להקריב קרבן או ללמוד תורה!

ביהושוע פרק ה פסוקים יג-טו נאמר:

וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ. וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן.

אומרת הגמרא במסכת מגילה (דף ג, א-ב) על הפסוקים ביהושע ה-יג:

"ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו… וישתחו לאפיו" …אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה אמר לו על איזה מהן באת? אמר לו עתה באתי מיד (יהושע ח-ט): "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק". אמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר: "עתה באתי"…

אומר תוספות – הלנו אתה הכי קאמר בשביל תלמוד תורה באת דכתיב: תורה ציווה לנו אם לצרינו או בשביל הקרבנות שמגינים עלינו מצרינו.

מוסיף הרב רוזנבלום עוד נקודה אחת נפלאה, שעומד עליה הבאר משה מאוז'רוב, בספר יהושע:

אומר המלאך ליהושע – אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים, והיום ביטלתם תלמוד תורה…

שואל אותו יהושע – על מה באת?

נשאלת השאלה:

מה זאת אומרת 'על מה באת'?!  אם הוא היה בא על תמיד של בין הערבים, הוא היה מגיע אתמול… אם הוא הגיע היום ולא אתמול, אז מה השאלה "על מה באת?!" – ודאי שעל ביטול תורה, כי אם הייתה לו בעיה, בזה שלא הקריבו קרבן התמיד, הוא היה מגיע אתמול…

שאלה נוספת הוא שואל – כתוב ברש"י, שמיכאל הגיע , הוא עמד עם החרב… אז למה דווקא מיכאל הגיע?

אומר הבאר משה מאושרוב, תירוץ נפלא ביותר:

הוא מביא גמרא במסכת מנחות קי. שאומרת – אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב, זֶה מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן … מה הוא מקריב שם?

אומר תוספות – דעה אחת: מקריב כבשים של אש. דעה שניה: מקריב נשמותיהם של צדיקים.

וזהו שאנחנו מתפללים כל יום בתפילה – "וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ"…

מהו הרצון?

אומר תוספות – זה הקרבנות, שמיכאל מקריב.

אומר הבאר משה מאושרוב, יסוד נפלא ביותר:

מה הראיה של הגמרא, שמיכאל מקריב קרבן, שנאמר (דברי הימים ב, ב –ג): לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל.

מה זאת לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל?

אומר הבאר משה מאוז'רוב – זֹאת – זו התורה, שנאמר וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

פירוש הדבר, שעם ישראל יש לו שתי אפשרויות – או להקריב קרבן, ואם אין לו אפשרות להקריב קרבן , כי אין בית המקדש … אז מה מגן?

אומרת הגמרא במסכת תענית כז: 

 כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם …

אז יש לך שתי אפשרויות – או שתביא קרבן, ואם אין לך אפשרות להביא, לפחות תעסוק בתורה, שהיא במקום קרבן.

בא המלאך מיכאל, ואומר ליהושע בן-נון – דע לך, שהכוח שלי להקריב קרבנות למעלה, בא רק מהכוח של עם ישראל, שנאמר {דברי הימים ב, ב –ג} לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל.

בזכות התורה שעם ישראל לומד למטה , שנאמר וְזֹאת הַתּוֹרָה , זה נותן לי את הכוח להקריב קרבנות למעלה. ברגע שעם ישראל לא לומד תורה, גם למעלה לא מוקרבים קרבנות .

אומר הבאר משה מאושרוב –

לכן הוא הגיע עם חרב. אמר מיכאל – עם זה אני הולך לשחוט … אתמול לא נתתם לי לשחוט – כי אתם למטה, לא הקרבתם תמיד של בין הערבים!

חשבתי שאם לא הקרבתם תמיד של בין הערבים, במקום זה תלמדו תורה, שכל העוסק בתורת תמיד, כאילו הקריב תמיד… אתם תלמדו תורה, וזה ייתן לי את הכוח להקריב קרבן למעלה…

אבל במקום זה, מה עשיתם?! – לא קרבן ולא תורה… אז ביטלתם את הקרבן שלי  למעלה!

מגיע מיכאל ואומר – עכשיו ביטלתם את הקרבן שלי, כי בטלתם את קרבן התמיד כאן למטה!