התפילין כסמל

מדוע נבחרו ה"תפילין" להיות הסמל של בר המצווה, הרי הוא מתחייב בכל המצוות?

נביא לכך 4 תירוצים:

א. על התפילין כתוב "וקשרתם אותם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" – למה זה מועיל? "למען תהיה תורת ה' בפיך" , לכן, דווקא התפילין הם הסמל. להורות לבר המצווה מהי התכלית שלו.

ב. איך יתכן שנבלה- אסורה באכילה, ואילו העור שלה כשר לכתיבת תפילין, ובפרט שמעבדים אותו עם צואת כלבים? (זה דרך אגב, השכר שקיבלו הכלבים, שלא חרצו לשונם. האחד שיש להשליך לכלב את הטריפה, והשני שבצואתם יעבדו את עורות לכתיבת סת"ם).

אלא, שלא יחשוב נער הבר מצווה: מה לי ולשמירת מצוות, אין בי כלום?!. כאן באים התפילין, כדי ללמדו שעור של בהמה נבלה שעובד בצואת כלב = תחתית המדרגה, אותה אפשר להעלות לרמה של תפילין, שאם נופלים המה, יש לצום עליהם יום שלם. ובנוסף, ללמד את הנער, שנאמנותו של כלב, יש בה משהו. מספיק שהוא נאמן לקב"ה, זה יכול להביאו למדרגה גבוהה מאד.

ג. תפילין מניחים על היד – מעשה, ואח"כ על הראש. להורות על הנעשה ונשמע. ודווקא על יד שמאל = על היד הכהה, שאפילו שקשה לי ואני לא מבין, אני עושה בכל זאת. וזהו המסר לבר המצווה ביומו הגדול, כשנכנס לעול המצוות. גם אם אני לא מבין, וגם אם קשה לי, אני עושה כמצווה בגזירתו של מלך.

ד. קושרים את התפילין של יד- כנגד הלב = הרגש. ואת התפילין של ראש כנגד המוח = השכל. להראות שקושרים ורותמים את הרגשות והמחשבות להקב"ה גם כשהלב אומר לא לעשות (כמו ברית – מילה – זה כואב) או השכל לא מבין (כמו פרה אדומה) אני עושה!!!

מסקנה:

התפילין מלמדות אותנו להיות קשור עם או בלי הבנה לקב"ה. להכיר לו טובה, לא להיות כפוי טובה. ולדעת מה התכלית "למען תהיה תורת ה' בפיך".