ברית מילה במדבר

למה במשך 40 השנים במדבר לא ערכו ברית מילה לתינוקות שנולדו?

הָעַמִּים פּוֹחֲדִים מִיִּשְׂרָאֵל – כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְכָל הַמְּלָכִים הַמּוֹשְׁלִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת בְּמִישׁוֹר הַחוֹף, עַל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּקְרִיעַת הַיַּרְדֵּן, נִתְקְפוּ בְּפַחַד גָּדוֹל.

פרק ה'

א. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה (בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי) וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל (שֶׁגָּרוּ בְאֵזוֹר חוֹף) הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד (עברנו) עָבְרָם, וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

'בְּרִית מִילָה' כְּלָלִית בַּגִּלְגָּל – בְּפָרָשַׁת "בֹּא" מְסֻפָּר, שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הֵם עָשׂוּ בְּרִית מִילָה הֲמוֹנִית. בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר, נוֹלְדוּ לָהֶם יְלָדִים, אוּלָם לֹא עָשׂוּ לָהֶם בְּרִית מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. שֶׁכֵּן:

• א.    לֹא נָשְׁבָה לָהֶם רוּחַ צְפוֹנִית הַמְסֻגֶּלֶת לְרַפֵּא אֶת הַתִּינוֹק.
• ב.     כָּל רֶגַע הָיָה חֲשַׁשׁ שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לְהַמְשִׁיךְ וְלִנְסֹעַ, וְטִלְטוּל הַדֶּרֶךְ מְסַכֶּנֶת אֶת הַתִּינוֹק.

לָכֵן, כָּל אוֹתוֹ דּוֹר שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ לֹא הָיָה מָהוּל מִלְּבַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. לְפִי הַהֲלָכָה, אָדָם שֶׁאֵינוֹ מָהוּל – לֹא יָכוֹל לָמוּל אֲחֵרִים, לָכֵן ה' הִתְגַּלָּה לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ: "קַח אֲבָנִים קָשׁוֹת, תָכִין מֵהֶם סַכִּינִים חַדּוֹת, וְתָמוּל בְּעַצְמְךָ אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

יְהוֹשֻׁעַ הִסְבִּיר לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל עוֹד הֵם עֲרֵלִים אֵין לָהֶם זְכוּת לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי ה' אָמַר לְאַבְרָהָם: "אֶת בְּרִיתִי תִּשְׁמוֹר" וְרַק אָז: "וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֶת אֶרֶץ מְגוּרֶיךָ".

עַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַדְּבָרִים, יְהוֹשֻׁעַ הִשְחִיז סַכִּינִים מֵאֶבֶן, וּמָל בְּעַצְמוֹ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל. מִכָּל מֵאוֹת אַלְפֵי הָעָרְלוֹת נֶעֶשְׂתָה כְּמִין גִּבְעָה, וְהַמָּקוֹם נִקְרָא "גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת".

ה' הִתְגַּלָּה וְאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "עַכְשָׁו, הֵסַרְתִּי אֶת הַחֶרְפָּה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְחָרְפִים אֶתְכֶם שֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים כְּמוֹתָם, וּבְנוֹסָף לָזֶה, הַמִּצְרִים אָמְרוּ שֶׁהֵם רוֹאִים כּוֹכָב אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ 'רָעָה' שֶׁהוּא סִימָן שֶׁל דָּם וּלְדַעְתָּם הוּא מְרַמֵּז עַל נְפִילַת יִשְׂרָאֵל בְּיַד הָעַמִּים.

הָ'עֵרֶב רַב' הָיוּ מַזְכִּירִים זֹאת לְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד וּמְצַעֲרִים אוֹתָם. אוּלָם כָּעֵת, הִתְבָּרֵר שֶׁסִּימַן זֶה הָיָה רֶמֶז עַל "דָּם בְּרִית הַמִּילָה" וְלֹא חָלִילָה עַל נְפִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְגַם חֶרְפָּה זוֹ הֻסְרָה".

עַם יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְחִילוּ בַּכִּבּוּשׁ אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה כַּמָּה יָמִים, עַד שֶׁהִתְרַפְּאוּ מִבְּרִית הַמִּילָה.

'בְּרִית מִילָה' כְּלָלִית בַּגִּלְגָּל

ב. בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים (אֲבָנִים חַדּוֹת כְּסַכִּין), וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית" (פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בְּמִצְרַיִם לִפְנֵי יְצִיאָתָם).

ג. וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים, וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת (הַמָּקוֹם נִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם הַמְאֹרָע, שֶׁכָּל מֵאוֹת אַלְפֵי הָעָרְלוֹת נַעֲשׂוּ כְּמִין גִּבְעָה).

ד. וְזֶה הַדָּבָר (זוֹ הַסִּבָּה) אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ (שֶׁדַּוְקָא יְהוֹשֻׁעַ מָל אֶת הָעָם לְבַד בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד לֹא עָזַר לוֹ. כִּי) כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.