הדרכה פדגוגית בנביא- ספר יְהוֹשֻׁעַ פרק ב פסוקים א-ז

כלב ופינחס מגיעים אל רחב

יוֹמַיִם לִפְני ז' בְּנִיסָן, שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶה וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ שֶׁהָיְתָה הָעִיר הֲכִי קָשָׁה לְכִבּוּשׁ. הוּא הִנְחָה אֹתָם:

א. לְהִכָּנֵס בְּשֶׁקֶט.

ב. לַעֲשׂוֹת עַצְמָם כְּחֵרְשִׁים.

ג. לָשִׂים עַל כְּתֵפָם כְּלֵי חֶרֶס, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ סוֹחֲרִים.

כָּלֵב וּפִנְחָס נִכְנְסוּ לְבֵיתָהּ שֶׁל רָחָב, שֶׁהָיְתָה מוֹכֶרֶת מָזוֹן בִּירִיחוֹ, וְהָיְתָה אִשָּׁה יָפָה בִּמְיֻחָד וַחֲשׁוּבָה בֵּין הַגּוֹיִם, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָסְקָה בִּפְרִיצוּת. אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ הִבְחִינוּ בַּחֲשׁוּדִים וְסִפְּרוּ לַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ שָׁלַח שְׁלִיחִים לְרָחָב וּבִקֵּשׁ: "הוֹצִיאִי אֶת הָאֲנָשִׁים מִבֵּיתֵךְ כִּי הֵם מְרַגְּלִים". רָחָב הֶחְבִּיאָה אֹתָם בִּמְהִירוּת בְּמָקוֹם צַר, וְאָמְרָה לַשְּׁלִיחִים: "אָכֵן בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל הֵם הִסְפִּיקוּ לָצֵאת מֵהָעִיר לִפְנֵי שֶׁנִּנְעֲלוּ הַשְּׁעָרִים, רוּצוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם אוּלַי תַשִּׂיגוּ אֹתָם".

רָחָב הֶעֶלְתָה אֹתָם לַגַּג וְהִסְתִּירָה אֹתָם בְּתוֹךְ גִּבְעוֹלֵי עֵץ הַפִּשְׁתָּן, שֶׁהוּא מַחֲבוֹא טוֹב יוֹתֵר. בֵּינְתַיִם יָצְאוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מֵהָעִיר וְרָצוּ מַהֵר לְכִוּוּן נְהַר הַיַּרְדֵּן לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.

 פרק ב'

א. וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻֽׁעַ־בִּן־נוּן (יוֹמַיִם לִפְנֵי ז' בְּנִיסָן) מִֽן־ הַשִּׁטִּ?ים שְׁנַֽיִם־אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים (כָּלֵב וּפִינְחָס) חֶרֶשׁ (א. בְּשֶׁקֶט. ב. יַעֲשׂוּ עַצְמָם כְּחֵרְשִׁים. ג. יִתְחַפְּשׂוּ לְמוֹכְרֵי כְּלֵי חֶרֶס) לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־יְרִיחוֹ (שֶׁהָיְתָה מְבֻצֶּרֶת וְקָשָׁה לְכִבּוּשׁ יוֹתֵר מִכָּל הָאָרֶץ) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית־ אִשָּׁה זוֹנָה (מוֹכֶרֶת מָזוֹן) וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ־שָֽׁמָּה:

ב. וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּור (לְרַגֵּל) אֶת־הָאָֽרֶץ:

ג. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל־רָחָב לֵאמֹר הוֹצִיאִי הָֽאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר־בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר (לְרַגֵּל) אֶת־כָּל־הָאָרֶץ בָּֽאוּ:

ד. וַתִּיקַּח הָֽאִשָּׁה אֶת־שְׁנֵי הָֽאֲנָשִׁים וַֽתִּצְפְּנוֹ (בְּלָשׁוֹן יָחִיד: א. כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. ב. פִּנְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ – רֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַחְבִּיאוֹ) וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָֽאֲנָשִׁים וְלֹ?א יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵֽמָּה:

ה. וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ (לְעֵת עֶרֶב בִּזְמַן סְגִירַת הַשְּׁעָרִים) וְהָֽאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָֽלְכוּ הָֽאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַֽחֲרֵיהֶם כִּי (אוּלַי) תַשִּׂיגֽוּם:

ו. וְהִיא הֶֽעֱלָתַם הַגָּגָה וַֽתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ (בְּתוֹךְ גִּבְעוֹלֵי עֵץ הַפִּשְׁתָּן) הָֽעֲרֻכוֹת לָהּ עַל־הַגָּֽג:

ז. וְהָֽאֲנָשִׁים רָֽדְפוּ אַֽחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַֽמַּעְבְּרוֹת (עַל הַגֶּשֶׁר שֶׁחוֹצֶה אֶת הַיַּרְדֵּן) וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ (שׁוֹמְרֵי הַשַּׁעַר סָגְרוּ אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁאִם הַמְרַגְּלִים עֲדַיִן נִמְצָאִים בְּעִיר שֶׁלֹּא יֵצֵאוּ מִמֶּנָּה) אַֽחֲרֵי כַּֽאֲשֶׁר יָֽצְאוּ הָרֹֽדְפִ?ים אַֽחֲרֵיהֶֽם: