועל הכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות הוא יגדור את הפִרצה הזאת מעלינו ומעל כל עמו ישראל ברחמים: [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן].