חתונה מהרגע שנולדו
"איש ואישה – זכו שכינה ביניהם"
הגמרא במסכת גיטין דף נז. מספרת על מנהג מעניין שנהגו בעיר ביתר:
דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא [בעיר ביתר היו נוהגים כשנולד תינוק זכר] – שתלי ארזא [שתלו ארז], ינוקתא – שתלי תורניתא [וכשנולדה תינוקת שתלו שיטה (לאחת הדעות זו הייתה שיטה)], וכי הוו מינסבי – קייצי להו ועבדו גננא [וכשהיו מתחתנים היו עושים כורתים את הארז והשיטה ובונים מהם את החופה].
הלא דבר הוא הרי מעצי השיטים נבנה המשכן ומעצי הארזים בנה שלמה המלך את בית המקדש שנאמר: "אפיריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון".
הזוג שלנו, הולך להקים מקדש ומשכן לה' יתברך – כמובא (במסכת סוטה דף יז.): "איש ואישה – זכו שכינה ביניהם".
אנשי ביתר השכילו להבין שבבניית משכן ובית חדש יש להתחיל מהיסודות שלו. כדי שהוא יהיה בקדושה ובטהרה כבר מעת לידת התינוק והתינוקת שתלו הם עצים ליום חופתם.