הלכות אבלות – לפני הפטירה

צוואה

א.        יסדר החולה צוואה, בה יפורט מה הוא חייב לאחרים ומה אחרים חייבים לו וכד'. ויצווה בניו על דרך התורה, האמת והיושר, ועל מה שיעשו לעילוי נשמתו, ולא יכביד עליהם יותר מדי. ויחלק נכסיו בין יורשיו באופן שישאיר אחריו ברכה ושלום ולא מחלוקת (כדאי להתייעץ עם רב בנוגע לדיני ירושה).

מתי לא אומרים לחולה שיעשה צוואה

ב.         אין אומרים לאדם שיסדר צוואה אם עלול הדבר להזיק לחוליו.

צדקה

ג.         יפזר החולה צדקה ככל יכולתו, ויזכור מה שסופָּר בגמרא (כתובות סז:), שמר עוקבא שהיה כל ימיו עוסק בצדקות ועשה חסד לאלפים, אמר לפני מותו "איך ניקח לדרך רחוקה צידה קלה", ומיד חילק עוד חצי ממונו לצדקה… לא שצריך חצי ממונו דווקא, אבל צריך הרבה, כי זה ילווה אותו ויעמוד לזכותו, שנאמר "והלך לפניך צדקך".

להזמין את משפחת החולה

ד.         מותר להזמין את משפחת הגוסס שיבואו אליו בעודנו בחיים.

וידוי

ה.        הנוטה למות, אומרים לו להתוודות, ואומרים לו: הרבה התוודו ולא מתו, והרבה שלא התוודו ומתו, ובשכר שאתה מתוודה אתה חי, וכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא:

לא בפני נשים וקטנים

ו.         הבקשה מהנפטר להתוודות, אסור שתהיה בפני נשים וקטנים ועמי הארץ, כדי שלא יבכו וישברו לבו ויקרבו בכך מיתתו, לכן יוציאום מהחדר.

רק כשנוטה למות

ז.         אם אינו נוטה למות, אסור לומר לו שיאמר וידוי, שמא יישבר לבו ויינזק.

נוסח הוידוי

ח.        נוסח הוידוי: מודה אני לפניך יי א-להַי וא-להֵי אבותי שרפואתי ומיתתי בידך, יהי רצון מלפניך שתִרְפָּאֵני רפואה שלמה, ואם אמות, תהא מיתתי כפרה על כל החטאים והעוונות ופשעים, שחטאתי ופשעתי לפניך, ותן חלקי בגן עדן, וְזַכֵּני לַעולם הבא הצפוּן לצדיקים: ואם יכול, טוב שיוסיף את "וידוי רבינו ניסים" שאומרים ביום הכיפורים.

נוסח וידוי מקוצר

ט.        מי שאינו יכול לומר כל זה, יאמר נוסח מקוצר: מיתתי תהא כפרה על כל עוונותי: ואם אינו יכול להתוודות בפה, יתוודה בלב. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: אם החולה אינו יודע או אינו יכול להתוודות, העומדים לידו מתוודים במקומו].

לך אלי תשוקתי

י.         טוב שיאמר הגוסס, אם יכול, את הפיוט "לך אלי תשוקתי" שאומרים בליל יום הכיפורים ויתמלא באמונה ואהבה לבורא עולם, וישמח שהולך לעולם שכולו טוב.

שיר השירים, תהלים

יא.       (רבים מיוצאי מרוקו נוהגים שהעומדים בפני הגוסס לפני יציאת נשמתו אומרים שיר השירים ותהלים, בכדי שישמע וייפטר מתוך דברי תורה וקדושה ולא תעלה בלבו חלילה מחשבת כפירה ברגעיו האחרונים, שזהו פגם איום ונורא להפטר מן העולם במחשבה זו. הר"ד מויאל).

נגיעה בגוסס

יב.       אסור לגעת בגוסס או להעצים עיניו, עד חצי שעה שלאחר הפטירה, והנוגע בו הוא כשופך דמים.

הדלקת נר

יג.        [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: יש נוהגים להדליק נר לכבוד ר' מאיר בעל הנס בשעת הגסיסה בבית כנסת או במקום אחר, אך לא יעשו כן בפני החולה].

פתיחת חלונות

יד.       פותחים חלונות בחדר שבו נמצא הגוסס סמוך ליציאת הנשמה.

להוציא מאכלים מחדרו של הנפטר

טו.       לכתחילה אין להשאיר מאכלים בחדרו של הגוסס, ובדיעבד שלא הוציאום וכבר נפטר, מותרים באכילה.

למנוע הוצאת אברים

טז.      משגיחים שלא יוציא הגוסס שום אבר מן המיטה, ולכן יציבו כסאות וכד' ליד המיטה כדי למנוע זאת, אך לא יגעו בחולה כלל. ואם הוציא אבר, אין מחזירים אותו, כי אסור לגעת בגוסס כלל.

לא לעזוב הנפטר לבד

יז.        אסור להיפרד מן הגוסס ולצאת מחדרו בטרם נפטר, כדי שלא תצא נפשו והוא יחידי. ואדרבה, מצוה לעמוד ליד האדם בשעת יציאת נשמתו.

קרוב הנפטר הוא בעל חנות או עסק

יח.       אם יש לקרובו של הגוסס חנות לעצמו, או בשותפות, ורוצה שתמשיך החנות לעבוד בימי אבלו, יעשה שאלת רב עוד לפני הפטירה. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: ישאל רב אחרי הפטירה ולפני הקבורה, בשעת האנינות].