דיני הקמת מצבה
מתי להקים המצבה
א. המנהג הנכון יותר הוא להקים את המצבה כבר ביום השבעה, אמנם רבים נוהגים להקימה בשלושים, ולמנהג זה כדאי כבר לאחר השבעה להניח אבן על הקבר הטרי בכיוון ראשו של הנפטר. [הגרמ"א בצרור החיים: כיום לא נהגו להקים מצבה בשבעה, אלא מתחילים יסודות בשבעה ומסיימים בשלושים, ועדיף לסיים את הקמת המצבה בהקדם, ואין צורך להמתין דוקא ליום השלושים].
למעט בתארים
ב. יש למעט בתארים על המצבה, ואסור לכתוב מה שלא היה בנפטר כגון "הישר באדם" או "הצדיק והחסיד" וכד' כי תובעים את הנפטר ודנים אותו בשמים על כך.
המחליף מצבה
ג. המחליף מצבה לאביו, אסור לו למעט מהתארים שנכתבו במצבה הקודמת, משום כיבוד אב. אך מראש היה ראוי למעט בתארים.
המדוכא בייסורים
ד. אם לפני מותו סבל הנפטר יסורין, טוב לכתוב על המצבה שהיה מדוכא ביסורין, שזוהי זכות גדולה לנפטר, ואשרי מי שבאו עליו יסורין אף כי אין לבקשם ואין לרצותם.
צדקה עדיפה ממצבה מהודרת
ה. לא כדאי להוציא ממון רב עבור המצבה, אלא יעשו מצבה פשוטה, והנשאר יחלקו לעניים וללומדי תורה, וזוהי מצוה גדולה הרבה יותר, ונחת רוח גדולה לנפטר.
דברי הצדיקים אודות המצבה
ו. וכתב ר' יצחק אלפייה זצ"ל, כי המשקיעים במצבה ומזניחים הצדקה עתידים לתת את הדין. ור' חיים פלאג'י זצ"ל כתב בנידון זה: מי יתן והיה שלא יתנו אבן גדולה, כי אם אמה על אמה, ויכתבו: פה נטמן פלוני בן פלוני מנוחתו כבוד ויום הפטירה והשנה ותו לא, כי הכל הבל, והכסף הנותר יפזרו לצדקה לעילוי נשמתו.
לא לכתוב תאריך לועזי
ז. לכתחילה אין לכתוב על המצבה תאריך לועזי, אלא את העברי בלבד.
כתבו כבר תאריך לועזי
ח. אם כתבו הלועזי בלבד ראוי להחליף המצבה באחרת, בה יהיה כתוב העברי.
לא לכתוב באותיות לועזיות
ט. לא יכתבו באותיות לועזיות כגון אנגלית על גבי המצבה אלא באותיות לשון הקודש.
לא לקבוע תמונת הנפטר במצבה
י. אין לקבוע על המצבה את תמונתו של הנפטר.
כתב חרוט ושקוע
יא. [הגרמ"א בצרור החיים: יש להקפיד לכתחילה שהכתב במצבה יהיה שקוע וחרוט ולא בולט].
מצבה שוכבת ולא עומדת
יב. [הגרמ"א בצרור החיים: עדיף שתהיה המצבה שוכבת ולא עומדת, ואם מנהג המקום בעומדת, יכול לעשות כך].