ברית מילה – מחילת עוונות

בפרשת פינחס כתוב: "תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל"

המדרש מבאר:

שפינחס הוא אליהו הנביא. והואיל ומידתו קנאה, וה' גזר עליו להיות בכל ברית, (למרות שזה מצער אותו, שמפסיד חידושים שמתחדשים ברקיע באותה השעה, ובנוסף, אם ישנם מספר בריתות באותה השעה, הוא צריך להתחלק לכמה ניצוצות וזהו צער לנשמה).

המדרש מביא דו שיח בין הקב"ה לאליהו הנביא:

אמר אליהו לקב"ה: "הואיל, ומידתי קנאה, ולא אוכל לסבול עוונות, אם אבי הבן יש בו עוונות"?

אמר לו הקב"ה: "אמחל לו"

שאל אותו אליהו: "ואם למוהל ישנן עוונות"?

השיב לו הקב"ה: "אמחל גם לו"

המשיך אליהו: "ואם לסנדק ישנם עוונות?"

ענה לו הקב"ה: "גם לו אמחל"

התעקש אליהו והמשיך לשאול: "ואם יש מישהו מהקהל עם עוונות?"

השיב לו הקב"ה: "אמחל לכולם"

וזהו שכתוב: "ויכפר על בני ישראל" – בקנאה שיש בו, גורם הוא שה' יכפר ומוחל לכל המשתתפים בברית המילה!