צרעת איננה מחלה!
לא פעם יכול המצורע לחשוב, אין קשר בין מה שדיברתי על חברי לבין הצרעת שקיבלתי (חשיבה כזו, מרחיקה ממנו את סיום הנגע…).
צריכים לדעת שצרעת איננה מחלה אלא תולדה ישירה של חטאי הדיבור. כל ניסיון לשייך אותה למקרה תרחיק את הריפוי שלה.
הרב נחמיה וילהם סיפר פעם:
בכפר קטן ליד לונדון, חי אדם שהיה גנב מומחה, הוא הצליח לגנוב מכל עובר אורח ואף פעם לא נתפס.
עם הזמן, הכפר הקטן כבר לא הספיק לו, והוא החליט לעבור לעיר הגדולה. הוא עלה על הרכבת ללונדון, כשהוא ירד אל הרציף הוא קולט שכייסו ממנו את הארנק.
הוא החל להסתכל מסביב בעיני הכייס הרגישות שלו, ומיד עלה על איזו אישה שמכייסת מאנשים, הוא הלך וכייס בחזרה ממנה את הארנק שלו…
ואז פנה אליה ואמר לה "הסתכלתי עלייך וראיתי שאת כייסת מאוד טובה, גם אני כייס טוב, אבל שנינו רק למדנו את ״מקצוע הכייסות״ בואי נתחתן ונביא ילד לעולם שיגדל על ברכי הכייסות, ואז הוא יהיה יותר טוב משנינו"
הגנבת הסכימה והם התחתנו.
שנה אחר כך נולד להם בן ולשמחתם לא היה גבול, אלא שאז הרופא הגיע והודיע להם בצער שהתינוק נולד עם מום מוזר, כף ידו הימנית סגורה וצמודה לחזהו וכל ניסיונות הרופאים לפותחה עלו בתוהו.
זוג הכייסים נעצבו מאוד, חלומם התנפץ, איזה כייס הוא יהיה אם ידו סגורה…
הם החלו לחפש אחר רופאים שירפאו את הבן עד ששמעו על רופא גדול שנמצא בעיר רחוקה, הם נסעו לשם, הרופא השכיב את הילד על המיטה, לקח את שעון הזהב שלו והחל להעביר מול עיניו של הילד כדי לבדוק את ערנותו.
להפתעת הרופא וההורים, מיד כשראה הילד את השעון חיש מהר פתח את ידו והושיטה כדי לקחת את השעון ואז נפתרה התעלומה, מהיד נפלה טבעת היהלום של המיילדת…
דע לך צרעת איננה מחלה היא תוצאה ותולדה של מעשיך!…