בני גד ובני ראובן עומדים בהבטחתם

ז. וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם: 'אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן', וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה (שֶׁבַּגִּלְגָּל) לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד עוֹלָם".

ח. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם.

12 אֲבָנִים נוֹסָפוֹת – חוּץ מִשְּׁנֵים עֲשַׂר הָאֲבָנִים שֶׁהוּצְאוּ הַחוּצָה, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּעַצְמוֹ שְׁנֵים עֲשַׂר אֲבָנִים נוֹסָפוֹת בְּתוֹךְ קַרְקָעִית הַיַּרְדֵּן לְיַד רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, שֶׁיִּהְיוּ שָׁם לְעוֹלָם.

ט. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים (אֲחֵרוֹת) הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה (לְעוֹלָם).

י. וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם (לְהַזְהִירָם שֶׁכְּנִיסָתָם לָאָרֶץ הִיא עַל מְנָת לְגָרֵשׁ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ), כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ.

יא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים (בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת שְׁתְּתוֹאָר בִּפְסוּקִים טו' – יח') לִפְנֵי הָעָם (לְעֵינֵי הָעָם).

בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן עָמְדוּ בְּהַבְטָחָתָם – וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ חֲמוּשִׁים בִּכְלֵי נֶשֶׁק הִצְטָרְפוּ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ.

בְּאוֹתוֹ יוֹם גָּדַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ מְאֹד בְּעֵינֵי הָעָם.

יב. וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה.

יג. כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא, עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ.

יד. בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ (הָיְתָה לָהֶם יִרְאָה מִמֶּנּוּ) כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו.

תֵּאוּר אֵיךְ אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן – לְאַחַר שֶׁכָּל הָעָם עָבְרוּ, וְהָאֲבָנִים הוּצְאוּ מִקַּרְקָעִית הַיַּרְדֵּן, ה' צִוָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לוֹמַר לַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן שֶׁיַּעֲלוּ לְאַחֲרֵיהֶם וְיַחְזְרוּ לַיַּבָּשָׁה שֶׁבִּקְצֵה הַיַּרְדֵּן.

יְהוֹשֻׁעַ פָקַד עֲלֵיהֶם: "עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן!". בְּרֶגַע שֶׁכַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הִתְנַתְּקוּ מִקַּרְקַע הַיַּרְדֵּן, חָזְרוּ הַמַּיִם לִזְרֹם בְּעָצְמָה אַדִּירָה. כָּעֵת, הָאָרוֹן וְהַכֹּהֲנִים הָיוּ בַּצַּד הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַיַּרְדֵּן, עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בַּצַּד הַמַּעֲרָבִי וְהַיַּרְדֵּן מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם.

לְפֶתַע, הִתְרוֹמֵם הָאָרוֹן, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַכֹּהֲנִים אִתּוֹ, וְרִחֵף בָּאֲוִיר מֵעַל הַיַּרְדֵּן עַד הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, הוּא הִמְשִׁיךְ לְרַחֵף מֵעַל מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל וְנָחַת בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה, וְכָל הָעָם רָאוּ זֹאת בְּעֵינֵיהֶם.