מי ששמח מוסיפים לו שמחה

"וביום השמיני ימול"

מובא במדרש תנחומא (סימן ה)  על פסוק זה בפרשת תזריע:

"וביום השמיני ימול" – אין כתיב שם שיוציא הוצאות על המילה.

בא וראה, כמה ישראל מחבבין את המצות, שהם מוציאין הוצאות כדי לשמור את המצוות ולשמוח בהם.

אמר הקדוש ברוך הוא: אתם משמרים את המצות ותשמחו בהן, אני מוסיף לכם שמחה, שנאמר: "ויספו ענוים בה' שמחה…"' (ישעיה כט,יט).

חביבה המילה, שנשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם, שכל מי שהוא מהול אינו יורד לגיהינום, שנאמר: ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר (בר' טו יח).

ומי ירד לשם? 

מי שהוא ערל כפי שמובא ביחזקאל:

שיחזקאל רואה, שנאמר: בן אדם נהה על המון מצרים והורידוהו אותה ובנות גויים אדירים אל ארץ תחתיות את יורדי בור, ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים וגו', שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברותיו וגו', שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כולם ערלים וגו', שמה נסיכי צפון וגו' (יחזקאל לב יח-ל).

וכן ישעיה אומר:

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק (ישע' ה יד), למי שאין בו חוק. ומנין שהיא נקראת חוק?

שנאמר: "ויעמידה ליעקב לחוק, לישראל ברית עולם" (תהילים קה,י), משום שהקדוש ברוך הוא שם שמו בישראל.

ומה השם והחותם ששם בהם?

הוא שדי.

השי"ן שם באף,
והדל"ת ביד,
והיו"ד במילה.

ולפיכך כשהוא הולך אל בית עולמו, יש מלאך ממונה בגן עדן שלוקח אותו ומביאו בגן עדן.

והכופרים והפושעים, הקדוש ברוך הוא מצווה למלאך ומושך ערלתו, שנאמר: "שלח ידיו בשלומיו, חילל בריתו" (תהילים נה,כא).