“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

"דבר תורה לשבת החודש". "מַצָּה, זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה"? שאלה ותשובה של האברבנל המבארים שהמצה שאנו אוכלים היא לזכר החיפזון שיצאנו ממצרים ולא הספיק בצקנו להחמיץ… בכמה זמן הייתה גאולת מצרים? תוך כמה זמן היו כל בני ישראל מחוץ למצרים? בדרך החוצה?
על מה צריך האדם להתפלל? האם יש עניין להתפלל גם על דברים פשוטים ויומיומיים? הלוא עינינו הרואות כי הקב"ה מספק לבני אדם דברים רבים גם ללא תפילה? משל ונמשל המבארים שאינו דומה הישג שהשיג האדם מתוך תפילה, להישג שהשיג בלא תפילה… סדר יום בהלכה ובאגדה
כיצד משפיעה כשרות המזון על הבנת התורה ועל השמירה של "צלם אלוקים"? סיפורים מרתקים הממחישים כיצד אכילת איסור עלולה לחסום את ההבנה השכלית. מתוך חוברת 'כשרות המטבח באגדה' של הרב דוד שלמה נקי שליט"א.
המשך בירור שיעור ההקלה של "כמו שש שעות" בדברי הרמב"ם: השוואה לדברי הרמב"ם בהלכות תרומות לעניין צאת הכוכבים ("כמו שליש שעה" שהוא 18 דקות מתוך 20, דהיינו הפחתת עשירית מן הזמן), וכן לגדר "סמוך" בשולחן ערוך ששיעורו חצי שעה, ומכאן היסוד להקל בחמש שעות וחצי במקום צורך. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הלכות מתן מאכלי חלב לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר: במקום צורך (כגון לארוחת ערב) מותר לתת לקטנים חלב לאחר שעה אחת, ויש נוהגים להוסיף שעה בכל שנה מגיל שש ועד חינוכם המלא לשש שעות שנה לפני גיל מצוות. החלק מבאר את יסוד ההיתר מדין "ספק ספיקא" בצירוף שיטת הרשב"א והר"ן בדין ספיית איסור דרבנן לקטן לצורכו. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבחנה הלכתית חשובה בין מאכל חיוני לסעודה לבין ממתקים ושוקולד חלבי: אין לתת בידיים ממתקים חלביים לקטנים בתוך שש שעות לאכילת בשר מאחר שאין בכך צורך חיוני לקטן, אולם מותר לתת ממתק או ביסקוויט חלבי לפעוט שאינו בר הבנה כלל (כבן שנתיים או שלוש). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
השגת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בספר הליכות עולם על הכף החיים, שביאר כי בני ספרד שקיבלו הוראות הרמב"ם ומרן מחויבים בהמתנת שש שעות מן הדין ולכן הנזכר בתוך שש שעות חייב להפסיק מיד, וכן עיון בדבריו לעניין חיוב כפרה בשוגג אל מול תשובתו ביביע אומר לגבי תפילין פסולות וברכה לבטלה בשגגה. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אכילת דגים עם חלב או גבינה: לבני ספרד נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים עם חלב או גבינה מחשש סכנה כדברי מרן הבית יוסף (סימן פז), ואילו לבני אשכנז רבו המקילים בזה. החלק סוקר את מחלוקת האחרונים האם דברי הבית יוסף הם טעות סופר (דרכי משה, ט"ז, ש"ך, מג"א והחיד"א) או כוונה מכוּונת (כנסת הגדולה ופרי מגדים). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הבהרת ההבדל ההלכתי בין קניית פיצה שכבר נאפתה לבין הזמנתה מראש: אין להזמין מראש אפיית פיצה עם דגים וגבינה מאחר שהזמנה נחשבת כ"לכתחילה", כמבואר בשולחן ערוך (סימן קכב) שאסור לומר לגוי לבשל עבור ישראל בכליו אף שאינם בני יומם, ודברי הרשב"א, הר"ן, הרמ"א בתורת חטאת, התשב"ץ, הרדב"ז, כף החיים והפרי מגדים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
החובה לייחד שתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות לבשר ולחלב להצלה ממכשול (שו"ת יביע אומר), לעומת כלי זכוכית (צלחות וכוסות) שאינם בולעים ואינם פולטים כלל ודי בהדחתם היטב במים כדי להשתמש בהם לחלב חם ואחר כך לבשר רותח לדעת רוב הראשונים, מרן השולחן ערוך, ואף לבני אשכנז כדברי כנסת הגדולה, מנחת יעקב ותשובות והנהגות. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
בירור מעמיק בהפעלת מדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב: תיאור מפורט של שלבי פעולת המדיח (שטיפה קרה ראשונית לסילוק לכלוך ממשי, עירוב סבון וחומרי הברקה, חימום ל-55–70 מעלות והרחקת שאריות במסננת), ופסק מרן בשו"ת יביע אומר (חלק י) ושו"ת יחוה דעת שמותר לכתחילה להדיח כלי בשר וחלב יחד במדיח מאחר שהמים נפגמים בחומרי הניקוי עוד טרם חומם (נותן טעם לפגם לכתחילה). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין אשכנזי שנשפך לו חלב לתבשיל עוף בפחות משישים: רשאי לתיתו במתנה לחברו הספרדי שיוסיף עליו עד שישים, ולאחר שהספרדי ביטלו בשישים מותר גם לאשכנזי לאכול ממנו. בנוסף מתבארת הלכת "טעימת גוי" בתערובת שאין בה שישים אך מסתבר שאין טעם האיסור ניכר בה (על ידי גוי "מסיח לפי תומו" או גוי "קפילא" טבח אומן, כדברי הרשב"א, התוספות והר"ן בחולין צז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
הכרעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח יורה דעה סימן י): כאשר יש קרוב לשישים כנגד האיסור וקרוב לוודאי שאין טעם איסור בתבשיל, סומכים על טעימת גוי מסיח לפי תומו במקום הפסד מרובה או כשיש סניף נוסף להקל (כי התורה חסה על ממונם של ישראל), וטוב להוסיף לאחר מכן על התבשיל עד שיהיה בו שישים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דין "פליטה מועטה" (חתיכת בשר שלא נמלחה ונתבשלה בתבשיל, או כף שבלעה איסור ונפלה לתבשיל היתר שאין בו שישים כנגד כל החתיכה או הכף): אף שלהלכה משערים שישים כנגד כל החתיכה והכף, מאחר שלדעת הראב"ד (בשו"ת תמים דעים), רבי יוסף בן פלאת, האשכול, העיטור, הראבי"ה ואורחות חיים משערים רק כנגד הפליטה המועטה – יש לצרף סברא זו כסניף ולסמוך על טעימת גוי שאין טעם איסור בתבשיל (וכן בשו"ת הרדב"ז). מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
דיני דבש דבורים ודבש מלכות מדוע מותרים באכילה אף שהיוצא מן הטמא טמא, דיני הנקת תינוק עד גיל ארבע וחמש שנים, איסור לגדול לינק ישירות משד אשה אלא אם נחלב לכלי, וההקפדה היתרה שעל המינקת להיזהר ממאכלות אסורות המטמטמים את לב הילד. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
משל הדגל הנפלא להבנת חומרת השבת המעידה על שייכות לעם ישראל, ובירור דעת הרמב"ן והר"ן שהחמירו במחלל שבת ביין בלבד אך לא בשאר מאכלים. מתוך חוברת כשרות המטבח בהלכה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.
"משל ונמשל לימי בין המצרים". ביאור הסתירה אם הגמרא אומרת, שבית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אז איך יכול להיות שהגמרא כאן אומרת, שהבית הראשון חרב מכיון שלא ברכו בתורה תחילה? בדרך של "משל ונמשל לבין המצרים". מתוך "שיחה של הרב ברוך רוזנבלום לימי בין המצרים"…

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן