דיני אֲבֵלוּת בְּחֹדֶשׁ נִיסָן וְחַג הַפֶּסַח

 

הֶסְפֵּד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן

הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לְהַסְפִּיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם אוֹ אִישׁ חָשׁוּב שֶׁהָיָה תּוֹמֵךְ בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה, מֻתָּר לְהַסְפִּידוֹ בְּעֵת הַלְּוָיָה אוֹ בְּעֵת הָאַזְכָּרָה בִּמְלֹאת הַשִּׁבְעָה וְהַשְּׁלוֹשִׁים. וְהוּא הַדִּין לְנָשִׁים חֲשׁוּבוֹת, כְּמוֹ אֵשֶׁת תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֻּתָּר לְהַסְפִּידָן. כֵּיוָן שֶׁזֶּה רַק מִנְהָג, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר מִן הַדִּין. (חזו"ע אבלות א רצ)

 

הֶסְפֵּד בַּשְּׁלוֹשִׁים יוֹם שֶׁקֹּדֶם הַפֶּסַח

מִי שֶׁמֵּת קְרוֹבוֹ קֹדֶם שְׁלוֹשִׁים יוֹם הַסְּמוּכִים לְשָׁלֹש רְגָלִים [פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת, סֻכּוֹת], לֹא יַסְפִּידֶנּוּ בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם הַסְּמוּכִים לַחַג, לְפִי שֶׁכְּבָר הִתְמַעֲטָה הַמְּרִירוּת, וְאִם יַסְפִּידֶנּוּ עַתָּה יִתְעוֹרֵר אֶצְלוֹ הַצַּעַר בְּיוֹתֵר, וְיָבוֹא לְהַסְפִּידוֹ גַּם בַּחַג עַצְמוֹ. וְהָרַמְבָּ"ם כָּתַב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶעֱצָב וְלִבּוֹ כּוֹאֵב מִזִּכְרוֹן הַצַּעַר, וְעָלָיו לְהָסִיר דְּאָגָה מִלִּבּוֹ וּלְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לִשְׂמֹחַ בַּחַג.

 

עַל כֵּן, אִם מֵת קְרוֹבוֹ עַד י"ג אֲדָר, לֹא יַסְפִּידֶנּוּ בַּשִּׁבְעָה אוֹ בַּשְּׁלוֹשִׁים, כֵּיוָן שֶׁמִּזְּמַן הַהֶסְפֵּד וְעַד הַחַג, הוּא פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם מֵת בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם לַפֶּסַח, דְּהַיְנוּ מי"ד אֲדָר וְהָלְאָה [עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן], מֻתָּר לְהַסְפִּידוֹ, כֵּיוָן שֶׁבְּלָאו הֲכִי הַמְּרִירוּת אֶצְלוֹ גְּדוֹלָה, נִמְצָא שֶׁאֵין הַהֶסְפֵּד מוֹסִיף כָּל כָּךְ בְּצַעֲרוֹ. [וְאַדְרַבָּה, בְּהֶסְפֵּד זֶה הוּא מַבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ וְאַט אַט יָפוּג צַעֲרוֹ וְיֵלֵךְ. לֹא כֵן, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ שְׁלוֹשִׁים יוֹם שֶׁצַּעֲרוֹ כְּבָר הִתְמַעֵט, אִם יַסְפִּיד עַתָּה, הַהֶסְפֵּד יְעֹורֵר בּוֹ יוֹתֵר בֶּכִי וְצַעַר.]

 

אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ – מָה שֶׁיֵּשׁ נוֹהֲגִים לַעֲרֹךְ אַזְכָּרָה בְּסוֹף י"א חֹדֶשׁ, אֵין לְהַסְפִּיד בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם לַחַג. אֲבָל הָאַזְכָּרָה שֶׁעוֹשִׂים בְּתַשְׁלוּם הַשָּׁנָה – סוֹף י"ב חֹדֶשׁ, מֻתָּר לְהַסְפִּיד בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם לַחַג.

 

וְהַטַּעַם לָזֶה כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף: וְנִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא לְמִנְהָגָם שֶׁהָיוּ מַסְפִּידִים מֵתֵיהֶם בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה לְעוֹרֵר בֶּכִי וּמִסְפֵּד וִילָלָה, שֶׁאוֹתוֹ עֶצֶב וְצַעַר אֵינוֹ נִשְׁכָּח מִן הַלֵּב עַד ל' יוֹם. אֲבָל מָה שֶׁנּוֹהֲגִים בִּזְמַנֵּינוּ שֶׁבְּתַשְׁלוּם הַשָּׁנָה מַסְפִּידִים, מֻתָּר, שֶׁאֵין זֶה מְעוֹרֵר זִכְרוֹן הַמֵּת, אֶלָּא אַדְרַבָּה דַּעְתָּם לְהַפְסִיק עַתָּה אֶת אֲבֵלוּתָם. וּלְפִי זֶה, הָאַזְכָּרָה וְהַהֶסְפֵּד שֶׁיֵּשׁ עוֹשִׂים בְּסוֹף י"א חֹדֶשׁ, אֵינוֹ בִּכְלָל הֶתֵּר זֶה, כֵּיוָן שֶׁמַּמְשִׁיכִים אֶת יְמֵי הָאֵבֶל עַד סוֹף י"ב חֹדֶשׁ. (א רצג, רצו)

קְרוֹבֵי הַנִּפְטָר – אֵין הָאִסּוּר לְהַסְפִּיד אֶלָּא עַל קְרוֹבֵי הַמֵּת שֶׁחַיָּבִים לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלִּבָּם מַר עֲלֵיהֶם, יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָּא יִתְעוֹרְרוּ לְצַעַר, אֲבָל אָדָם אַחֵר רַשַּׁאי לְהַסְפִּיד, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר כָּל כָּךְ לְצַעַר. (שו"ת שבות יעקב, חכמת אדם, הגאון יעב"ץ. א רצד)

 

תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּפְטָר יֵשׁ לְהַתִּיר אַף לִקְרוֹבָיו לְהַסְפִּיד בַּשִּׁבְעָה וּבַשְּׁלוֹשִׁים, כִּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה דּוֹחֶה אֶת כְּבוֹד הַחַג. כֵּן פָּסְקוּ בְּשׁוּ"ת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְעוֹלַת שְׁמוּאֵל. וְאַף שֶׁבְּסֵפֶר יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב הֶחְמִיר בָּזֶה, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ כָּאן סָפֵק סְפֵיקָא, שֶׁמָּא בְּתַלְמִיד חָכָם מֻתָּר, וְשֶׁמָּא כְּדַעַת הַתּוֹסָפוֹת, הָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א, שֶׁכָּל שֶׁמַּסְפִּיד בְּחִנָּם לְלֹא שָׂכָר, מֻתָּר בְּכָל אָדָם. (עי' א רצג, רצד)

 

דִּבְרֵי מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת

בְּכָל הָאֳפָנִים שֶׁאֵין מַסְפִּידִים בָּהֶם, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁאִם עִקָּר הַהֶסְפֵּד הוּא בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וּתְהִלָּה עַל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁהָיוּ נִמְצָאוֹת בַּנִּפְטָר, אוֹ בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַקַּדִּישִׁים שֶׁמַּעֲלִים אֶת הַנִּפְטָר מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה בְּגַן עֵדֶן, יֵשׁ לְהַתִּיר לְהַסְפִּיד כָּךְ, כִּי הִזְדַּמְּנוּת נְאוֹתָה הִיא לְהַחְדִּיר בְּלֵב הָאֲבֵלִים יִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, וּלְהַטּוֹת לְמוּסָר אָזְנָם בִּשְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבְחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם לַתּוֹרָה. וְהַנִּסָּיוֹן הוֹרָה שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים אַחַר שֶׁהִקְשִׁיבוּ לִדְבָרִים אֵלּוּ, הִתְחַזְּקוּ בַּמִּצְווֹת וְגִדְּלוּ בְּנֵיהֶם לַתּוֹרָה. [וְכָתַב רַבֵּנוּ יְרוּחָם, בֵּית הָאָבֵל נִקְרָא "בֵּי טַעֲמָא', עַל שֵׁם שֶׁדּוֹרְשִׁים שָׁם וְנוֹתְנִים טַעַם עַל מָה שֶׁאֵרַע לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיַּחַזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְהָאָבֵל יָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְכֵן לְנַחֵם אוֹתוֹ לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ]. (א רצ)

 

דְּרָשַׁת שַׁבָּת הַגָּדוֹל

רַב עִיר אוֹ רַב קְהִלָּה שֶׁרָגִיל לִדְרֹשׁ בְּ"שַׁבָּת הַגָּדוֹל" בְּרֹב עַם, וְאֵרְעוֹ אֵבֶל, יִדְרֹשׁ כְּהֶרְגֵּלוֹ, כִּי רַבִּים צְרִיכִים לוֹ לְלַמְּדָם בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וְהַנְהָגוֹתָיו. וְעוֹד שֶׁאִם הוּא לֹא יִדְרֹשׁ, הֲרֵי זוֹ אֲבֵלוּת בְּפַרְהֶסְיָא [בָּרַבִּים] שֶׁאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת. וְהוּא הַדִּין לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁרָגִיל לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְאֵרְעוֹ אֵבֶל, יִדְרֹשׁ כְּהֶרְגֵּלוֹ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֲבֵלוּת בְּפַרְהֶסְיָא. וְהוּא הַדִּין אִם אֵרַע אֵבֶל בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, שֶׁרַשַּׁאי לִדְרֹשׁ בְּשַׁבָּת כְּהֶרְגֵּלוֹ, וְלֹא רַק בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל. (ב רכו, רכז)

 

כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מוֹדָעִי שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּכָל שַׁבָּת לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת וּלְלַמֵּד דַעַת אֶת הָעָם, וְאֵרַע לוֹ אֵבֶל, וּבְשַׁבָּת שֶׁבַּשִּׁבְעָה לֹא שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ וְדָרַשׁ בִּפְנֵי הַצִּבּוּר כְּהֶרְגֵּלוֹ. וּבְסֵפֶר טָהֳרַת הַמַּיִם כָּתַב, אוֹדוֹת תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים בְּכָל שַׁבָּת, וְנִפְטְרָה אֲחוֹתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת, וְהִתִּירוּ לוֹ לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים בְּשַׁבָּת כְּמִנְהָגוֹ, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁיְּמַנֶּה אַחֵר תַּחְתָּיו, מֵאַחַר שֶׁהָעָם הִתְרַגְּלוּ אֵלָיו, וְיֵשׁ צַד שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה. וְאִם לֹא יָבוֹא לִדְרֹשׁ, הֲרֵי זֶה אֲבֵלוּת בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁרַבִּים צְרִיכִים לוֹ, גָּדוֹל זְכוּת הָרַבִּים. וְגַם יֵשׁ פּוֹסְקִים הַמַּתִּירִים לִמּוּד תּוֹרָה בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְאָבֵל, וְכָל שֶׁכֵּן לְאוֹנֵן.

 

עָלִיָה לַקֶּבֶר

מן הדין מותר לבקר בחודש ניסן בבית הקברות, רק שישתדלו שלא לבכות. על כן, משפחה הקמה מהשבעה בחודש ניסן, רשאים לעלות לקבר, ויתאפקו מלבכות. וכמו כן, לא ידברו דברי הספד. (ספר "רבנו" עמוד רד)

אוֹנֵן בִּבְדִיקַת חָמֵץ

הָאוֹנֵן [אָדָם שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה קְרוֹבִים, שֶׁהֵם: אָב וָאֵם, אָח וְאָחוֹת, בֵּן וּבַת, בַּעַל עַל אִשְׁתּוֹ וְאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ, וַעֲדַיִן לֹא נִקְבַּר], כֵּיוָן שֶׁהוּא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְווֹת עַד שֶׁיִּקְבֹּר אֶת מֵתוּ, לָכֵן לֹא יִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ בְּבֵיתוֹ בְּלֵיל י"ד בְּנִיסָן, אֶלָּא יְמַנֶּה שָׁלִיחַ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ אוֹ אַחֵר שֶׁיִּבְדֹּק, וְהַשָּׁלִיחַ יְבָרֵךְ "עַל בִּעוּר חָמֵץ". וְהָאוֹנֵן רַק יֹאמַר אֶת נֹסַח הַבִּטּוּל בְּפִיו ["כָּל חֲמִירָא דְּאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי וְכוּ'"]. וְאוּלָם, אִם כְּבָר מָסַר אֶת הַמֵּת לְחֶבְרָה קַדִּישָׁא, רַשַּׁאי לִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ בִּבְרָכָה. (א קפ)

 

יְצִיאָה מֵהַשִּׁבְעָה

בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח [וְלֹא בִּשְׁאַר מוֹעֲדִים], מִנְהָג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לָצֵאת מֵהָאֲבֵלוּת מִזְּמַן חֲצוֹת הַיּוֹם, מֵאַחַר וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיָה זֶה זְמַן הַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה קְצָת כְּמוֹ יוֹם טוֹב. וּסְפָרַדִּי הָרוֹצֶה לְהָקֵל בָּזֶה, רַשַּׁאי, וּבִפְרָט שֶׁהַטִּרְחוֹת וְהַהֲכָנוֹת רַבּוֹת עַד מְאֹד. וּכְמוֹ כֵן, רַשַּׁאי לֶאֱפוֹת בְּעַצְמוֹ "מַצּוֹת מִצְוָה".

 

כְּמוֹ כֵן, מִי שֶׁנִּקְבַּר מֵתוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז – מִן הָרָאוּי שֶׁיַּחֲלֹץ נְעָלָיו וְיֵשֵׁב זְמַן מָה עַל הָאָרֶץ וְיָקוּם, וְיִנְהַג אֲבֵלוּת בְּצִנְעָה עַד כְּנִיסַת הַחַג. וְאִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר וְלִנְהֹג אֲבֵלוּת רְגִילָה עַד כְּנִיסַת הַחַג, רַשַּׁאי. (אבן ישראל פישר, הגרש"ז אוירבך, פסקי תשובות ח"ה רב) וּסְפָרַדִּי הָרוֹצֶה לְהָקֵל כִּבְנֵי אַשְׁכְּנַז, רַשַּׁאי.

 

כָּתַב מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף (סימן שצט אות ג) בְּשֵׁם הַתַּשְׁבֵּ"ץ, פַּעַם אַחַת אֵרַע לְאֶחָד יוֹם שִׁשִּׁי לִימֵי אֶבְלוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְאָמַר שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיָה זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, וְאָז בִּימֵיהֶם הָיוּ קוֹרְאִים אֶת הַהַלֵּל וְהָיָה יוֹם טוֹב, אֵין אֲבֵלוּת נוֹהֶגֶת בּוֹ. ע"כ. וְאֵין לְדָבָר זֶה סֶמֶךְ וּרְאָיָה. עכ"ד. וְאָמְנָם הָרַמָ"א בְּדַרְכֵי מֹשֶׁה (אות ג, ד) כָּתַב, דַּעַת הָאוֹר זָרוּעַ כְּדַעַת הַתַּשְׁבֵּ"ץ שֶׁאֵין אֲבֵלוּת נוֹהֶגֶת בְּעֶרֶב פֶּסַח מִזְּמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח וּלְמַעְלָה, וְרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו. ע"כ. וכן פסקו חכמי אשכנז: אליה רבה, פנים מאירות, חכמת אדם, משנה ברורה (סימן תקמח ס"ק לא), משמרת שלום, אבן ישראל פישר (ח"ז סימן כג), קנה בושם (ח"ג סימן לה), שבט הלוי (ח"ו סימן קעג), הגר"ש דבליצקי (קובץ בית אהרון וישראל ק), תשובות והנהגות (ח"ב סימן ריג), חשוקי חמד (פסחים נה ע"ב) ועוד. וכן פסק בכף החיים (סימן תקמח סק"מ).

 

וְהִנֵּה הָאוֹר זָרוּעַ (הלכות אבלות סימן תלב) הֶאֱרִיךְ בָּזֶה מְאֹד, וְהֵבִיא כַּמָּה רְאָיוֹת לִדְבָרָיו מֵהַגְּמָרָא, וְזֶה תֹּכֶן דְּבָרָיו בִּקְצָרָה: וּכְבָר עָבְרוּ יָמִים שֶׁרָאִיתִי כָּתוּב בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד, וְכִמְדֻמֶּה אֲנִי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה זַצַ"ל, שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח מֻתָּר לִרְחֹץ מִשְּׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, וְדָבָר בָּרוּר לִי שֶׁכָּךְ רָאִיתִי כָּתוּב, אַךְ שָׁכַחְתִּי הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, וְנָתַתִּי לִבִּי עַל הַדָּבָר אֲנִי יִצְחָק בֵּן רַבִּי מֹשֶׁה הַמְּחַבֵּר. וְנִרְאֶה בְעֵינַי הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, שֶׁכְּשֶׁחָל אֲפִלּוּ יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל אֲבֵלוּת בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁמֻּתָּר לִרְחֹץ מִשָּׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח. וּרְאָיָה לַדָּבָר מִמַּסֶּכֶת זְבָחִים, וְקַל וָחֹמֶר הוּא וְכוּ'. וְתֵדַע שֶׁמַּשְׁמָע בַּיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁאִסּוּר מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח מֵחֲצוֹת הוּא מִן הַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא זְמַן הַקְרָבַת הַפֶּסַח, וְאֵינוֹ בְּדִין שֶׁתְּהֵא עָסוּק בִּמְלַאכְתְּךָ וְקָרְבָּנְךָ קָרֵב. וּבָזֶה יִשֵּׁב רַבֵּנוּ יִצְחָק בַּר אָשֵׁר זַצַ"ל מָה שֶׁאָמַר (מסכת תענית יב ע"א) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, אֲנִי מִבְּנֵי סַנְאָב בֶּן בִּנְיָמִין, וּפַעַם אַחַת חָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְּדְחִינוּהוּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת וְהִתְעַנִּנוּ וְלֹא הִשְׁלַמְנוּ אֶת הַתַּעֲנִית, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלָּנוּ הָיָה מֵחֲמַת הַקָּרְבָן. [פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ אֲבוֹתָיו מְבִיאִים קָרְבַּן עֵצִים בַּעֲשִׂירִי בְּאָב, וּמֵחֲמַת כֵּן נִקְבַּע יוֹם זֶה לְיוֹם טוֹב שֶׁלָּהֶם. וְאַף שֶׁעַתָּה חָרַב הַמִּקְדָּשׁ, הִמְשִׁיכוּ צֶאֱצָאֵיהֶם לִנְהֹג בּוֹ יוֹם טוֹב וְלֹא לְהִתְעַנּוֹת]. לָכֵן גַּם אֲנָחְנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה אֲסוּרִים בִּמְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח מֵחֲצוֹת, כִּי בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה זֶה יוֹם טוֹב שֶׁלָּנוּ מֵחֲמַת הַקָּרְבָן. וּמֵעַתָּה, אִם תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁהוּא חָמוּר יוֹתֵר מֵאֲבֵלוּת [שֶׁהֲרֵי לֹא אוֹמְרִים בּוֹ "מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ", וּבַאֲבֵלוּת כֵּן אוֹמְרִים,] נִדְחָה מִכֵּיוָן שֶׁפַּעַם הָיָה זֶה זְמַן הַקְרָבַת הַקָּרְבָן, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֲבֵלוּת שֶׁהִיא קַלָּה, תִּדָּחֶה. וַאֲפִלּוּ הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאֲבֵלוּת יִדָּחֶה, וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנוּ דִּינֵי שִׁבְעָה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַקְרָבַת הַקָּרְבָן. עכ"ד. וְהִנֵּה אֶפְשָׁר שֶׁאִלּוּ מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף הָיָה רוֹאֶה אֶת רְאָיוֹת הָאוֹר זָרוּעַ, הָיָה מַסְכִּים, וְלֹא הָיָה כּוֹתֵב שֶׁאֵין סֶמֶךְ וּרְאָיָה לְדֵעָה זוֹ. (עיין ג קיב) וּבְצֵרוּף דַּעַת רַבִּים הָאוֹמְרִים שֶׁהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּקֵל בְּאָבֵל אֲפִלּוּ נֶגֶד מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. וְגַם יֵשׁ לְצָרֵף אֶת דַּעַת אֶחָד הָרִאשׁוֹנִים רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, שֶׁמֵּקֵל בָּזֶה בְּכָל עֶרֶב יוֹם טוֹב, וְכֵן עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְעָמַד מֵאֲבֵלוּתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב מִבְּעוֹד יוֹם וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו מִפִּי הַגָּאוֹן אָבִיו רַבֵּנוּ יִצְחָק הַלֵּוִי, שֶׁיּוֹם טוֹב חָמוּר יוֹתֵר שֶׁמַּפְסִיק וּמְבַטֵּל תּוֹרַת שִׁבְעָה וּשְׁלוֹשִׁים, וְלָכֵן גַּם עֶרֶב יוֹם טוֹב מְבַטֵּל הַשִּׁבְעָה וְעוֹמֵד מִבְּעוֹד יוֹם, וְרָשִׁ"י הוֹדָה לִדְבָרָיו. והביאוהו במחזור ויטרי, הרמב"ן, הראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם. (תשב"ץ קטן סימן תל ובהערות שם)

 

תִּסְפֹּרֶת בְּעֶרֶב הַחַג לְאָבֵל עַל שְׁאָר קְרוֹבִים

מִי שֶׁסִּיֵּם אֶת הַשִּׁבְעָה [שְׁאָר קְרוֹבִים חוּץ מֵאָב וָאֵם] קֹדֶם הַחַג, הַחַג מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ אֶת דִּינֵי הַשְּׁלוֹשִׁים, וּמֻתָּר לוֹ בְּעֶרֶב הַחַג לְהִסְתַּפֵּר. וַאֲפִלּוּ אִם הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הָיָה בְּעֶרֶב הַחַג, יִסְתַּפֵּר. וְהַטַּעַם לָזֶה, מִכֵּיוָן שֶׁבַּאֲבֵלוּת מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, נִמְצָא שֶׁיְּמֵי הַשִּׁבְעָה הִסְתַּיְּמוּ בְּעֶרֶב הַחַג בַּבֹּקֶר, וְהִתְחִילוּ דִּינֵי הַשְּׁלוֹשִׁים שֶׁעַתָּה הוּא מֻתָּר בִּרְחִיצָה וְאָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת וּגְזִיזַת צִפֹּרְנָיִם, וְכֵיוָן שֶׁהַחַג מְבַטֵּל אֶת דִּינֵי הַשְּׁלוֹשִׁים, הֲרֵי שֶׁמֻּתָּר לוֹ עַתָּה לְהִסְתַּפֵּר וְלִגְזֹז צִפָּרְנָיו לִכְבוֹד הַחַג, וּבָטְלוּ מִמֶּנּוּ שְׁאָר דִּינֵי הָאֲבֵלוּת לְגַמְרֵי, כְּהִשְׁתַּתְּפוּת בִּשְׂמָחוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. (ג קיז)

 

לְמָשָׁל: אִם נִקְבַּר הַמֵּת בְּח' בְּנִיסָן, מֵאַחַר וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי נִגְמָר בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח י"ד בְּנִיסָן, מֻתָּר לַקְּרוֹבִים [הנ"ל] לְהִסְתַּפֵּר, כִּי חַג הַפֶּסַח מוֹצִיאָם מִדִּינֵי הַשְּׁלוֹשִׁים.

 

גִּלּוּחַ זָקָן בְּעֶרֶב הַחַג עַל אָב וָאֵם

אָבֵל עַל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ הַחַג בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִסְתַּפֵּר, בֵּין שְׂעַר הָרֹאשׁ וּבֵין שְׂעַר הַזָּקָן. אוּלָם אִם יֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ, וּכְגוֹן שֶׁהוּא אִישׁ חָשׁוּב וְנִכְבָּד וּמִתְבַּיֵּשׁ לָלֶכֶת כָּךְ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, יֵשׁ לְהָקֵל לוֹ בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן בִּלְבַד בְּעֶרֶב הָרֶגֶל.

 

לִכְאוֹרָה הָיָה נִרְאֶה לְצַדֵּד לְהָקֵל בַּזְּמַן הַזֶּה בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁמִּיָּד אַחַר שָׁבוּעַ אֶחָד מִתְנַוְּלִים וּמִצְטַעֲרִים מְאֹד, כַּנּוֹדָע. וְכָתְבוּ הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה וְהַמַּהֲרַ"ם שִׁיק, בִּמְדִינוֹת שֶׁמְּגַלְּחִים זְקָנָם, תֵּכֶף בִּשְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת נִמְאָסִים מְאֹד, וְהַשְּׂעָרוֹת הַקְּצָרִים הַצּוֹמְחִים בִּזְקָנָם, דּוֹמִים כְּקוֹצִים בְּעֵינֵיהֶם וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵיהֶם וּמִתְנַוֵּל בְּעֵינֵיהֶם. וּבְנַחַל אֶשְׁכּוֹל כָּתַב, שֶׁבִּזְמַנֵּינוּ הַגְּעָרָה בְּזָקָן בִּשְׁמוֹנָה יָמִים. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁמּוֹעִילָה גְּעָרָה אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לְהַתִּיר אֶלָּא בְּעֶרֶב הָרֶגֶל. וְאַל תֹּאמַר שֶׁאֵין בְּכֹחֵנוּ לְבַטֵּל תַּקָּנָתָם שֶׁלֹּא לְהִתְגַּלַּח בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים, כִּי בֶּאֱמֶת בִּזְמַן רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים בִּכְלָל לְגַלֵּחַ זְקָנָם, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בַּזְּמַן הַזֶּה לְגַלֵּחַ הַזָּקָן, אֵין זֶה בִּכְלָל גְּזֵרָתָם. וְכֵן הִתִּיר בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ כָּאן סָפֵק סְפֵיקָא, שֶׁמָּא גְּעָרָה בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן מוֹעִילָה בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים, וְשֶׁמָּא הֲלָכָה כְּרַב הַאי גָּאוֹן, וְהַגְּאוֹנִים וְרַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל וְשִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט, שֶׁהָרֶגֶל מְבַטֵּל שְׁלוֹשִׁים עַל אָב וָאֵם אֲפִלּוּ בְּלִי גְּעָרָה וְכִשְׁאָר קְרוֹבִים. וְעַל כֵּן, אִם הַנִּוּוּל בַּזָּקָן גּוֹרֵם לוֹ עֶלְבּוֹן גָּדוֹל, הֲרֵי זֶה צֹרֶךְ גָּדוֹל וְאֶפְשָׁר לְהָקֵל. וְכָתַב בְּשַׁעֲרֵי דֵּעָה, אֵין לְהַרְעִישׁ הַרְבֵּה עַל מִי שֶׁמּוֹרֶה לְהַתִּיר בִּמְקוֹם צַעַר רַב וּשְׁעַת הַדְּחָק, כִּי לֹא נִמְצְאָה סְתִירָה לְזֶה מֵהַפּוֹסְקִים הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא מֵהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ שֶׁאִם מִתְבַּיֵּשׁ לָלֶכֶת כֵּן בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֵין לְךָ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה. וְהַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן.

 

יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד

אִם הִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים שֶׁעַל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר לְאַחַר שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לְהִסְתַּפֵּר. וְאַדְרַבָּה מִצְוָה הוּא עוֹשֶׂה, כִּי זֶהוּ כְּבוֹד הַמּוֹעֵד לְהֵרָאוֹת בּוֹ טוֹב כַּנָּאֶה וְכַיָּאֶה. (ג קד, קי) וְרַשַּׁאי לוֹמַר לְאַחֵר שֶׁיִּגְעַר בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּפֵּר. כן פסקו: מרן החיד"א, הלק"ט, עקרי הד"ט, אליה רבה, עדות ביהוסף, שערי ישועה, זרע אמת, יבא הלוי, בית דוד, בית אהרן, חכמה ומוסר, דברי אמת, מהר"א טולידו, מהר"י פאסי, משנת רבי אליעזר, חסד לאברהם, באר המים ועוד. (קצג)

 

וְכָתַב הַגָּאוֹן הַחִידָ"א, וּמָה שֶׁכָּתַב הַשְּׁבִיתַת יוֹם טוֹב שֶׁשָּׁמַע שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָהֲגוּ לְהַחְמִיר, מִי יַאֲמִין לִשְׁמוּעָתוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין מִנְהָג כָּזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ עַל יְדֵי גְּעָרָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד, וְלִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, וּמִצְוָה הוּא עוֹשֶׂה. וּבְשׁוּ"ת יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה כָּתַב, וְגַם אֲנִי עָשִׂיתִי מַעֲשֵׂה בְּעַצְמִי שֶׁנִּפְטַר מָר אָבִי בְּיוֹם ט"ו אֲדָר, וְהִסְתַּפַּרְתִּי בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח. וְכָתַב הַגָּאוֹן חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה שֶׁכֵּן עָשָׂה מַעֲשֵׂה רַב בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת. וְהוֹסִיף: וְלֹא מָצָאתִי יָדַי וְרַגְלַי בְּמָה שֶׁכָּתַב שִׁיּוּרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לֶאֱסֹר. וּמָה יַעֲנֶה עַל רְאָיָה זוֹ, מִמָּה שֶׁפָּסַק מָרָן (סימן תקלא ס"ד), שֶׁהַמְּנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ נִדּוּיוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר בַּמּוֹעֵד, וַהֲרֵי הַמְּנֻדֶּה נִכְנָס בְּאִסּוּר גִּלּוּחַ בַּמּוֹעֵד, וְעִם כָּל זֶה הִתִּירוּ לוֹ לְהִסְתַּפֵּר בַּמּוֹעֵד. וּבִפְרָט שֶׁמָּצָאנוּ לְאֶחָד מֵהָרִאשׁוֹנִים תַּלְמִיד רַבֵּנוּ יְחִיאֵל מִפָּרִישׁ, שֶׁכָּתַב: וְנִרְאֶה לִי שֶׁאִם כַּלּוּ לוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם בַּמּוֹעֵד, וְגָעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו, מֻתָּר לוֹ לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד. וְאִלּוּ רָאוּהוּ הָאוֹסְרִים, בְּוַדַּאי שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים בָּהֶם.

 

אָבֵל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים קֹדֶם הַחַג, אַךְ לֹא גָּעֲרוּ בּוֹ שֶׁיִּסְתַּפֵּר אֶלָּא בְּחֹל הַמּוֹעֵד, יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּר בַּמּוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכַל לְהִסְתַּפֵּר קֹדֶם לָכֵן. (ג קיב)

 

זְמַן הָאַזְכָּרָה לַשִּׁבְעָה וְלַשְּׁלוֹשִׁים בַּמּוֹעֵד

מִי שֶׁמֵּת קְרוֹבוֹ לִפְנֵי הַחַג, אַף שֶׁהַחַג מַפְסִיק אֶת הַשִּׁבְעָה אוֹ הַשְּׁלוֹשִׁים [בִּשְׁאָר קְרוֹבִים חוּץ מֵאָב וָאֵם], מִכָּל מָקוֹם אֶת הָאַזְכָּרָה [הַלִּמּוּד, הַדְּרָשׁוֹת וְהַסְּעוּדָה] יַעַרְכוּ בְּלֵיל הַשִּׁבְעָה אוֹ הַשְּׁלוֹשִׁים מַמָּשׁ, אַף שֶׁהוּא חֹל הַמּוֹעֵד. (ג קלו)

 

לְמָשָׁל: מִי שֶׁנִּקְבַּר בְּי"א בְּנִיסָן, אַף שֶׁהָאֲבֵלִים קָמִים מֵהַשִּׁבְעָה בְּעֶרֶב הַחַג, בְּכָל זֹאת יַעַרְכוּ אֶת אַזְכָּרַת הַשִּׁבְעָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד לֵיל י"ז בְּנִיסָן שֶׁהוּא לֵיל הַשִּׁבְעָה מַמָּשׁ. וְלֹא כְּאוֹתָם הַמַּקְדִּימִים לְעֶרֶב פֶּסַח לֵיל י"ד בְּנִיסָן – לֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ.

 

כְּמוֹ כֵן: מִי שֶׁנִּקְבַּר בט"ז בַּאֲדָר, אַף שֶׁהַקְּרוֹבִים [חוּץ מֵהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת] יוֹצְאִים מִדִּינֵי הַשְּׁלוֹשִׁים בְּעֶרֶב הַחַג וּמֻתָּרִים בְּתִסְפֹּרֶת, בְּכָל זֹאת יַעַרְכוּ אֶת אַזְכָּרַת הַשְּׁלוֹשִׁים בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, חֹל הַמּוֹעֵד – לֵיל ט"ז, שֶׁהוּא לֵיל הַשְּׁלוֹשִׁים מַמָּשׁ אוֹ לְמָחֳרָת בַּיּוֹם עַצְמוֹ, וְלֹא כְּהַמַּקְדִּימִים לְעֶרֶב פֶּסַח לֵיל י"ד בְּנִיסָן.

וְיֵשׁ לְיַדֵּעַ אֶת הַצִּבּוּר בְּכָל זֶה, כִּי רַבִּים לֹא יֶחְכָּמוּ, וְכָל מַחְשַׁבְתָּם הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הָאַזְכָּרָה בִּזְמַן הֲכִי נֹחַ לְחַבְרֵיהֶם וּמַכָּרֵיהֶם לָבוֹא בְּקַלּוּת, וְאִם יִפֹּל לֵיל הַשִּׁבְעָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ מוֹצָאֵי חַג וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, יַקְדִּימוּ אֶת הָאַזְכָּרָה כַּמָּה יָמִים קֹדֶם, וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁלְּנֶגֶד עֵינֵיהֶם צְרִיכָה לִהְיוֹת טוֹבַת הַמָּנוֹחַ וְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ.

 

כָּתַב בְּשׁוּ"ת נַחֲלַת שִׁבְעָה, מָה שֶׁהַחַג מְבַטֵּל אֶת הָאֲבֵלוּת שֶׁל הַשִּׁבְעָה וְהַשְּׁלוֹשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", וְזֶהוּ דַּוְקָא בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לִכְבוֹד הַחַיִּים וְשִׂמְחָתָם בַּחַג, מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לִכְבוֹד הַמֵּת וְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ לֹא שַׁיָּךְ בִּטּוּל, שֶׁעֲדַיִן הוּא בַּשִּׁבְעָה וּבַשְּׁלוֹשִׁים וְזָקוּק לַכַּפָּרָה הַזּוֹ בְּיוֹתֵר וְאֵין לְגָזְלוֹ. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת רַב פְּעָלִים: צָרִיךְ לְמַתֵּק הַדִּינִים אֲשֶׁר שָׁם כְּדֵי לַעֲזֹר לַנְּשָׁמָה, וְעַל יְדֵי שֶׁהַקְּרוֹבִים סוֹבְלִים הַצַּעַר שֶׁל הָאֲבֵלוּת בְּאֵלּוּ הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם בְּתִסְפֹּרֶת וְכוּ' וּבְתוֹסֶפֶת הַקַּדִּישִׁים וְלִמּוּד תּוֹרָה שֶׁעוֹשִׂים לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַנִּפְטָר מְמַתְּקִים אֶת הַדִּינִים, וְלָכֵן צָרִיךְ לְסַגֵּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּיוֹתֵר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם אֵלּוּ. וּבְסִיּוּמָם יֵשׁ לְהַרְבּוֹת יוֹתֵר בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת לְסַיֵּעַ לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם. (הט"ז, מהר"ר אהרן שמעון שפירא, הש"ך ועוד רבים. ג קלו)

 

הֲקָמַת מַצֵּבָה בַּמּוֹעֵד

מִצְוָה לְהָקִים אֶת הַמַּצֵּבָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מֵהַקְּבוּרָה אַף בְּחֹל הַמּוֹעֵד. (א תנב, תנג)

 

יֵשׁ לָדַעַת, כִּי מִצְוָה לְהָקִים אֶת הַמַּצֵּבָה מִיָּד בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְלֹא כְּאוֹתָם הַמְּקִימִים אֶת הַמַּצֵּבָה רַק בְּיוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים. כִּי בַּמַּצֵּבָה יֵשׁ מְנוּחָה גְּדוֹלָה לַנִּפְטָר וְתִקּוּן גָּדוֹל לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ. וְכֵן מְבֹאָר בָּרֹא"ש שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מַצֵּבָה בַּשִּׁבְעָה. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י שֶׁיִּבְנוּ אֶת הַמַּצֵּבָה בַּשִּׁבְעָה, כִּי בַּסִּיוּם הַשִּׁבְעָה נִפְרָדִים כָּל הָאוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ מֵהַבָּיִת וְחוֹנִים עַל צִיּוֹן הַקֶּבֶר, וּבַנִּין צִיּוֹן הַמַּצֵּבָה הוּא כְּעֵין כִּסֵּא וּמוֹשָׁב לַשָּׁרוֹת עָלָיו אוֹתָם הָאוֹרוֹת. וְכֵן צִוָּה הַגָּאוֹן הֻחְתַּם סוֹפֵר לְהַעֲמִיד מַצֵּבָה לְרַעְיָיתוֹ הָרַבָּנִית מִיָּד בַּתֹּם הַשִּׁבְעָה. וְכֵן עָשׂוּ לַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז, וְכֵן עָשָׂה הַגָּאוֹן בַּעַל דַרְכֵּי תְּשׁוּבָה לְאָבִיו הַגָּאוֹן זַצַ"ל. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת מִנַּחַת יִצְחָק מַעֲשֵׂה רַב מִגָּדוֹל הַהוֹרָאָה הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל מַהַרְשַׁ"ם שֶׁהֶעֱמִיד מַצֵּבָה לְאִשְׁתּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לִפְטִירָתָהּ. וְכָתַב בַּגֶּשֶׁר הַחַיִּים שֶׁכֵּן מִנְהָג יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן כָּתְבוּ פֶּלֶא יוֹעֵץ, מִנַּחַת אֶלְעָזָר וְקֻנְטְרֵס הַיְחִיאֵלִי. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת יֶרֶךְ יַעֲקֹב, מִכֵּיוָן שֶׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהַמַּצֵּבָה שֶׁעוֹשִׂים עַל קֶבֶר הַמֵּת הִיא מְנוּחָה גְּדוֹלָה לַנִּפְטָר, וְיֵשׁ בָּהּ תִּקּוּן גָּדוֹל לָעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן מִנְהָג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְמַהֵר לֶהֱקִימָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַחֵר שֶׁעָמְדוּ מְנַחֲמִים. וְלֹא דְּבַר רֵיק הוּא, שֶׁאִם אֵינָם נְבִיאִים בְּנֵי נְבִיאִים הֵם, וְכֵיוָן שֶׁמַּעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי דַּוְקָא, לָכֵן יֵשׁ לְהַתִּיר בַּפְּשִׁיטוֹת לַעֲשׂוֹתָהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד חִישׁ מַהֵר, שֶׁאֵין לָּךְ צֹרֶךְ מִצְוָה גָּדוֹל כָּזֶה, וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר הֶכְרֵחִי מְאֹד, יַעֲשׂוּהָ בַּחוֹל הַמּוֹעֵד בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק. (שו"ת יביע אומר חלק ד יוֹרה דעה סימן לג אות ז)

 

עָלִיָה לַקֶּבֶר בְּחוֹל הַמּוֹעֵד

אַף שֶׁהַמִּנְהָג לַעֲלוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים לַקֶּבֶר, מִכָּל מָקוֹם בַּחוֹל הַמּוֹעֵד לֹא יַעֲלוּ. כִּי כַּאֲשֶׁר רוֹאִים אֶת קִבְרוּ שֶׁל הַנִּפְטָר, מִתְעוֹרְרִים לִבְכּוֹת עָלָיו וּלְהַסְפִּידוֹ, וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה בַּמּוֹעֵד. אֲבָל אֶת הַמַּצֵּבָה יַעֲשׂוּ אֲפִלּוּ בַּחוֹל הַמּוֹעֵד, כַּנַּ"ל. וְלֹא יְוַתְּרוּ עַל זֶה. (ג קמ)

 

 אֲבֵלוּת בְּחוֹל הַמּוֹעֵד

קְרִיעָה

עַל אָב אוֹ אִם שֶׁנִּפְטָר בַּמּוֹעֵד – קוֹרֵעַ, וּלְאַחֵר מִכֵּן יַחֲלִיף אֶת הַחֻלְצָה מִפָּנָי כְּבוֹד הַחַג, שֶׁאֵין נוֹהֲגִים בּוֹ אֲבֵלוּת בְּפַרְהֶסְיָא [בְּרַבִּים]. עַל שְׁאָר קְרוֹבִים – לִבְנֵי סְפָרַד: קוֹרֵעַ, כְּדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז: לֹא קוֹרֵעַ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי הַחַג, כְּדַעַת הָרַמָ"א. וּמִנְהָג יְרוּשָׁלַיִם בִּלְבַד, שֶׁאַף בְּנֵי סְפָרַד לֹא קוֹרְעִים אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי הַחַג. אָבֵל שְׁאָר עָרַי הָאָרֶץ וְחוּ"ל נוֹהֲגִים כְּדַעַת מָרָן, שֶׁהוּא הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן כְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים. (א רמב)

 

קָטָן – אֵין קוֹרְעִים לְקָטָן בְּחוֹל הַמּוֹעֵד אֲפִלּוּ עַל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרְעִים לְקָטָן בַּשְּׁאָר יְמֵי הַחוֹל, הוּא מִפָּנָי עָגְמַת נֶפֶשׁ, שֶׁיִּבְכּוּ הַצִּבּוּר וְיִרְבֶּה כְּבוֹד הַמֵּת, אֲבָל בַּמּוֹעֵד אֵין לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁמַּרְבֶּה אֶת הַבֶּכִי וְהַצַּעַר. (א רנח)

 

בִּרְכַּת "דַּיָּן הָאֱמֶת"

אַף כְּשֶׁלֹּא קוֹרֵעַ בַּמּוֹעֵד, חַיָּב לְבָרֵךְ "דַּיָּן הָאֱמֶת" בְּשֵׁם וּמְלָכוֹת, כִּי אֵין הַבְּרָכָה קְשׁוּרָה לַקְּרִיעָה כְּלָל. (א רנ. ג קלג)

 

הֶסְפֵּד

אֵין מַסְפִּידִים בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, מִפְּנֵי מַעֲלָתָם וּקְדֻשָּׁתָם שֶׁל יָמִים אֵלּוּ, שֶׁיְּמֵי שִׂמְחָה הֵם לְיִשְׂרָאֵל. אוּלָם לַתַּלְמִיד חָכָם בְּפָנָיו בָעֵת הַלְּוָיָה, מַסְפִּידִים, אֲבָל לְאַחַר הַקְּבוּרָה אֵין מַסְפִּידִים כְּלָל. (א רפח, ג קלג) וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, דִּינוֹ כְּתַלְמִיד חָכָם וּמֻתָּר לְהַסְפִּידוֹ. (חזו"ע חנוכה י, יא)

 

סְעוּדַת הַבְרָאָה

בַּמּוֹעֵד מַבְרִים אֶת הָאֲבֵלִים בְּעוּגוֹת וְקָפֶה וְלֹא בְּבֵיצִים וַעֲדָשִׁים, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַמּוֹעֵד. וְאוּלָם מִנְהַג יְרוּשָׁלַיִם בִּלְבַד, שֶׁרַק עַל פְּטִירַת אָב אוֹ אֵם מַבְרִים בְּעוּגוֹת וְקָפֶה, וְאָז מִצְטָרְפִים גַּם שְׁאָר הַקְּרוֹבִים הָאֲבֵלִים. אֲבָל עַל פְּטִירַת שְׁאָר קְרוֹבִים, לֹא מַבְרִים כְּלָל, אֶלָּא דּוֹחִים אֶת הַהַבְרָאָה לְמוֹצָאֵי הַחַג שֶׁמַּתְחִילִים לָשֶׁבֶת שִׁבְעָה. והָרוֹצֶה שֶׁלֹּא לְהַבְרוֹת אַחַר הַחַג, יֵשׁ לוֹ עַל מָה לִסְמֹךְ. וְכֵן מִנְהַג אַשְׁכְּנַז. (א תצד, תצז-ט)

 

צִדּוּק הַדִּין

בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג יָדוּעַ שֶׁלֹּא לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין בַּחוֹל הַמּוֹעֵד, וּכְמוֹ בְּרֹב עָרֵי הָאָרֶץ שֶׁאֵין לָהֶם מִנְהֲגֵי מָקוֹם מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁמִּנְהֲגֵיהֶם נוֹסְדוּ מִגְּדו‍ֹלִים, יַעֲשׂוּ כְּדַעַת מָרָן הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין. וְעַל תַּלְמִיד חֲכַם בְּעֵת הַלְּוִיָּה בְּכָל מָקוֹם אוֹמְרִים. (עיין בחוברת "האבלות בהלכה ובאגדה". ובעלון "ותתענג בדשן" גליון מס' 24 אות ז)

 

אֲבֵלוּת בְּצִנְעָה

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בַּמּוֹעֵד, נוֹהֵג אֲבֵלוּת שֶׁבְּצִנְעָה בִּלְבַד וְלֹא בְּפַרְהֶסְיָא. עַל כֵּן, יִלְבַּשׁ חֻלְצָה וַחֲלִיפָה שֶׁל חַג וְשַׁבָּת. וְאִם רָגִיל בַּעֲנִיבָה, יִלְבַּשׁ עֲנִיבָה. וְנוֹעֵל נַעַלֵי עוֹר מְצֻחְצָחוֹת. וְאוֹמֵר לְכֻלָּם וְאוֹמְרִים לוֹ: "שַׁבָּת שָׁלוֹם", וְ"חַג שָׂמֵחַ". (ב רפז. ג קל, קלג)

אֲבֵלוּת שֶׁבְּצִנְעָה הַנּוֹהֶגֶת בַּמּוֹעֵד, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּתִסְפֹּרֶת וְכִבּוּס, שֶׁבְּלָאו הֲכִי נוֹהֵג אִסּוּר זֶה בַּמּוֹעֵד, אֲבָל רְחִיצָה, סְעוּדַת מֵרֵעוּת [לָשֶׁבֶת עִם חֲבֵרִים שֶׁלֹּא בִּסְעוּדַת מִצְוָה], גְּזִיזַת צִפֹּרְנָיִם וּלְבִישַׁת בְּגָדִים מְכֻבָּסִים, מֻתָּר. וְלַהֲלָכָה: הַמֵּקֵל בִּמְקוֹם צֹרֶךְ, יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ.

 

וְאָמְנָם הָרַמְבַּ"ן הֶחְמִיר בָּזֶה, וְכֵן פָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן שצט), אַךְ הָרֹא"שׁ הִתִּיר, וְכֵן דַעַת הַשְּׁאִילְתוֹת, רָשִׁ"י, רַבֵּנוּ יִצְחָק בֶּן גִיאַת, אוֹר זָרוּעַ, וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם. וְאֶפְשָׁר שֶׁאִלּוּ רָאָה מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף אֶת כָּל הָרִאשׁוֹנִים הַלָּלוּ הָיָה מַסְכִּים לְהָקֵל, שֶׁהֲרֵי הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּקֵל בְּאָבֵל, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁרַבִּים הֵם. וּבְלָאו הֲכִי, יֵשׁ אוֹמְרִים (בה"ג, הרי"ף, בעל המאור, ר"י מפריש, רבנו יונה) שֶׁאֲפִלּוּ אֲבֵלוּת שֶׁבְּצִנְעָה לֹא נוֹהֶגֶת בַּחַג, חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ. [ולבד מהרמב"ם והריטב"א שמתירים אפילו בתשמיש.] (ג קל, קלג)

 

אָבֵל בְּחֹל הַמּוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ לְאִסּוּר הוֹצָאָה לְבַטָּלָה, יֵשׁ לְהַתִּיר לוֹ תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בִּימֵי הַחַג בִּלְבַד. וְהוּא הַדִּין אִם הָאִשָּׁה אֲבֵלָה, שֶׁיֵּשׁ לְהַתִּיר לָהּ לִטְבֹּל בְּמִקְרֶה זֶה וּלְשַׁמֵּשׁ. (מהרש"ם, גנזי יוסף, פתחי שערים. בצירוף שלדעת רבים הלכה כדברי המיקל באבל אפילו נגד מרן. ובצירוף דעת הרמב"ם והריטב"א שלא נאסרו דברים שבצנעה בחג, ואפילו תשמיש המיטה. שו"ת יבי"א ח"ד יו"ד סימן לא אות ו. ד תער)

 

לִמּוּד תּוֹרָה – רַשַּׁאי הָאָבֵל לִלְמֹד תּוֹרָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד בְּכָל נוֹשֵׂא שֶׁלִּבּוֹ יַחְפֹּץ. והַטַּעַם בָּזֶה, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אֲבֵלוּת שֶׁבְּצִנְעָה לֹא נוֹהֶגֶת בַּחַג, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלִּמּוּד תּוֹרָה אֵינוֹ נֶחְשָׁב כִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת חָכָם צְבִי, וּלְעִנְיָן לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אָנוּ סוֹמְכִים עַל הַמְּקִלִּים, כִּי לֹא מִסְתַּבֵּר שֶׁיִּלְמַד בִּדְבָרִים הָרָעִים וּבְדִינֵי אֲבֵלוּת בַּמּוֹעֵד, אֶלָּא בְּ"פִקּוּדִי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", שֶׁגַּם הָאָבֵל מְצֻוֶּה בְּמִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". (ג קל, קלו. ב רח. שו"ת יביע אומר חלק ד יו"ד סימן לא אות ו)

 

נִחוּם אֲבֵלִים

אַף שֶׁאֵין הָאָבֵל יוֹשֵׁב שִׁבְעָה אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי הַחַג, מִכָּל מָקוֹם מְנַחֲמִים אוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד. וְאַף לְאַחַר הַחַג, טוֹב לְנַחֲמוֹ עַד כְּלוֹת הַשִּׁבְעָה. (שו"ע או"ח תקמח ס"ו. ג קל, קלג)

 

זְמַן הָאַזְכָּרָה

אַף שֶׁיּוֹשֵׁב הָאָבֵל שִׁבְעָה לְאַחַר הַחַג, בְּכָל זֹאת אֶת הָאַזְכָּרָה [הַלִּמּוּד, הַדְּרָשׁוֹת וְהַסְּעוּדָה] שֶׁל הַשִּׁבְעָה, יַעַרְכוּ בְּלֵיל הַשְּׁבִיעִי מַמָּשׁ מִיּוֹם הַקְּבוּרָה שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הָאַזְכָּרָה, אַף שֶׁעֲדַיִן הֵם יוֹשְׁבִים בַּאֲבֵלוּת.

 

הַתְחָלַת הַשִּׁבְעָה

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּחוֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, וְחָל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח בְּיוֹם שִׁשִּׁי, מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶת יְמֵי הַשִּׁבְעָה מִשַּׁבָּת, אַף שֶׁבַּפֹּעַל יַתְחִיל לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ רַק בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְנִמְצָא שֶׁיָּקוּם מֵהַשִּׁבְעָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר. כֵּן מְבֹאָר מִמָּה שֶׁפָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן תב ס"ז): הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּשַׁבָּת, הַשַּׁבָּת עוֹלָה לוֹ לְיוֹם אֶחָד, וּלְמָחָר קוֹרֵעַ, וְיוֹם שִׁשִּׁי הוּא הַשְּׁבִיעִי לָאֲבֵלוּת. (ילקו"י אבלות עמ' תערה)