ניתוק מעבודה זרה – שבת הגדול
נשאלת השאלה:
מה המיוחד ב'שבת הגדול'? מה אירע בה שזכתה לכינוי "שבת הגדול"?
בשולחן ערוך כתוב:
שכל אחד קנה צאן/שׂה , וקשר אותו לכרעי המיטה וזה היה ביום שבת…
נשאלת השאלה:
למה היו צריכים לקשור את השה, דווקא לכרעי המיטה… לא יכלו לעשות את זה במרפסת?! למה דווקא למיטה?!
מביא הגדת הלקח והליבוב, בשם ספר בית יצחק:
היות והקב"ה אומר להם להתנתק מעבודה זרה… כל אומה שעובדת לעבודה זרה שלה, עובדת את אותה עבודה זרה, בבית התִפלה שלהם, ובזה נגמרת העבודה…
אלה שהולכים לבית התפלה ביום ראשון… הולכים ביום ראשון וחוזרים חזרה… אין להם שום קשר לבית שלהם… הבית זה נושא נפרד… בלשון העם: "בבית אני אדם כזה, ובבית התפילה אני אדם כזה"
רצה הקב"ה לנתק אותם מהעבודה זרה… אמר להם: "רבותי, התורה שאני עומד לתת לכם בעוד חמישים יום, זאת תורה שמלמדת את האדם לחיות לא רק בבית הכנסת, לא רק בבית המדרש, לא רק בחיי יום-יום… זה על פתח הבית, צריכים לקחת את הדם ולשים אותו על פתח הבית ועל המזוזות… "צריכים לקשור את השׂה לכרעי המיטה" יש בה גם את ההלכות הנוגעות לחדר השינה …
דוד המלך אומר בתהילים ד, ה: "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה…" ישנם בתורה הלכות, על כל צעד ושעל שיהודי עושה…
ולכן תדעו, שהמצב שלכם, זה לא מה שהיה במצרים שהאנשים שם עבדו עבודה זרה… אז היו להם שעות, שהם היו הולכים לבית התפילה ובזה נגמרה העבודה.
אתם הולכים לקבל תורה, שבכל רגע ורגע בחיי האדם, הוא מוקף במצוות. כל רגע ורגע יש לו מצווה שהוא מקיים אותה, ולכן תקשרו את השה לכרעי המיטה… כדי לדעת, שבכל רגע ורגע, אתם מקיימים הלכה, גם בשעה שאדם הולך לישון…
כמו שנאמר בשיר-השירים ג, א: "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו".
ברגע שאדם מבקש את הקב"ה בחלום הלילה, כך אתה יודע איפה הוא נימצא…
מבקש הקב"ה לנתק את בני ישראל מעבודה זרה – הדרך היחידה להסביר להם (נמצאים במ"ט שערי טומאה) היא רק על ידי המחשה ברורה.
להבין ש"בכל דרכך דעהו"…
יוצא איפה שלא בכדי נקרא שמה: "שבת הגדול" – בשבת זו קיבלו בני ישראל את המשמעות של התורה שעתידין הם לקבל. והיסוד הראשון הוא קשירת השה למיטה וזה נעשה בשבת הסמוכה לניסן…