התפילין שבראש
מסופר על הגאון מוילנא:
שבעת שישב עם תלמידיו עטורים בתפילין. ובאו חיילים לגייסם. הרים הגאון את ראשו וראו את התפילין ומיד ברחו.
שאלו תלמידיו: "מדוע הם ברחו"?
השיב להם הגאון: "כתוב במפורש: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (– תפילין) ויראו ממך" – אמרו חז"ל, שאלו הם תפילין של ראש"
שאלוהו תלמידיו: " ולמה מהתפילין שלנו לא ברחו?"
השיב: "מי שיש לו תפילין בראשו – כלומר, בתוך הראש ואינו מסיח דעת מהם, ולא מי שיש לו על הראש…
אין חיה נושכת אדם, אלא אם כן נדמה לה הוא כבהמה, שנאמר: "נמשל – (אם משלה חיה באדם) כבהמות נדמו…"
ילד חי אינו צריך שמירה מעכברים אבל עוג מלך הבשן מת היה צריך שמירה… מנין העכבר יודע? כיון שאדם חי יש לו צלם אלוקים, ה' ברא את האדם בצלמו וכדמות תבניתו.
ר' אלישע בעל הכנפיים, למרות גזירתו של המלך, הלך עם התפילין ברחוב, וכשתפסו אותו, פתח ידיו וראו כנפי יונה…
מדוע דווקא כנפי יונה?
כי עם ישראל נמשל ליונה. "כנפי יונה נחפה בכסף" והתפילין שומרות על עם ישראל.