“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"דבר תורה לפרשת וארא" מדוע לא אמר משה לפרעה שההליכה היא לצמיתות, והרי למעשה משה ידע שזה לא לשלשה ימים בלבד?! תשובתו של הרמ"א (ר' משה איסרליש): שבכוונה תחילה נהג משה כך – שינה משה מן האמת, כדי שתהיה זו מידה כנגד מידה…
סיכום פסק ההלכה להקל במקום צורך לאחר חמש שעות וחצי על פי מרן השולחן ערוך ושו"ת יביע אומר, ופירוט שני דינים נוספים: א. אשכנזי שנהג להמתין שש שעות והזקין יכול לעשות התרת נדרים על מנהגו (בניגוד לספרדי המחויב בכך מן הדין). ב. חולה שאין בו סכנה, יולדת תוך שלושים יום ומניקה הזקוקה למאכלי חלב רשאים להקל לאחר שעה אחת וניקוי השיניים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שני נימוקים הלכתיים נוספים להיתר מתן מאכלי חלב לקטן לאחר שעה מאכילת בשר במקום צורך: א. ראיית הבית יוסף (סימן רסט) מדין שתיית יין קידוש של בית הכנסת על ידי קטן, שכל דבר שיש מתירים בו לגדולים אינו נחשב איסור גמור לגבי קטנים. ב. הכלל ההלכתי שסתם צורכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהותר לו לאכול חלב לאחר שעה אחת. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיון בפוסקים האחרונים בשאלה האם מותר לכתחילה לתת מעט חלב במים באופן שבטל בשישים על מנת לתיתם לאחר מכן בקדירה של בשר: הבאת דעות המתירים (המהרי"ט, כנסת הגדולה, חוות דעת והחיד"א) מול דעות האוסרים (נחלת צבי, צמח צדק, כף החיים וישכיל עבדי), ומסקנת מרן בשו"ת יביע אומר להחמיר כשמכוון לכך אך להתיר אם עירב למטרה אחרת ונשאר לו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
פסק שו"ת היכל הוראה לגאון הרב משה ברנדסדורפר ואביו הגר"מ זצ"ל להתיר תבשיל שנתנו בו בטעות אבקת מרק "חמץ" בערב פסח שנתבטלה בשישים קודם הפסח, וראיה נוספת מדברי הט"ז (בשם האיסור והיתר הארוך) והרמ"א שגדר "תבלין" שאינו בטל נאמר רק בדבר חריף כמלח ותבלין שמורגש מאוד, ולא בשומן או בעוף שבטלים בשישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
ביאור חילוקו של הט"ז ויישובו של הפרי מגדים (משבצות זהב): שומן כשר שנפל לחלב בטל בשישים מאחר שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, והתורה אסרה בשר בחלב רק דרך בישול כשיש טעם גמור ולא כשיש שישים והטעם קלוש. קל וחומר באבקת מרק עוף המעורבת במים שיש בהם הרבה יותר משישים נגד העוף. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מומחים (בספר השולחן כהלכתו) שבאבקת המרק אין טעם הבשר מורגש כלל אלא שהמונוסודיום משנה את טעמו, וצירוף הכלל ההלכתי הגדול "זה וזה גורם מותר" (מסכת עבודה זרה ושולחן ערוך סימן פז וסימן שיח). בנוסף נידונה שאלת שיעור שישים באבקת חלב או אבקת עוף מיובשת על פי הגרי"ש אלישיב ושו"ת ישכיל עבדי. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מראית העין במאכלים פרווה: מותר לבשל בשר בהמה או עוף עם חלב פרווה (כגון חלב שקדים, חלב סויה או חלב קוקוס), וטוב להניח את בקבוק החלב ליד מקום הבישול להיכר. החלק מבאר בהרחבה את שיטת הכרתי ופלתי, הרא"ש, שו"ת יגל יעקב ושו"ת חשב האפוד שכל דבר המצוי והמפורסם כפרווה (כגון חלב צמחי או מרגרינה) אין בו איסור מראית העין. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך הלכות מראית העין במוצרי פרווה בזמננו: מותר לשתות חלב פרווה או חלב סויה מיד לאחר ארוחה בשרית ללא חשש מראית העין (כמבואר בדברי הרמ"א, ערוגות הבושם ומרן החיד"א במחזיק ברכה). כמו כן מותר לאכול שניצל סויה או נקניק צמחי פרווה עם חלב, וכן לאכול גלידה פרווה בארוחה בשרית מאחר שהם מצויים ומוכרים לכול. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין תערובת דגים ובשר (נפילת רוטב דגים או חתיכת דג לסיר בשר או להיפך): הדג או הרוטב בטלים בשישים, ואם אין שישים בתבשיל מותר אף להוסיף לתבשיל כדי להשלים לשישים ולבטל את חשש הסכנה (שו"ת יביע אומר, מגן אברהם וחתם סופר). כמו כן מובאת תשובה למעשה להתיר סירי דגים שנשפכה לתוכם בטעות אבקת מרק עוף בשרית. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת ההבדל ההלכתי בין קניית פיצה שכבר נאפתה לבין הזמנתה מראש: אין להזמין מראש אפיית פיצה עם דגים וגבינה מאחר שהזמנה נחשבת כ"לכתחילה", כמבואר בשולחן ערוך (סימן קכב) שאסור לומר לגוי לבשל עבור ישראל בכליו אף שאינם בני יומם, ודברי הרשב"א, הר"ן, הרמ"א בתורת חטאת, התשב"ץ, הרדב"ז, כף החיים והפרי מגדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
תשובת מרן זצוק"ל על דברי הגר"ש משאש והוכחה שקיבלנו הוראות מרן גם במה שכתב ב"בדק הבית" להתיר נ"ט בר נ"ט לכתחילה. לצד זאת מבואר מנהג בני אשכנז להחמיר לכתחילה בכלי בן יומו ולהקל בכלי שאינו בן יומו, היתר חימום פיתות במיקרוגל בשרי או אפיית בורקס פרווה בתנור לאכילה עם חלב, ודין מאכלים פרווה שהונחו על מכסה סיר בשרי סגור (בישול בחום הסיר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דברי הב"ח והרמ"א על מנהג אפיית חלות שבת וחג השבועות בשינוי צורה, וביאור ההלכה לגבי "עיסה מתוקה": מותר לערב חלב בעיסה שנילושה בסוכר או בדבש עד שנעשית מתוקה ממש כעוגה (כמבואר בשו"ת מהרי"ט, זבחי צדק וכף החיים), מאחר שאין דרך לאכול עוגה מתוקה עם בשר, וכמנהג הראשונים בארחות חיים בלישת חלות בדבש וחלב לילדים הנכנסים לתלמוד תורה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה לייחד שתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות לבשר ולחלב להצלה ממכשול (שו"ת יביע אומר), לעומת כלי זכוכית (צלחות וכוסות) שאינם בולעים ואינם פולטים כלל ודי בהדחתם היטב במים כדי להשתמש בהם לחלב חם ואחר כך לבשר רותח לדעת רוב הראשונים, מרן השולחן ערוך, ואף לבני אשכנז כדברי כנסת הגדולה, מנחת יעקב ותשובות והנהגות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
שורש דין זיעה (אדים) בהלכה: אדים העולים מן התבשיל דינם כממשו של התבשיל (שולחן ערוך סימן צב וסימן תנא). החלק מבאר את ראיית האבן יקרה מדין צליית שני פסחים בתנור (פסחים עו) ואת דחייתה על פי הרמב"ם והפוסקים שרק זיעת משקים אוסרת ולא זיעת אוכלים יבשים, וכי בחלל התנור ההבל מתפזר ויוצא מיד עם פתיחת הדלת וחום הדפנות שורף את הזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
לשון מרן השולחן ערוך (סימן צז סעיף ג וסימן קח סעיפים א-ב) והכרעת הרמ"א: בתנור גדול שפיו פתוח מותר לצלותם יחד, ובתנור קטן אם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק (כמו בורקס) מותר לצלותם יחד לכתחילה (איסור והיתר הארוך, כנסת הגדולה, אליה זוטא, ערוך השולחן, הרדב"ז והחיד"א). ומכאן שבתנור חשמלי, כיסוי אחד המאכלים מועיל לחלוטין מכל ריחא וזיעה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
כללי "אין מבטלים איסור לכתחילה" (הרמב"ם ושולחן ערוך סימן צט): באיסור תורה (כגון בשר בהמה שנפל לחלב בפחות משישים) אסור להוסיף היתר כדי לבטלו, ואילו באיסור דרבנן (כגון עוף שנפל לחלב מעצמו) לבני ספרד מותר להוסיף חלב או מים עד שיהיה שישים. גם לבני אשכנז המחמירים בדרבנן כדעת הרמ"א, במקום הפסד מרובה או לכבוד שבת, יום טוב ואורחים מותר להוסיף ולבטל (רעק"א ויביע אומר). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
המשך ביאור דין דברים מאוסים בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן קא): החילוק בין בריה שאינה מאוסה (כגיד הנשה וציפור אסורה) לבין שרץ מאוס כזבוב ויתוש, ביאור המשנה במסכת תרומות לעניין הטועם טעם פשפש בפיו (לפי הרשב"א ולפי הרמב"ם מדין בל תשקצו), ופסק מרן השולחן ערוך והרמ"א (סימן קד וסימן קז) להקל ולסנן במקום שאפשר. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מעשיות בהכשרה: הכשר תבנית אפייה מבשרי לחלבי, הדרישה לביצוע ההגעלה על ידי בקי בהלכה, חובת ניקוי הכלי וקרצופו קודם ההגעלה, וזמן ההגעלה – שהיית 24 שעות (שאינו בן יומו) בכלי איסור לעומת כלי היתר ומנהג אשכנז. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
מקבץ הלכות בניית הסוכה לחג הסוכות. קובץ הלכות לבניית הסוכה המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה. בניית הסוכה על ידי תלמיד חכם, עדיפות בו יותר מבשלוחו, דין בניית הסוכה ע"י גוי, אישה וקטן, דין סוכה ישנה, דין בניית הסוכה בחול המועד ובערב שבת, מיקום הסוכה, בניית הסוכה בבית הכנסת וברחוב, דיני סוכה גזולה, תקנת השבים, החובה של בניית סוכה בכל בית למרות המאמץ הכרוך בזה…
מקבץ הלכות ודיני נוי הסוכה. קובץ הלכות סוכה וקישוטיה לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: "האם צריך לקשט את הסוכה"?, "האם אפשר להשתמש בפרוכת לקישוט הסוכה"?, דין קישוט הסכך ותליית סדין לנוי, "מהו גובה הקישוטים בסוכה"?, הנאה מהקישוטים, הסכך והדפנות של הסוכה, "האם מותר להוציא קישוטים מהסוכה אם יורד גשם?" "האם מותר לקשט באתרוג שביעית?". מי צריך לקשט הבעל או האישה?
מקבץ הלכות ודיני השינה בסוכה בחג הסוכות. קובץ הלכות לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: חיוב השינה בסוכה, שנת עראי והנרדם חוץ לסוכה, דין סוכה קטנה והמתהפך בשנתו בסוכה, דין המצטער בסוכה, מה הדין אם האישה קשה לה כשבעלה ישן בסוכה ולא ישן בבית?…
מקבץ הלכות יום טוב לחג הסוכות. קובץ הלכות יום טוב לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: דין הטועה בתפילת יום טוב, מלאכות האסורות והמותרות ביום טוב,
מקבץ הלכות ליום האחרון של חג הסוכות – הושענא רבה. קובץ הלכות להושענא רבה המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: מעלת היום של הושענא רבה, התיקון במהלך הלילה, האכילה בסוכה ביום הושענא רבה, דיני ברכות השחר לנשארים ערים כל הלילה, דיני מצוות חיבוט הערבה, נשמת כל חי בסיום התפילה, הפרידה מן הסוכה…
מקבץ הלכות ודיני מוצאי שמחת תורה. קובץ הלכות ודיני מוצאי שמחת תורה המובאים ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: מנהג "הקפות שניות", דין תושב חו"ל שנמצא בישראל בזמן שמחת תורה, ביעור האתרוג של שמיטה, סגולות מיוחדות עם ארבעת המינים לאחר החג…
"הלכות תלמוד תורה בחג השבועות". הלכות לחג השבועות מתוך חוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן