השקפה ביהדות – הזריזות
ישנה מימרא מפורסמת:
בזמן מתן תורה הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם: "אם מקבלים אתם את התורה מוטב. ואם לאו שם תהא קבורתכם"…
שואל הרב חיים שמואלביץ:
למה אמר הקב"ה "שם תהא קבורתכם"?! היה לו לומר: "כאן תהא קבורתכם"?
אלא תירץ הרב:
"שם" זה הקבר של הבן אדם…
משל למה הדבר דומה:
אדם שלא הולך לו בכתה א' אומר לא נורא אני בכיתה ג' ילמד. הוא לא לומד וסומך על כיתה ו' שם הוא ילמד זה חובה לפני ישיבה קטנה… הוא לא לומד ואבא שלו רץ לתת הוראות קבע לישיבה והם מקבלים אותו. כעת אין חוכמות צריכים ללמוד… הוא לא לומד.
האבא כבר מפעיל קשרים לישיבה גדולה והוא מתקבל… הוא כבר ילמד לפני החתונה… וזה לא קורה.
מזווגים לו אישה לפי מעשיו… והוא מחליט להתחיל ללמוד ברצינות. עול הפרנסה משכיח את הכרח החינוך לילדים וגם בגילאי האמצע של החיים הוא לא לומד.
הוא מזדקן ויוצא לפנסיה – אין עול של הפרנסה אבל אין לו ראש כבר ללמוד הוא מעדיף לשבת עם הפנסיונרים במועדון הגימלאים… ושוב הוא לא לומד.
הוא כבר סיעודי מובל עם כיסא גלגלים ע"י פיליפיני – עובד זר. וכבר מאוחר גם אם ילך לשיעור תורה הגוי יבין יותר ממנו… ושוב הוא לא לומד!!!
ואז מגיע הרגע בו הוא נופח את נשמתו והוא מובל באמבולנס פרטי אל החברא קדישא לקבורה…
זהו מה שאמר הקב"ה לבני ישראל:
"אם מקבלים אתם את התורה מוטב. ואם לאו שם תהא קבורתכם"…
תדעו שאם תאמרו ללימוד התורה: "לא כעת… אח"כ… לא כאן אלא שם…אז ל"ע "שם תהא קבורתכם"…
הדחייה והעצלות תביא אתכם למצב שבזמן הקבורה תהיו בדיוק באותה הנקודה שדחיתם את לימוד התורה…
נעמי אומרת לרות שלא תדאג מבועז הוא צדיק וכך דרכם של צדיקים היא זריזות במצוות:
"כי לא ישקוט האיש עד עם כילה את הדבר היום" שיגמור את המצווה היום!
כך היה… חז"ל אומרים שהקימו בית באותו היום ובועז מת באותו היום. רואים מהו האסון של עצלות…
שאילו היה דוחה ביום אחד היה מפסיד את שושלת בית דוד שתצא ממנו…