פרק ה משנה טז
כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר –
בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה.
וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר – אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם.
אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר?
זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר.
וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר?
זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן.
באור המשנה
כל אהבה שהיא תלויה בדבר – כל סוג של אהבה שנובעת מגורמים שונים למיניהם. אז בטל דבר, בטלה אהבה – כשיתבטל אותו דבר שגורם לאהבה אז גם אהבה מאליה תתבטל.
ושאינה תלויה בדבר – אהבה שאינה נובעת משום גורם חיצוני. אז היא אינה בטלה לעולם – ואהבה זאת קיימת לעולם.
איזו היא אהבה התלויה בדבר? זו אהבת אמנון ותמר – שאמנון אהב את תמר בגלל תאוותו ליופייה. ולכן לאחר שבטלה סיבת אהבתו אז שנא אותה שנאה גדולה מאוד (עיין בשמואל-ב י, טו).
ושאינה תלויה בדבר? זו אהבת דוד ויהונתן – שהייתה ביניהם אהבת נפש וכל כוונתם הייתה לעשות רצון הקדוש ברוך הוא.
מעשי אבות
למדנו במשנתנו שכל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם. ומצוה גדולה היא לאהוב כל אחד ואחד מישראל. וכמו שנאמר (ויקרא יט, יח): "ואהבת לרעך כמוך" – אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: בשבועה גדולה נאמר דבר זה. "ואהבת לרעך כמוך אני ה' " (ויקרא יט, יח) – אני ה' בראתיו, אם אתה אוהבו – אני נאמן לשלם לך שכר טוב, ואם לאו – אני דיין לפרוע (ספרא קדושים).
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, מה אני מבקש מכם? אין אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבים זה את זה (תנא דבי אליהו כו). ושנו רבותינו על הפסוק (ויקרא יט, יז): "לא תשנא את אחיך בלבבך" – יכול להיות שהכתוב מדבר שלא יכנו ולא יסתרנו ולא יקללנו? תלמוד לומר בלבבך – בשנאה שבלב הכתוב מדבר (ערכין טז.).
על ידי האהבה שיאהב האדם את חבירו, ינצל מאיסורים חמורים כגון: "לשון הרע" שהוא דיבור בגנות חבירו. וכן מאיסור של נקימה ונטירה שנאמר: "לא תקום ולא תיטור את בני עמך" (ויקרא יט, יח). ושנו חכמים איזוהי נקימה? ואיזוהי נטירה? נקימה – אמר לו: השאילני מגלך. אמר לו: לאו. למחרת אמר לו הוא: השאילני קרדומך. אמר לו: איני משאילך כדרך שלא השאלתני – זוהי נקימה. ואיזוהי נטירה? אמר לו: השאילני קרדומך, אמר לו: לאו. למחרת אמר לו: השאילני חלוקך. אמר לו: הילך, ואיני כמותך שלא השאלתני – זוהי נטירה (יומא כג.).
אומר הירושלמי: אדם שהיה מחתך בשר ובטעות חתך את אצבעו השמאלית, האם יעלה על הדעת שהאדם ייקח את הסכין ויחתוך את ידו הימנית?! והלא גוף אחד הם! כך גם ישראל ערבים זה לזה ולא יעלה על הדעת שינקמו וינטרו זה לזה (ירושלמי נדרים פ"ט, ה"ד).
אמרו חכמים בגמרא: כי רחמתין הוה עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן, השתא דלא עזיזא רחימתין – פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן. והפירוש הוא כך: כשאהבתנו היתה עזה – על רחבה של חרב שכבנו, עתה שאין אהבתנו עזה – מיטה בת שישים אמות לא מספיקה לנו (סנהדרין ז.).
ונאמר בילקוט שמעוני: נוח לקנות שונא וקשה לקנות אוהב (ילקוט שמעוני ואתחנן). וכן נאמר במסכת אבות דרבי נתן (פרק כג): איזהו גיבור שבגיבורים? זהו מי שעושה שונאו אוהבו.
כתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים: כי אין הקדוש ברוך הוא אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל – גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו (בביאור חלקי החסידות).