12 אנשים, 12 אבנים

טז. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה, קָמוּ נֵד אֶחָד (נֶעֶמְדוּ לַגֹבַהּ) הַרְחֵק מְאֹד (באדם) מֵאָדָם הָעִיר (מֵהָעִיר "אָדָם") אֲשֶׁר מִצַּד (שֶׁנִּמְצֵאת סָמוּךְ לָעִיר) צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים (הַמַּיִם שֶׁזָּרְמוּ) עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ (נִשְׁפְּכוּ לְיָם הַמֶּלַח), וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.

יז. וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, הָכֵן, וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה (בַּיַּבָּשָׁה), עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי (סִיְּמוּ כָּל הָעָם) לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.

הַצִּיוּוּי שֶׁנֶּאֱמַר לִיהוֹשֻׁעַ בְּנוֹגֵעַ לְאַבְנֵי הַיַּרְדֵּן – עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּקְרַע הַיַּרְדֵּן, צִיוָּה ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ לָקַחַת אִישׁ אֶחָד מִכָּל שֵׁבֶט, לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁכָּל אֶחָד יִיקַּח אֶבֶן מִקַּרְקָעִית הַיַּרְדֵּן לְיַד רַגְלֵי הַכֹּוהֲנִים. אֶת הָאֲבָנִים הַלָּלוּ יֵשׁ לָקַחַת לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׁהוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהוּא "הַגִּלְגָּל".

פרק ד

א. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי (סִיְּמוּ כָּל הָעָם) לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ (עוֹד קוֹדֵם לָכֵן) לֵאמֹר.

ב. "קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים (אֵלּוּ שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם), אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט.

ג. וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר: שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה, מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם (לְהָר עֵיבָל, שָׁם תִּבְנוּ מֵהֶם מִזְבֵּחַ, תַּקְרִיבוּ עָלָיו קָרְבָּנוֹת, תִּכְתְּבוּ עַל הָאֲבָנִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, אַחַר כָּךְ תְּפָרְקוּ אוֹתָם שׁוּב) וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה (בַּגִּלְגָּל).

בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה, חָזַר יְהוֹשֻׁעַ בִּפְנֵיהֶם עַל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם מֹשֶׁה, שֶׁכְּנִיסָתָם לָאָרֶץ הִיא עַל מְנָת לְגָרֵשׁ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִמֶּנָּה, וְהֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְקַיֵם זֹאת.

לְאַחַר שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ, קָרָא יְהוֹשֻׁעַ לִשְׁנֵים עָשָׂר הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵכִין קוֹדֵם, צִוָּה אוֹתָם לַחֲזֹר וּלְהִכָּנֵס שׁוּב לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, כָּל אֶחָד יָרִים עַל כְּתֵפוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה מִלְּיַד רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, יוֹצִאָהּ הַחוּצָה, וְיִקַּח אוֹתָהּ לַגִּלְגָּל. יְהוֹשֻׁעַ הִסְבִּיר, שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יִרְאוּ אֶת הָאֲבָנִים בַּגִּלְגָּל וַיִּשְׁאֲלוּ מַה זֶה? יְסַפְּרוּ לָהֶם אֶת נֵס קְרִיעַת הַיַּרְדֵּן.

ד. וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט.

ה. וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ (הִכָּנְסוּ שׁוּב וְ): "עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל.

ו. לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר (בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים) לֵאמֹר: 'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?'