דיני קריעה על מת

מה מברכים ומתי קורעים

א.        היה רצוי לנהוג שמיד לאחר הפטירה כשמגיעים לברכת דיין האמת שלאחר צידוק הדין, יברכו הקרובים  בשם ומלכות: ברוך אתה יי א-להינו מלך העולם דיין האמת: ואחרי הברכה יעשו קריעה.

המנהג כיום

ב.         מחמת חוסר ישוב הדעת בשעת הפטירה, וגם שלא כולם יודעים הלכות קריעה, נוהגים לברך ולקרוע רק לאחר הקבורה, יש שעושים זאת בתוך בית העלמין, ויש שעושים זאת רק כשחוזרים האבלים לביתם לפני סעודת ההבראה. (רבים מיוצאי מרוקו נהגו שהקרובים מברכים וקורעים תמיד סמוך לפטירה או לשמועה שנפטר, ורק אם לא עשו זאת אז, עושים זאת לאחר הקבורה. הר"ד מויאל).

אפשרויות זמני הקריעה

ג.         אם לא קרעו לאחר הקבורה, יקרעו גם לאחר מכן, לפני סעודת ההבראה, ואם לא קרעו אז, יכולים לברך ולקרוע גם לאחר סעודת ההבראה בתוך יום הקבורה ולילה שאחריו, אבל לאחר מכן קורע ולא מברך. וזהו בתוך שבעה, אבל לאחר שבעה אינו קורע כלל על שאר קרובים, אולם על אב ואם קורע לעולם אפילו לאחר י"ב חודש. וכל שלא קרע כלל חייב מיתה בידי שמים.

מתי מברכים דיין האמת

ד.         ברכת "דיין האמת" צריכה להיות בשעת הקריעה, לפני הקריעה, ובדיעבד עד סוף יום הקבורה, ולאחר מכן לא.

מסרב לקרוע

ה.        אבל שמסרב לקרוע, בכל זאת אומרים לו לברך "דיין האמת".

מי מברך דיין האמת

ו.         כל אחד מהאבלים מברך בשם ומלכות "דיין האמת", ומי שאינו יודע, יברך היודע ויבקש משאינו יודע שיכוין לצאת. [הגרמ"א בצרור החיים: יברכו "דיין האמת" בקול ולא בלחש].

קריעה בעמידה

ז.         קורעים רק בעמידה, ואם קרע בישיבה חוזר לקרוע בעמידה בלא ברכה. ואף להישען על דבר כלשהו בשעת הקריעה אסור אבל זקן וחולה יכולים להישען. [הגרמ"א בצרור החיים: חולה או נכה שאינם יכולים לעמוד, יכולים לקרוע בישיבה].

מה קורעים

ח.        קורעים רק את החולצות, לא קורעים חליפות ולא סוודרים ולא טלית קטן ולא גופיה, על אביו ואמו קורע את כל החולצות שיש עליו [הגרמ"א בצרור החיים: על אב ואם קורע גם הגופייה, ואם יש לו כמה גופיות, קורע כולם עד שיגלה את לבו].

מי קורע

ט.        נהגו שאדם אחר קורע לאבל את בגדו, ואם ירצה האבל לקרוע בעצמו רשאי. [הגרמ"א בצרור החיים: נהגו שאדם אחר מתחיל בקריעה עם סכין והאבל ממשיך וקורע בידו].

היכן קורעים

י.         הקריעה בחולצה היא מלפנים למעלה, ליד הצוואר, לא מאחור ולא מהצד ולא מלמטה (מתחת לטבור), ולא בשרוולים.

כיצד קורעים על אב ואם

יא.       על אב ואם קורע בפני אנשים ולא בצנעא, וקורע בידו ולא בכלי, בצד שמאל, ולא די ב-8 ס"מ (טפח) אלא עד הלב. ואם קשה לו לקרוע בידו, יכול להתחיל בכלי וימשיך ביד. וכל חולצה שילבש בשבעה יצטרך לקרוע.

כיצד קורעים על שאר קרובים

יב.       על שאר הקרובים קורעים בצד ימין, ודי ב-8 ס"מ, ויכול לקרוע בכלי, ואפשר בצנעא, ואם מחליף בשבעה לבגד אחר, אין צריך לקורעו.

לאיזה כיוון קורעים

יג.        לכתחילה תהיה הקריעה לאורך הבגד מלמעלה למטה ולא לרוחב.

מה עושים עם הקריעה

יד.       גברים לא סוגרים את הקריעה, אלא משאירים אותה כמו שהיא עד סוף השבעה – באבלות על שאר קרובים, ובאבלות על אב ואם – עד סוף השלושים, שאז אם ירצה יסגור בתפירה מאולתרת. אך לא צריך ללובשה כך קרועה לאחר השבעה, אף לא באבלות על אב ואם.

כיצד קורעת אישה

טו.       אישה קורעת גם היא לאחר ברכת "דיין האמת", אך בצינעא בחדר ולא בפני אנשים, וסוגרת מיד את הקריעה בסיכות או תפירה מאולתרת. ונהגו שאישה אחרת קורעת בצינעא לנשים האבלות.

קריעה לילד

טז.      ילד מקרובי הנפטר, שהגיע לחינוך ולא למצוות, אף כי אינו נוהג אנינות ואבלות, עושים לו קריעה בבגדו, להרבות עגמת נפש. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: ומברך הילד "דיין האמת" בשם ומלכות].