לברוח מהכבוד

יש אימרה של חז"ל:

"כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו, וכל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו…"

מסופר על החפץ חיים,

שהגיע בלווית תלמידו לעיירה קטנה, בה התגורר אחד מתלמידיו.

כששמע התלמיד על ביקורו של רבו הנערץ, רץ מיד לקבלו, כבדו והפליג עליו בשבחים ובתארים, וביקש שיבוא הרב להתארח בביתו.

החפץ חיים, שכידוע, התרחק וברח מן הכבוד, דחהו מעליו והתחמק מלמלא משאלתו.

מדוע לא רוצה רבנו לתת לתלמידו הזדמנות לזכות במצווה כה גדולה של שימוש תלמידי חכמים? שאל אותו מלווהו.

ענה החפץ חיים בשאלה: "האם נכנסת פעם בילדותך אל המבשלת בערב שבת, וביקשת ממנה קצת חמין"?

"ודאי"! ענה התלמיד.

"ומה אמרה לך המבשלת"? שאלו החפץ חיים.

"כי חמין הוכן לשבת קודש בלבד, ומי שיאכל בערב שבת, לא יאכל בשבת.."

"כך הוא בדיוק עניין הכבוד"

הסביר החפץ חיים, הקב"ה הכין לנו בטובו שכר זה לעולם הבא, שנאמר: "כבוד חכמים ינחלו", ומי שאוכל מן המוכן לו כאן, נוגס הוא בחלקו המיועד לו לעולם הבא…