אזהרת טומאת כהן

אסור להתקרב למת או לקבר

א.        אין לכהן להכנס לבית הקברות, או לשני מטר של נפטר, או לעמוד תחת דבר שמאהיל על קבר או נפטר. ואף לתלמידי חכמים גדולים אין לכהן להטמאות.

להיזהר מעצים שמעל המת

ב.         [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: כהן שהולך בהלוויה צריך לשים לב שלא לעבור תחת עצים גדולים שיתכן ויאהילו עליו ועל המת יחד].

קברות צדיקים

ג.         גם לקברות צדיקים אסור לכהן להכנס כגון מערת המכפלה קבר רחל וכד'. [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: נוהגים להתיר כניסת כהן בקבר רחל ובמערת המכפלה למעלה, אך לא בשאר קברות צדיקים].

מוזיאון עם חלקי גופות

ד.         [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: צריך כהן להזהר שלא להכנס למוזיאון שיש בו חלקי גופות של יהודים, ובשל נכרים צריך שאלת חכם].

כהן בעל מום

ה.        [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: גם כהן בעל מום אסור להטמאות למתים].

ביקור בבית חולים

ו.         [הגרמ"א בהגהות הקיצור שלחן ערוך: כהן שרוצה לבקר חולה בבית החולים, צריך לברר קודם שאין מת בבית החולים. ואם הוא זקוק לטיפול בבית החולים, יעשה שאלת חכם ועדיף לשאול את רב בית החולים].

מותר להיטמא לשבעת קרוביו

ז.         לשבעת קרוביו רשאי הכהן להטמאות ואף מצווה היא, ולכן רשאי לשאת את מיטת אחד מהם ולהשתתף בהלווייתו, אך לא להכנס לבית הקברות כיוון שנטמא בכך למתים אחרים. ומנהג ירושלים הוא שכהן שנפטר אחד משבעת קרוביו אף נכנס לבית הקברות בעת ההלוויה בלבד, אך לא בשבעה ושלושים וכו'.

שבעת הקרובים

ח.        [הגרמ"א בצרור החיים: שבעת הקרובים הם, אביו ואמו, בנו ובתו ואשתו, אחיו מאביו ואחותו (מאביו) הבתולה ולא הנשואה גם אם היא נשואה לכהן].

קרובים מחוסרי אבר

ט.        הכהן נטמא לשבעת קרוביו רק אם נפטרו שלמים ואין חסר בהם שום אבר, ואם חסר אין לכהן להיטמאות. אבל אישה שבניה כהנים, שעשתה ניתוח והוציאו את רחמה, יכולים בניה להיטמאות לה.

קרוב שהתאבד

י.         אין הכהן נטמא לאחד משבעת קרוביו אם התאבד.

מת גוי מטמא במגע ולא באוהל

יא.       מת גוי, מותר הכהן להיות עמו באוהל אחד, אך לא יגע בו.

כהן הנטמא למתים אין להעלותו לתורה

יב.       כהן הנטמא למתים אפילו לצורך פרנסתו, אין להעלותו לתורה לעליית כהן.

אשת כהן ובת כהן

יג.        אשת כהן ובת כהן מותרות להיכנס לבית הקברות ולאוהל המת אפילו אם הן מעוברות.