“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הקשר בין קורבן תודה לארבע הכוסות בליל הסדר. שיטת המהרש"א, שארבעת הכוסות בליל הסדר, מלבד שלושת המצות, מכוונים כנגד עניין של "ארבעה צריכים להודות"…
"מה היה חטאם של נדב ואביהו"? מגוון מפרשים העונים על השאלה הזו ומסקנה אחת ברורה: ההרגל מביא את האדם לטשטש את היראה שלו מדברים שבקדושה… "רעיון לדבר תורה לפרשת שמיני".
הלכות עבודת טבח יהודי במסעדה של גויים או עובדת משק בית בבתי גויים: האיסור המוחלט לבשל עבורם בשר בחלב ממש, לעומת גדרי הקולא הזמנית בשאר מאכלים אסורים לצורך פרנסה. כמו כן נידונה בהרחבה שאלת בישול בשר עבור גויים בסירים חלביים שלהם לאחר הדחה, גדרי כלי בן יומו ואינו בן יומו, וצירוף סברת "לינת לילה פוגמת". מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הנחיות מעשיות להתנהלות יומיומית במטבח: היתר הנחת מוצרי בשר וחלב ארוזים יחד בסל קניות או בשקית אחת, דין אחסון מאכלי בשר וחלב על אותו מדף במקרר תוך שמירה שלא ייגעו זה בזה וההקפדה הנדרשת בבית שבו יש ילדים קטנים, וכן דין שימוש חוזר בקופסת אוכל עבור כריך חלבי ובפעם אחרת עבור כריך בשרי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור הלכתי בשאלה האם חובה לייחד שתי מפות שולחן נפרדות לארוחה בשרית ולארוחה חלבית בזמננו שמניחים את המאכלים בצלחות ובקערות, תוך הקפדה על ניקוי השולחן משיירי מאכלים. בנוסף, מתבארת החובה לייחד לתינוקות סינר נפרד לבשרי וסינר נפרד לחלבי, לצד ההיתר לכבס את הסינרים יחד במים רותחים עם חומרי ניקוי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור דיני "היכר" המתיר לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול בשר וחלב על שולחן אחד אף בישיבה מקורבת: תנאי ההיכר (חפץ גבוה שאינו רגיל להיות על השולחן, כגון כיכר לחם שלם שלא אוכלים ממנו), דין קנקן שתייה שהונח לשם הפסק, ודין אכילה על מפות אישיות נפרדות (פלייסמנט) כאשר אין רגילות קבועה בכך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת הכלל ההלכתי שאין היכר מועיל לאדם אחד האוכל לבדו כשמונח בצד השולחן מאכל מהסוג השני, אלא אם כן הניח גם שומר שישגיח עליו ויזכיר לו כדעת הזבחי צדק. בנוסף מתבאר כי איסור שולחן אחד נאמר דווקא בבשר וחלב שכל אחד מהם היתר בפני עצמו, אבל מותר ליהודי לאכול מאכל היתר בשולחן אחד עם גוי האוכל מאכל איסור. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקור החובה להמתין שש שעות בין אכילת בשר בהמה, חיה או עוף לבין אכילת מאכלי חלב, מדברי מר עוקבא במסכת חולין ("לסעודה אחריתא אכילנא"). החלק סוקר את שיטת התוספות ורבנו תם מזה, ואת שיטת רוב הראשונים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י, הרשב"א ועוד) ופסק הטור ומרן השולחן ערוך מזה, ששיעור סעודה אחרת הוא שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין הלועס בשר בשיניו ולא בלע ממנו (כגון שלעס עבור תינוק): אף שאין לו משיכת טעם ושמנונית בפה כטעם רש"י, חייב להמתין שש שעות משום טעמו של הרמב"ם שמא נשאר בשר בין השיניים, ואין מועיל לו צחצוח או ניקור השיניים בתוך שש שעות. החלק מפרט את ביאור הטור, הבית יוסף, השולחן ערוך והפרי חדש בשילוב חומרות שני הטעמים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות המשתמשים בפלאטה או בגשר ליישור שיניים וכן מי שיש לו נקבים (חורים) בשיניים: לאחר שעברו שש שעות מאכילת הבשר אינם חייבים לחטט ולבדוק אם נותרו שיירי בשר, אך אם האדם מרגיש בפועל שיירי בשר בין שיניו – עליו להוציאם או לצחצח שיניים היטב, ולאחר שהוציאם רשאי לאכול חלב מיד ללא המתנה נוספת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתן מאכלי חלב לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר: במקום צורך (כגון לארוחת ערב) מותר לתת לקטנים חלב לאחר שעה אחת, ויש נוהגים להוסיף שעה בכל שנה מגיל שש ועד חינוכם המלא לשש שעות שנה לפני גיל מצוות. החלק מבאר את יסוד ההיתר מדין "ספק ספיקא" בצירוף שיטת הרשב"א והר"ן בדין ספיית איסור דרבנן לקטן לצורכו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני נימוקים הלכתיים נוספים להיתר מתן מאכלי חלב לקטן לאחר שעה מאכילת בשר במקום צורך: א. ראיית הבית יוסף (סימן רסט) מדין שתיית יין קידוש של בית הכנסת על ידי קטן, שכל דבר שיש מתירים בו לגדולים אינו נחשב איסור גמור לגבי קטנים. ב. הכלל ההלכתי שסתם צורכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהותר לו לאכול חלב לאחר שעה אחת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית חשובה בין מאכל חיוני לסעודה לבין ממתקים ושוקולד חלבי: אין לתת בידיים ממתקים חלביים לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר מאחר שאין בכך צורך חיוני לקטן, אולם מותר לתת ממתק או ביסקוויט חלבי לפעוט שאינו בר הבנה כלל (כבן שנתיים או שלוש). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין קטן בר הבנה (כבן חמש או שש) הלוקח שוקולד חלבי מעצמו בתוך שש שעות לאכילת בשר: מאחר שלא נותנים לו בידיים, ומאחר שאין זה איסור עצמי אלא איסור שהזמן גורמו ושיש ראשונים המתירים אותו אף לגדולים, פעמים שיש להעלים עין ולא לגעור בו מיד, אלא להסביר לו בנחת בפעם אחרת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל מאכל חלבי ולפתע נזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: חובה עליו להפסיק מיד את אכילתו ולעשות תשובה על שנכשל בהלכה. החלק מביא את דברי הכף החיים (בשם הדעת קדושים) ומבאר מדוע יש לדחותם על פי דברי מרן הבית יוסף שפסק כי המתנת שש שעות אחר אכילת בשר היא הלכה גמורה מן הדין כדעת הרמב"ם ולא רק מנהג או גדר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין האוכל תבשיל בשרי (כגון מרק ירקות שהתבשל עם בשר או עוף ואוכל את הירקות או המרק בלבד): המנהג הפשוט להמתין אחריו שש שעות. החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין ואת מחלוקת הרשב"ם ורבנו תם בפירוש "בין תבשיל לגבינה", וכן את דברי הסמ"ק, רבנו יונה ורבנו ירוחם בתליית דין מרק ורוטב בשרי בטעמי רש"י והרמב"ם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור דין תבשיל בשרי: דברי המרדכי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים שטוגנו בשומן משום גזירה, ועדות מרן הבית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. כמו כן מבואר מדוע מנהג זה מיוסד על דעת הרי"ף, הרשב"א והר"ן כפי שכתבו הפרי חדש והחכמת אדם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
עיון בדברי מרן החיד"א (בשיורי ברכה) שדחה את סברת הגנת ורדים כאילו מרן השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב בבית יוסף, והעלה להלכה שאפילו השותה מרק צלול בשרי נהגו להחמיר להמתין אחריו שש שעות. לצד זאת מובאים דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים והערת קהלת יעקב אלבעלי עליהם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שתי הלכות בדיני המתנה אחר מאכלים שהתבשלו או נאפו עם שומן ובשר: א. פת שנאפתה מבצק שנילוש עם שומן בשר (באופן המותר בהלכה) – אף שאין השומן ניכר ואין בה משיכת טעם כפי שכתב המהרי"ט, יש להמתין אחריה שש שעות מחמת המנהג. ב. ביצה שהתבשלה בחמין (טשולנט) בשרי של שבת – דינה כתבשיל בשרי ויש להמתין אחר אכילתה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביסוס ההלכה שמלח ותבלין אינם בטלים רק כשאסורים מחמת עצמם: דברי מרן הבית יוסף בשם הרשב"א וספר התרומה, ופסק השולחן ערוך והרמ"א (סימן צח וסימן קה) שמלח הבלוע מדם או מתבלין אינו אוסר יותר מן האוסרו ובטל בשישים, וממילא גם הרכיבים שבאבקת המרק הבלועים ממעט עוף כשר בטלים במים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מומחים (בספר השולחן כהלכתו) שבאבקת המרק אין טעם הבשר מורגש כלל אלא שהמונוסודיום משנה את טעמו, וצירוף הכלל ההלכתי הגדול "זה וזה גורם מותר" (מסכת עבודה זרה ושולחן ערוך סימן פז וסימן שיח). בנוסף נידונה שאלת שיעור שישים באבקת חלב או אבקת עוף מיובשת על פי הגרי"ש אלישיב ושו"ת ישכיל עבדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סיכום כל הנימוקים ההלכתיים להתיר שתיית אבקת מרק עוף בשרית במים ללא המתנת שש שעות, ובירור דין הטועם מאבקת המרק הבשרית עצמה ללא תערובת מים: מאחר שאין בה בשר בין השיניים ולא שמנונית בפה, ופנים חדשות באו לכאן שנעשתה אבקה שאינה ראויה לאכילה בפני עצמה, אין להחמיר להמתין אחריה שש שעות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר: מותר לאכול בשר מיד לאחר גבינה, ובלבד שיקנח פיו בלעיסת פת או מאכל (למעט קמח, תמרים וירק הנדבקים בחניכיים), ידיח פיו במים או במשקה, וירחץ או יבדוק את ידיו משיירי גבינה. החלק מביא את פסק מרן השולחן ערוך (סימן פט) וביאור הבית יוסף, הש"ך והגר"א שאין קפידא מה להקדים – הקינוח או ההדחה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת בשר לאחר גבינה קשה (כגון גבינה צהובה, מלוחה, צפתית או בולגרית): מעיקר הדין ולמנהג בני ספרד אין צריך להמתין שש שעות, ודי בקינוח הפה בפת או בפרי, שטיפת הפה במים ורחיצת ידיים (ואילו בבני אשכנז יש מחמירים להמתין). החלק מבאר את טעמי ההבדל בין בשר לגבינה על פי הרמב"ם, הרשב"א, המאירי, הט"ז ושו"ת דברי מלכיאל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור ההלכה כי מותר בסעודה אחת לאכול מאכלי חלב ולאחר הפסק כהלכה (קינוח והדחה) לאכול בשר: אף שבספר הזוהר הוזכרה חומרא בזה והובאה בבית יוסף ובלבוש, מכל מקום הלכה כפשט התלמוד וכפסק השולחן ערוך שהשמיט חומרא זו, על פי הכלל שהלכה כהתלמוד במקום שהזוהר חולק עליו (אליה רבה, רדב"ז ושו"ת יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני מאכלים שהוגשו לשולחן בארוחה בשרית או חלבית: א. פרוסות לחם שהונחו בארוחה בשרית אין לאוכלן בארוחה חלבית (אך כיכר לחם שלם מותר). ב. דין הדחה או גרירה בלחם ובמאכלים שנגעו בבשר או בגבינה (סימן צא וכף החיים). ג. סלטים שהוגשו בארוחה בשרית ולקחו מהם בכפית נקייה מותרים בארוחה חלבית, וחובת דרך ארץ להניח כפית הגשה מרכזית בכל סלט. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סקירת הפוסקים החוששים לסכנה באכילת דגים עם חלב או גבינה – רבנו בחיי בפירושו על התורה, מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אוצר החיים, שארית יהודה ושו"ת בית דוד – אל מול דברי ערוך השולחן, יד יהודה לנדא, הפחד יצחק והאהל יצחק, והכרעת הזבחי צדק, הרב פעלים ומרן זצוק"ל שבני ספרד נזהרים בזה לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
יישוב לשון מרן בשולחן ערוך (סימן פז וסימן צז) שדיבר מדיני בשר בחלב ולא מדיני סכנה, וביאור ההלכה שבין אכילת דגים לאכילת חלב די בקינוח הפה ובקינוח הידיים במפית ללא צורך ברחיצתן במים. בנוסף מובאת ההלכה כי המטגנים או האוכלים דגים עם חמאה יש להם על מה לסמוך (מהר"ם מקראקא, בית לחם יהודה, אדני פז ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק מרן בשו"ת יחוה דעת כי דגים שהתבשלו או נאפו עם חלב או גבינה (כגון פיצה עם גבינה צהובה וטונה או אנשובי) מותרים באכילה בדיעבד אף לבני ספרד. מתוך כך מתבארים דיני אורח ספרדי בבית אשכנזי, ספרדי המארח אשכנזים בביתו, ובעל ספרדי שנשא אשה אשכנזייה שהכינה פיצה עם אנשובי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביסוס ההלכה שמותר לקנות לכתחילה פיצה עם גבינה ואנשובי שכבר נאפתה בחנות: הבאת תשובת המהרי"ל לעניין פת שנאפתה עם צלי, והכרעת מרן הבית יוסף שחלק עליו ופסק כי מה שהותר בדיעבד הרי הוא היתר גמור ומותר לקנותו אף כשיש מאכל אחר, עם ראיות מהמשנה במסכת עבודה זרה, הרמב"ם ושו"ת הרשב"א לעניין קניית שמן ודבש מגויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת ההבדל ההלכתי בין קניית פיצה שכבר נאפתה לבין הזמנתה מראש: אין להזמין מראש אפיית פיצה עם דגים וגבינה מאחר שהזמנה נחשבת כ"לכתחילה", כמבואר בשולחן ערוך (סימן קכב) שאסור לומר לגוי לבשל עבור ישראל בכליו אף שאינם בני יומם, ודברי הרשב"א, הר"ן, הרמ"א בתורת חטאת, התשב"ץ, הרדב"ז, כף החיים והפרי מגדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מסכמות בדיני דגים בחלב: א. בעל תשובה אשכנזי שחזר בתשובה על ידי רב ספרדי ונוהג כספרדים רשאי להמשיך לאכול דגים בחלב. ב. בעלי תשובה ספרדים שהיו רגילים לאכול פיצה עם דגים שנים רבות ולא ניזוקו יש להקל להם להמשיך בכך. ג. פסק גדולי הדור (מרן זצוק"ל, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז והגר"מ מאזוז) שג'לטין דגים במעדני חלב ויוגורט מותר לכתחילה ללא חשש. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור הכלל ההלכתי היסודי "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא" (נ"ט בר נ"ט של היתר): מאכל פרווה (כגון אטריות, ביצה או מאפה) שהתבשל או נאפה בסיר, מחבת או תבנית בשריים נקיים – מותר לכתחילה לאוכלו עם גבינה, וכן להיפך מכלי חלבי לבשר (ולכן עוגות פרווה ב"חזקת חלבי" הן פרווה). החלק מביא את סוגיית הגמרא בחולין (מחלוקת רב ושמואל) והכרעת מרן בבדק הבית להתיר אף לכתחילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור דברי שו"ת פני אריה בדין "נ"ט בר נ"ט בלח" (תפוח אדמה שהתבשל במרק בשרי לאחר הוצאת הבשר): הפני אריה החמיר משום שברוטב יש תערובת של חלקיקי בשר, אולם מדברי הטור ומרן השולחן ערוך (סימן פט) שהתירו מן הדין אכילת גבינה אחר תבשיל של בשר מוכח שאין ברוטב ממשות בשר, ולכן יש מקום להקל באכילת חלב לאחר תפוח אדמה שהתבשל במרק לבדו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות אפיית לחם חלבי או בשרי (שולחן ערוך סימן צז): חכמים אסרו ללוש עיסת לחם עם חלב או עם שומן בשר שמא ישכח ויאכל את הלחם עם המין השני, ואם אפה – כל הפת אסורה אף לאוכלה לבדה. לצד זאת מבוארים שני ההיתרים מהגמרא בפסחים ("כעין תורא שרי"): א. אפיית כמות קטנה המספיקה לסעודה אחת בלבד. ב. עשיית שינוי והיכר ברור בצורת הלחם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שלוש הלכות מעשיות בהנהגת המטבח: א. משטח שיש – טוב לייחד משטח לבשר ומשטח לחלב, ובשיש אחד יקפיד לנקותו היטב בין בשר לחלב (הרמב"ן בבית יוסף). ב. סקוטש להדחת כלים – טוב לייחד סקוטש נפרד לבשר ולחלב, אך בסקוטש אחד מותר מעיקר הדין מחמת חומרי הניקוי והמים שאינם רותחים. ג. שמן רותח שנותר מטיגון בשר – מותר לשופכו לתוך גביע גבינה ריק כדי לזורקו לאשפה (יביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הסבר דין ליבון קל שקש נשרף עליו (שולחן ערוך סימן תקט וסימן תנא) הפועל בהסקת התנור מראש לפני האפייה לשריפת כל שאריות הזיעה, ופירוט שבעת הצירופים ההלכתיים להקל בתנור חשמלי (היעדר זיעה באוכלים, חום רתיחה המונע קבלה, שריפת זיעה, אי-ירידת הזיעה לתבשיל, טעם קלוש שאינו בשר בחלב, ביטול בשישים והסקה מקדימה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "ריחא" (ריח המתפשט בתנור ללא זיעה): סוגיית הגמרא בפסחים (מחלוקת רב ולוי בצלי כשר וטרף בתנור אחד) ועבודה זרה (אביי ורבא), מחלוקת הראשונים – הרי"ף, הרמב"ם ורש"י שפסקו שריחא בדיעבד מותר אך לכתחילה אסור, מול הר"ן, הרז"ה, הרמב"ן והרא"ה שהתירו ריחא אף לכתחילה. לכן לכתחילה אין לצלות יחד בשר וגבינה מגולים על קרקעית התנור, אך בדיעבד מותרים באכילה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר אפייה וצלייה בריחא: א. כשהמאכלים נתונים בתוך כלים (קדירות או תבניות נפרדות) – מותר לכתחילה לאפותם יחד בתנור אחד אפילו כשפי הקדירות מגולה (הרשב"א, הר"ן, אורחות חיים והבית יוסף). ב. כשאחד המאכלים מכוסה (בקערה, בנייר כסף או בבצק) – מותר לכתחילה לאפותם יחד אפילו בתנור קטן וסתום (המרדכי, הגהות מיימוניות, מהרא"י, אורחות חיים והכל בו). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פתיחת פרק הלכות תערובות: דין חתיכת בשר קרה שנפלה לחלב קר שמותרת באכילה לאחר שטיפה (למעט מאכל רך הסופג את החלב), והגדרת "קר" בהלכה ככל שאין היד סולדת בו. כמו כן מתבארת ההבחנה היסודית בין "כלי ראשון" המבשל ואוסר את כולו לבין "כלי שני" שאינו מבשל ובדיעבד די לו בהדחה בלבד (תוספות, בית יוסף ושולחן ערוך סימן קה וסימן תמז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין חתיכת בשר שנפלה לחלב רותח בכלי ראשון שהיד סולדת בו: החתיכה עצמה נאסרת באכילה ובהנאה, ואילו החלב מותר אם יש בו פי שישים כנגד החתיכה. החלק מבאר את מקור תקנת חכמים לשער בשישים בכל האיסורים אף שמדין תורה רוב האיסורים בטלים בפחות מכך (תוספות והר"ן בחולין), ואת הדין אם נרגש טעם האיסור אף ביותר משישים (הרא"ש והבית יוסף בסימן צח). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך בירור הלכת טעימת גוי: שיטת הרמב"ם וביאור מרן הבית יוסף שדי באחד משני תנאים – או גוי טבח אומן ("קפילא") או גוי מסיח לפי תומו (והטעם בפרי חדש משום שחושש לשקר), ופסק מרן בשולחן ערוך (סימן צח, סימן צב וסימן פז) לסמוך על טעימת גוי מסיח לפי תומו, לעומת דברי הרמ"א שאין נוהגים עכשיו לסמוך על גוי ומשערים הכול בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור מאמר חז"ל במסכת ברכות "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" על פי פירוש המהרש"א בחולין: ירא שמים שמחמיר על עצמו מספק זוכה ל"אשרי איש ירא את ה'" בעולם הבא, אבל תלמיד חכם המייגע את עצמו בספרי הפוסקים ובבית יוסף כדי לברר את ההלכה לאמיתה ולמצוא כוחא דהיתרא מבוסס – זוכה לשני עולמות: "אשריך בעולם הזה" שאוכל את המאכל, ו"טוב לך לעולם הבא" בעמל התורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המחשה מעשית למעלת הלומד הלכה ממקורותיה בבית יוסף (במקרה של תבשיל עוף שנשפך לתוכו מעט חלב בפחות משישים – שההולך בדרכו של מרן, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הפרי מגדים ורעק"א מוסיף מים וירקות ומתיר את התבשיל במקום לאבדו), ומאמר חז"ל "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה" מתוך שיעורו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות "מין במינו יבש ביבש" (שולחן ערוך סימן קט): חתיכת איסור שהתערבה בשתי חתיכות היתר דומות מאותו מין ואינה ניכרת – בטלה ברוב מן התורה ("אחרי רבים להטות") וכל החתיכות מותרות באכילה זו אחר זו (רק שלא יאכל את שלושתן בבת אחת). לצד זאת מובאים החריגים שבהם גזרו חכמים שאין ביטול (חתיכה הראויה להתכבד, בריה ודבר שבמניין) המחייבים שאלת חכם. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "איסור שטעמו פגום" (שולחן ערוך סימן קד): תבשיל שנפל לתוכו יתוש, זבוב, נמלה או כל שרץ מאוס שטעמו פגום – זורק את השרץ והתבשיל מותר באכילה ללא צורך בפי שישים (ודי ברוב היתר), והסיר אינו צריך הכשר כלל. החלק מבאר את מקור הדין מהפסוק "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה" (עבודה זרה סז) ואת דברי הרשב"א, רבנו פרץ, הר"ן והבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דין דברים מאוסים בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן קא): החילוק בין בריה שאינה מאוסה (כגיד הנשה וציפור אסורה) לבין שרץ מאוס כזבוב ויתוש, ביאור המשנה במסכת תרומות לעניין הטועם טעם פשפש בפיו (לפי הרשב"א ולפי הרמב"ם מדין בל תשקצו), ופסק מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן קד וסימן קז) להקל ולסנן במקום שאפשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת ההלכה במקרה של ספק באיזו כף בחש בתבשיל חלבי מדין ספק ספיקא, וכן פירוט דין כף שנפלה תחילה לסיר בשר ואחר כך לסיר חלב, שבה נדרש פי שישים כנגד כל גוף הכף מאחר שאין אנו יודעים כמה בלעה, על פי שיטת הראב"ד ומרן הבית יוסף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
היתר הדלקת אש על ידי עובד זר מנר נשמה שהדליק ישראל, ובירור דין מאכלים שונים: מדוע קליות, גרעינים, פיצוחים ופופקורן מותרים בבישול גויים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
סדר תפילות יום הכיפורים: עטיפת טלית מבעוד יום, אמירת פיוט 'לך אלי תשוקתי', תפילת 'כל נדרי' וברכת שהחיינו, אמירת ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם, תפילות שחרית ומוסף, כריעה והשתחוויה בעלינו לשבח ובסדר העבודה של הכהן הגדול בבית המקדש. מתוך חוברת ימים נוראים באגדה ובהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"דבר תורה ל- לג בעומר". מה מיוחד בל"ג בעומר? מהי המחלוקת בין הבית יוסף – הספרדים לרמ"א – האשכנזים במנהגי האבילות בל"ג בעומר? מדוע לדעת הבית יוסף האבילות מפסיקה ביום ל"ד בבוקר ואילו לפי הרמ"א כבר ביום ל"ג בעומר מפסיקים ממנהגי האבילות?
"דבר תורה ליום לג בעומר". על מה השמחה בל"ג בעומר? שאלתו הפרי חדש: ביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות והוא יום שמחה?! והלא לא נשאר תלמיד אחד? אז על מה יש לחגוג?! ומדוע נאמר שפסקו והרי כולם מתו?! תשובתו של הגאון מוילנא

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן