"שבת הגדול"

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת צו. המיוחד שבה שהיא הסמוכה לפסח 

וכך כותב השולחן ערוך סימן ת"ל: 

שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי הַפֶסַח קוֹרִין אוֹתוֹ שַׁבָּת הַגָּדוֹל, מִפְנֵי הַנֵּס שֶׁנַּעשָׂה בּוֹ.

וּמְבָאֵר הַ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה": 

"שֶׁבַּיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, הָיָה עֲשָׂרָה בְּנִיסָן בְּיוֹם שַׁבָּת. וְלָקְחוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׂה לְפִסְחוֹ, וּקְשָׁרוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה… וְהַמִּצְרִים רָאוּ זֶה וּשְׁאָלוּם: 'לָמָּה זֶה לָכֶם?' וְהֵשִׁיבוּ: 'לְשָׁחֳטוֹ לְשֵׁם פֶּסַח בְּמִצְוַת ה' עָלֵינוּ!' וְהָיוּ שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת עַל שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לוֹמַר לָהֶם דָּבָר. וּמִפְּנֵי שֶׁאָז הָיָה עֲשִׂירִי בַּחֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת, עַל כֵּן קָבְעוּ לִקְרוֹת שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח לְעוֹלָם שַׁבַּת הַגָּדוֹל".

השולחן ערוך והטור, מקדישים בסך-הכל שורה אחת בשולחן ערוך- " שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי הַפֶסַח קוֹרִין אוֹתוֹ שַׁבָּת הַגָּדוֹל, מִפְנֵי הַנֵּס שֶׁנַּעשָׂה בּוֹ"… 

זאת אומרת, שאדם קורא "שבת הגדול" והוא לא קורא לשבת הזו פרשת צו, הוא מקיים בזה מצווה בשולחן ערוך… לקרוא לשבת הזאת בשם "שבת הגדול".

הרב רוזנבלום מאיר את עיננו ברמז נפלא:

שהסימן הזה הוא סימן ת"ל בשולחן ערוך…

זה רמז לפסוק שמופיע בפרשת בֹא (שמות יב, מא): "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָֽצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם".

מחשבים 430 שנה מברית בין הבתרים… 

סימן ת"ל מדבר על השבת הגדול, שבת שכל אחד ואחד קשר את השׂה למיטתו , כדי להתכונן לשחיטת קרבן הפסח.

שואל הב"ח:

מדוע מייחסים את הנס הזה דווקא לשבת?

הרי אנחנו לא מייחסים את זה ליום… צריכים לייחס אותו לתאריך – י' בניסן… 

מדוע אם כן, מייחסים את זה דווקא ליום האירוע?!

יש כמה וכמה תשובות בדבר… נביא את העיקרית שבהן:

 לשבת יש כוח מיוחד לחזק באמונה…

אומרת הגמרא במסכת שבת (קיח, ב): 

אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלין לו שנאמר (ישעיה נו-ב): "אשרי אנוש יעשה זאת…מחללו" אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

רואים שלשבת יש כוח חזק, בנושא של אמונה… ולכן, דווקא בשבת ציווה הקב"ה לקחת את קרבן פסח, כדי לחזק אותם באמונה, כדי להביא אותם לניתוק מהעבודה זרה שכל ישראל עבדו…

כפי שחז"ל אומרים במדרש שמות רבה, פרשה טז, אות ב:  מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם, כְּלוֹמַר מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים…(שמות יב, כא).

עם ישראל עבד את העבודה זרה במצרים, עד שעוזא, השר של מצרים אומר לקב"ה, בשעת קריעת ים סוף – "הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה… מה נשתנו אלו מאלו?!"

אז אדרבא, בכוח השבת יש כוח לחזק באמונה, כמו שמצאנו בחז"ל במדרש (בראשית רבה, פרשה כב, אות יג):

רַבִּי חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר, יָצָא שָׂמֵחַ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ד, יד): הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וגו', פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ מַה נַּעֲשָׂה בְּדִינְךָ, אָמַר לוֹ עָשִׂיתִי תְּשׁוּבָה וְנִתְפַּשַּׁרְתִּי. הִתְחִיל אָדָם הָרִאשׁוֹן מְטַפֵּחַ עַל פָּנָיו, אָמַר, כָּךְ הִיא כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ, מִיָּד עָמַד אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר (תהלים צב, א): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וגו'.

מה זה קשור לשבת … בזה שהוא שמע שתשובה עוזרת?!

עונים המפרשים: 

השבת היא כוח של התחדשות בבריאה… הקב"ה שישה ימים עבד, ובשבת שבת…

השבת נותנת ברכה לכל ימות השבוע… אמר אדם הראשון –  אם רואים שתשובה מחדשת את האדם, כך גם השבת.

לכן, אמר הקב"ה לקחת את הצאן, דווקא ביום השבת, כי הכוח של השבת סייע ביד ישראל, להתנתק מהעבודה זרה… וזאת המצווה שנקראת "שבת הגדול" , על שם מה שעשו באותה שבת, שחלה אז בי' בניסן…